 |
* בואי נאמר שצריכת הירקות והפירות קטנה, ולכבוד זה עולה שיעור הסוכרת, מחלות הלב והלחץ דם באוכלוסיה. האם הציבור הרוויח או הפסיד? האם התועלת שבמיליארד וחצי (נניח) לתקציב הבריאות שווה את זה? * את גם לא מסתכלת על זה נכון, לדעתי. המע"מ לא היה במדינה מראשית תקומתה. עד 1974 חיו יפה מאוד בלי מע"מ (ותקציב המדינה עדיין כלל השקעה בבריאות, וחינוך, ורווחה, ושיכון, ועוד כהנה וכהנה שהמדינה דהיום מתקשה או לא רוצה לספק). להסתכל על הפטור ממע"מ על ירקות ופירות כעל "נחלק ירקות בחצי חינם" כמוהו כנסיון לכמת את ההפסד למשק ולתל"ג הנובע מיום מנוחה אחד בשבוע. דרך אגב, במקומות אחרים בעולם יש שלל מוצרים פטורים ממע"מ. יש מדינות שבהן כל מוצרי המזון הם ללא מע"מ. יש מדינות בהם אין מע"מ על ספרים. ותני דעתך - זה בדיוק דוגמא ל"סבסוד" שמיועד ליצר התנהגות. הרי גם עשירים קונים ספרים. * לא. לא "במקום להשקיע בבריאות משקיעים בפטרוזיליה", אלא כל המיסים מגיעים לקופת המדינה, והממשלה (או האוצר. או הסחטנים שלוחצים כרגע על ראש הממשלה. בחרי את הראוי בעיניך) מחליטה איך לחלק אותם. מס לא עובר ישירות ממקור אחד לקליינט אחר. ואם פרצה מלחמה? ואם צריך כיפת ברזל? ואם יש בתים לנסר בהתנחלויות? או-אז, את יכולה לשכוח ממיליארד וחצי שעוברים מהכנסות הפטרוזיליה לתקציב הבריאות. * אשמח אם תקשרי ישירות למאמר הספציפי של רחל טלשיר, ולא לכל-כתביה. על כל פנים, ומבלי לקרוא: פירות עונים גם על צורך במתוק. האדם המצוי אינו יכול לחיות על הפטרוזיליה לבדה. מי שבמקום גלידה אוכל ענבים או אבטיח - תורם קצת יותר לבריאותו מאשר זה שחי על פטרוזיליה אבל את תאוות המתוק שלו מכלה בממתקים. אגב, המע"מ בשיעור 0 חל על ירקות ופירות שלא עברו עיבוד. אם האגוז מקולף, למשל - חל עליו מע"מ. * למעשה אני עצמאית, ואני מכינה את הדוחות שלי בעצמי, כך שאני יודעת איך מע"מ עובד. משווק (או כל בעל עסק אחר) לא צריך לקזז את המע"מ על z. זה ממילא לא שלו ולא הוא המשלם אלא הלקוחות. הוא צריך לקזז את x+y. היינו: אם הוא מרוויח יותר מ x+y, הוא זכה ב-17% הנחה שלו.
|
 |