|
||||
|
||||
העולם נחשף אליו ממדליף ישראלי. וזו פרשת הבגידה האמיתית. הוא הבוגד. הוא ולא אחר. ולכשיימצא המנוול, מה ייעשה בו? ולגבי הנבלה שנעשתה בפרלמנט. פלא שהיא יצאה משורות השמאל. אפשר היה להציג את השאילתה מבלי לציין את האזרח האוסטרלי. למשל. הנה ניצן הורוביץ, בעצמו איש שמאל, פנה ליועץ המשפטי בדרכים המקובלות וקיבל תשובה מפורטת ומבלי לעבור על החוק בחסות החסינות הפרלמנטרית. אני משער שבכל זאת יש משמעות אובייקטיבית, ריאלית, לעובדה שהשר לביטחון פנים הדיר את רגליו מהמליאה בעקבות הנבלה של גלאון- טיבי- וחנין. מצד שני, ההתנהלות הזו מעלה שאלה עקרונית בפני עצמה. האם בעידן האינדיבידואליסטי אגואיסטי הנוכחי, אשר בו מכריזים יותר ויותר אנשים שהמדינה היא שפחה שהציבור לא חייב לה מאום, וככלות הכל זה עתה נכנסו לכנסת תשע עשרה מנדטים של אגואיזם אידיאולוגי, האם אנחנו רשאים לצפות שנבחרי הציבור ינהגו אחרת. |
|
||||
|
||||
העולם נחשף אולי לפרשה ממדליף ישראלי (ואולי דווקא ממדליף אוסטרלי?). אבל המדליף הזה לא היה חבר כנסת. יכול להיות שצריך לעשות לו מה שנעשה לחבר הכנסת מהאופוזיציה שחשף מעל בימת הכנסת מסמך סודי ושמספר שנים לאחר מכן אישר בראיון לטלוויזיה את אחריותה של ישראל לפעולה שאותה ישראל הרשמית המשיכה להכחיש. בשנת 2010 המידע הזה היה עדיין נחלתה של קבוצה קטנה יחסית של שותפי סוד. לאחר הפרסום האוסטרלי כבר לא היה מדובר על סוד. מדינת ישראל הרשמית התעקשה לטעון שמדובר על סוד בשעה שכל אחד כבר יכל למצוא את המידע באינטרנט. התוצאה היחידה של ההתעקשות הזו הייתה ניפוח הפרשה. טוב שהיו כמה חברי כנסת שהוציאו את האוויר מהבלון הזה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי הדליף את הסיפור (לפי שר החוץ האוסטרלי גם שם ידעו את זהותו ואת גורלו של אותו עצור) ואני לא רוצה להתיחס לנקודה הזאת. אותי מעניין למה אתה קורא למעשה של חברי הכנסת ''נבלה''. במקרה הטוב, מדובר בטמטום (ויש מי שיגיד אופייני) של גורמי הבטחון, ששמו עצמם לצחוק, וחסד עשו עימם אותם חברי כנסת שסיפקו להם את הסולם לרדת מעמוד הקלון שאליו טיפסו. במקרה הרע מדובר בנסיון נואל להסתיר את הפדיחה מאזרחי ישראל לא משיקולי בטחון אלא משיקולי כבוד עצמי (במילים של אמצעי התקשורת ''למנוע מבוכה'') תוך ניצול לרעה של מערכות הבטחון והמשפט ומזל שיש עוד כמה אנשים שמוכנים לעמוד נגד ההתנהלות המבישה הזאת. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שמדובר בהתנהלות מבישה? אני לא יודע את כל השיקולים, יש לי הערכה ופירטתי אותה אבל אינני יודע. האם מתוך ידיעה אתה קובע שמדובר בשיקולים של כבוד עצמי שנועדו להסתיר פדיחה. האם לדעתך יש סיכוי שאכן עמדו ברקע שיקולים אמיתיים וריאליים? לעומת זאת אני יודע שלצו של מערכת המשפט בישראל יש מעמד של חוק, ונדמה לי שאני רשאי במינימום, וזה רק כדי שלא לייחס לגלאון ולחנין ולטיבי חתרנות או בגידה שכולנו מכירים את טיבה, במינימום אני רשאי לצפות שחברי הכנסת יכבדו את החוק. ולכן זה מעשה נבלה. בישראל קיימת הפרדת רשויות, יש גורמי בקרה, ובקרה על בקרה, ויש דרכים מקובלות במינהל הציבורי. מכיוון שאני חושב שעדיין קיים שמאל שאיננו אנטי לאומי ואנטי באשר הוא, הייתי מצפה דווקא ממנו שיקום ויגנה ויחרף את אותה ושכמותה. |
|
||||
|
||||
אין כאן שאלה בכלל. ברגע שהסיפור כבר התפרסם בכל העולם, לא יכולים להיות ''שיקולים אמיתיים וריאליים'' מאחורי הניסיון להמשיך ולהסתיר אותו בתקשורת הישראלית. |
|
||||
|
||||
כאמור, בכל מקרה הנסיון להסתיר מידע שפורסם בכל העולם רק מאזרחי ישראל הוא חסר כל ערך בטחוני או מדיני. להסתרה כזאת יש שני מניעים אפשריים: 1. מישהו חושב שהסתרת המידע שנחשף בכל העולם רק מאזרחי ישראל יתרום באופן כלשהו לבטחון המדינה. 2. מישהו חושב שהסתרת המידע שנחשף בכל העולם רק מאזרחי ישראל ימנע מבוכה מאנשי השלטון. במקרה הראשון מדובר בהתנהגות מטופשת. במקרה השני מדובר בניצול לרעה של כוח השלטון וזו כבר התנהגות מבישה. כאשר צו איסור הפרסום היה עדיין בתוקף, נמסר שראש הממשלה כינס את ועדת העורכים של אמצעי התקשורת במטרה למנוע פרסום ידיעה שתגרום למבוכה. בשל כך אני חושד שהסיבה השניה היא הנכונה, אבל בתגובה הקודמת סייגתי את דברי ואמרתי שרק במקרה הגרוע זאת התנהגות מבישה. במקרה הטוב מדובר בסתם טמטום (ואני לא בטוח מה יותר גרוע:שלטון מטומטם או שלטון שמנצל את כוחו לרעה). |
|
||||
|
||||
האם מה שקרה מסוםר בשיר הבא?http://www.youtube.com/watch?v=aPJPnY59zUs |
|
||||
|
||||
"השוטרים לא הורשו להיכנס לתא שבו נמצאה גופתו של זיגייר": http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/436/866.html?hp=1... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |