|
בהקשר לעסק הספציפי של שימור דם טבורי פרטי (לאו דוקא ביוקורד) - הרגולציה מניחה לשוק לנהל תחרות מסויימת על איכות השירות ועל המחיר, אך דורשת מינימום מסוים של פיקוח מקצועי ורפואי בשל העובדה שהמנות הללו נועדו בסופו של דבר להיות (תיאורטית לפחות) מושתלות באנשים הכי חולים שיש, ולהיות סוג של תרופה. אז בנק דם טבורי יכול לומר ללקוחותיו שהוא שומר את המנות לפחות זמן, או גם אם הן פחות איכותיות, אבל הוא צריך להבטיח שהמנות אינן מזוהמות, שהן מטופלות כיאות, ושאם יצטרכו אותן הן יהיו זמינות ושוות משהו. בזה הוא לא עמד. סוגיית האיתנות הפיננסית שלו (או היעדרה) היא אולי הסיבה לכך ואולי התוצאה של התנהלות קלוקלת - אבל החשוב יותר הוא איכות השירות שניתן, שבנושא כמו זה צריך להיות מינימום כלשהו שלא קשור להחלטת הלקוחות, שאין להם באמת כלים להבין במה מדובר. הרגולטור מגן על הלקוחות במצבים כאלה, של פערי ידע.
|
|