|
||||
|
||||
1. כפי שכתבתי, במעבר מניוטון ליחסות אכן היה שינוי פרדיגמה משמעותי, אך הצורה שבה אנחנו עושים מדע לא באמת השתנתה, רק המודל הרלוונטי. צר לי לאכזב אותך, אבל למיטב ידיעתי, גם היום אנחנו מודדים עם שעון, מטר ומשקל. המדע ככלי הוא אותו מדע. 2. אני מעדיף לא להתווכח על פרטים קטנים כגון 'כן שימור אנרגיה' או 'לא שימור אנרגיה'. זה מסיט מהנושא העיקרי. 3. אני לא מבין מה הקשר בין מדע לאמונה באסטרולוגיה וקריסטלים. מה שהתכוונתי הוא שמדען שחוקר בפרדיגמה א' מתקשה לקבל מעבר לפרדיגמה ב'. אבל בעולם המדעי פרדיגמות משתנות כל הזמן (מהפכות מדעיות), פשוט הדור מתחלף. 4. כמו שכתבתי בנקודה 2, אני מעדיף לא להתווכח על פרטים טכניים. זה מסיט את הדיון לכיוון לא נכון, לדעתי. אני רק אבהיר שדעתי בנושא חסרת חשיבות, וכדי לדון באופן פורה בנושא הספציפי הזה, צריך כנראה קודם לנהל דיון כיצד אנחנו מבינים את המושג סיבתיות. גם המשחק של יקיר אהרונוב ואבשלום אליצור בתהליכים קוונטיים לא סיבתיים, לדוגמא, מתנהל בדרכים סיבתיות. לא ניתן לנהל מחקר לא סיבתי, הוא לא ילך לשום מקום :-) |
|
||||
|
||||
1. אז אני מבין שמבחינתך מהפכה משמעותית היא כזו שלאחריה המדע של היום לא ייקרא מדע יותר, זה קריטריון די מרחיק לכת, זה הכל. 4. טוב, זו היתה רק עקיצה קטנה כמובן. והמשחק של הנ"ל אכן מרתק ומשעשע בדרכו. |
|
||||
|
||||
איינשטיין הוא דוקא דוגמה מצויינת בכך שהוא בעת עונה ובעונה אחת רדיקל מהפכני מבחינת התאוריות והמודלים המדעיים ושמרן מבחינת המתודולוגיה המדעית (אני חושב שהמונח פרדיגמות קרוב יותר למונח של אקסיומות מאשר למה שאני מכנה מתודולוגיה). הפיזיקה של איינשטיין (ותורת הקוונטים אף יותר ממנה) הן מהפכניות מבחינת שינוי לא רק המודלים כפי שנאמר, אלא גם המושגים וההגדרות הבסיסיות (למשל היחסיות של המרחב-זמן ואפשרות ההמרה בינן לבין עצמן). יחד עם זאת, בראי השיטה המדעית וכאמור המתודולוגיה, הפיזיקה המודרנית של איינשטיין אינה שונה מן הפיזיקה של היוונים באופן שונה מן הפיזיקה הניוטונית. בין הראשונה לאחרונים קמו ונפלו דוגמות ומתודולוגיות באןפן המתואר נכון כמהפכות מדעיות, אלא שמאז המהפכה המודרנית במתודולוגיה המדעית הקשורה למשל בשמו של רוג'ר בייקון ודומיו במאה ה-18, אני חושב, לא היה שינוי מהפכני נוסף במתודולוגיה המדעית. איינשטיין כמו ניוטון מחוייבים לאותה מערכת ערכים ושיטות מדעיות (הוכחה והפרכה מול הקהילה המקצועית, אימות ע"י ניסויים ניתנים להידור (כלומר שחזור ע"י נסיינים אחרים ובמקומות אחרים)). אפילו ה"בריאתנים" למיניהם, אינם מסתמכים על ציטוטים וגימטראות מן הביבליה אלא טורחים ומנסים להביא ראיות מעולם התופעות הפיזיות ולשכנע את הקהילה הרלאבנטית ולא נניח את הרב הראשי). אני חושב שראוי לציין שאיינשטיין ראה עצמו תלמידו וממשיכו של פיזיקאי הרבה פחות חשוב ממנו (ארנסט מאך) וזה מצביע על שמרנות ואורתודוקסיה מדעית המתקיימים בכפיפה אחת עם המהפכנות של המודלים שלו. המקרה של מכניקת הקוונטים הרבה יותר קשה, הן בגלל חוסר של דמות אב רוחני-מדעי יחיד והן בגלל שהתורה (או יותר נכון התורות) הללו כוללות שינוי עוד יותר רדיקלי במושגים הבסיסיים ובשיטות המדעיות. מכניקת הקוונטים לא רק כותבת מחדש את חוק שימור האנרגיה (ע"י הכללת המסה כצורת אנרגיה כמו ביחסות הפרטית) אלא כותבת מחדש את הצורה בה הוא מתקיים (כלומר מותר בהחלט להפר את שימור האנרגיה כל עוד עקרון אי-הודאות מרשה זאת). יחד עם זאת, אני סובר שגם כאן, על אף המהפכה הרדיקלית בהגדרות ובאקסיומות המדעיות, עדיין אין כאן מהפכה (ואולי אפילו לא שינוי) של המתודולוגיה המדעית המקובלת. והערה אחרונה: הפיזיקה המודרנית אינה מקיימת יותר את הפרדיגמה של הוכחה ע"י ניסוי ואפילו לא את הפרדיגמה של קונסיסטנטיות פנימית. למשל התאוריות הפיזיקליות של אנרגיות גבוהות עוסקות באנרגיות שלא ניתן כיום להגיע אליהן וספק אם יהיה ניתן אי פעם (כמו ה"מפץ הגדול"). ועדיין, קיים הכלל שללא ניסוי שיכול לאשר או להפריך את התאוריות המוצעות, הן לא יוכלו לעבור ממעמד של תאוריות למעמד של ודאות מדעית. נדמה לי שהנקודה האחרונה מדגישה את העובדה שיותר משמדובר במהפכה מדובר באבולוציה מתמשכת במתודולוגיה המדעית שבמסגרתה מתרופפןת הגדרות קשיחות גם של מושגי יסוד כמו "ודאות מדעית". אני לא בקיא בתאוריות החדשות יותר במתודולוגיה המדעית (כמו זו שהוזכרה של תומס קון). אני כאמור משער באופן קלוש שמדובר באבולוציות של האמפיריציזם של בייקון ויום ה"עתיקים". |
|
||||
|
||||
פספסתי את התגובה שלך שוקי, אבל כתוב פה "דיונים עם פתיל ארוך" :-) אני חושב שאנחנו מסכימים כמעט על הכל. רציתי רק להעיר על החלק האחרון לגבי "התאוריות הפיזיקליות של אנרגיות גבוהות". ישנו דיון ער, בד"כ מחוץ לקהילת הפיזיקאים, האם למשל תורת המיתרים היא תורה מדעית, בדיוק מהסיבות שאתה מצביע עליהן. מנקודת מבט של פילוסוף של המדע (שאני לא) יש טיעונים משכנעים לשני הכיוונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |