|
||||
|
||||
מדהימה אותי הקלות שבה אנשים מבטלים את החופש של אנשים אחרים בטיעונים(?) מוזרים כמו "ככה זה, שיתמודדו", או "צבא זה ממילא נורא, אז לזה הם דואגים?". כמובן, זה בדרך־כלל מגיע מאנשים שהדרישה לא נוגעת להם (במקרה הזה, גברים בעלי שיער קצר. הרי שיער ארוך זו איזו דרישת מותרות מוזרה, לא?). אנשים שמתגייסים לצבא נשארים בני אדם. הם לא מכבים את חייהם לשלוש שנים והופכים לאיזה יצור אחר בשם "חייל", ואז חוזרים פתאום ביום השחרור. אני מודה שלא הייתי קרבי ואני לא יודע איזו משמעת ברזל נהוגה אצלם1, אבל אני חושד שבשלוש שנות שירות יש לא מעט זמן שבו לא נמצאים במארבים עם קסדה על הראש, אלא נמצאים באווירה רגועה, בלי משמעת צבאית ובלי מסגרת נוקשה. את המדים אפשר ללבוש ולהוריד, את הרגליים אפשר להעביר לדום ולחזור לנוח, אבל השיער לא יחזור גם כשיוצאים הביתה לסופ"ש. זו ה"משמעת" היחידה שאי אפשר להיפטר ממנה גם כשיוצאים מהבסיס, ולכן היא דורשת הצדקה מיוחדת. וגם בלי קשר לפסקה הקודמת, מה שהכי מרתיח אותי פה הוא שצה"ל הוא צבא חובה. כל מי שרואה סרטים אמריקאיים וחושב "טוב, ככה זה צבא. אצלנו זה עוד רגוע יחסית, אז מה הם מתלוננים?", שיזכור את זה. ממי שמתנדב לצבא אפשר אולי לדרוש דברים מגוחכים, אבל מי שנמצא שם מתוקף חוק? מזכיר לי כמה מהטענות בויכוח ה"שמירה המוגזמת על חיי חיילים". לא שאין טיעונים טובים בויכוח הזה, אבל כשאנשים שולפים את טיעון ה"הם חיילים, תפקידם לסכן את חייהם" זה פשוט לעג לרש. העובדה שאדם לובש מדים ומשרת בצבא בניגוד לרצונו לא עושה את זה לגיטימי יותר להקשות עליו, היא עושה את זה לגיטימי הרבה פחות. 1 ואני כמעט מפחד להעלות את האפשרות שגם חיילים לא־קרביים ראויים לזכויות. |
|
||||
|
||||
שי, דעתי האישית על הצבא רדיקלית לא פחות משלך (ואפילו יותר, אבל אני לא מעוניינת לפתוח את תיבת פנדורה הזו) ודווקא בשל כך, ההתעסקות באורך השער נראית לי מגוחכת. מילא אם באישור צה''ל לעניין זה היה מרומז תקדים לעניינים בעלי משמעות גדולה יותר. אבל ברור שלא כך הדבר, וכן, מבחינת הצבא, אתה אכן 'יצור אחר בשם חייל', עם כל הנגזר מזה. הלוואי וזה לא היה כך, אבל זה כך. וכן, לנגד עיניי עומדים הדברים המזעזעים שנעשים בשם הצבא, ''המוסרי בעולם'' (מרכאות כפולות ממש), ולא הזוטות שבתחומים האפורים. |
|
||||
|
||||
אני מבין (ומזדהה) שיש לך בטן מלאה על פעולות צה''ל, אבל אני לא רואה קשר בין שני הדברים. דיון על זכויות חיילים ומעמדם בחברה לא פוגע באפשרות לקיים דיון על פעולות צה''ל בהקשרים אחרים, וממילא התלונה שלי לא הייתה רק על צה''ל אלא בעיקר על הצופים מהצד שמזלזלים בדרישות החיילים. וגם אם הדיון הזה הוא ''זוטות'' לעומת הדיון שאת רומזת אליו (או לעומת המוני דיונים אחרים, מרעב באפריקה ועד תרופה לסרטן), אני חושב שכמות הזכויות שנלקחות מאדם בישראל למשך שנים רבות מחייו היא עדיין נושא שמצדיק דיון באייל. |
|
||||
|
||||
דעתי האישית היא שמקרה זה כמו רבים אחרים שנראו במחוזותינו לאחרונה לא נובעים מתום לב כי אם מרצון להיות ה"ז'אן ד'ארק" התורן(ית) ל-15 דקות. אני לא מזלזלת כי אם מטילה ספק גדול. |
|
||||
|
||||
לא נעים לי לגלות לך, אבל בדר"כ גם מבחינת מקום העבודה שלך אתה אכן 'יצור אחר בשם עובד', ויש דוגמאות רבות אחרות. אני לא בטוח שאפשר שזה לא יהיה כך, עם זה שכמובן אני חושב שזה ש'אתה חייל' עדיין אומר שיש לך זכויות רבות ושונות. באשר לדברים המזעזעים וגו', אני מניח, אולי בטעות, שרוב הדברים שאת מתכוונת אליהם נעשים *על ידי* הצבא בשם המדינה (או מדיניות הבטחון שלה), ולא בשם הצבא כשלעצמו. |
|
||||
|
||||
שוב, מבחינת השקפתי הפוליטית אני בצד מאוד מובהק של המתרס, כך שאני האחרונה שתהיה לה ביקורת על זכויות חיילים, עובדים, או כל אזרח שהוא. אני כן חושבת שביחס לצה''ל ולאופיו הדרישה לכרבולת היא אבסורדית ומעלה גיחוך. זאת מפני שבעיניי היא לא מגלמת בתוכה שום תקדים לדרישת זכויות במישורים העמוקים יותר של השירות. אבל ייתכן שאני פסימית לחינם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |