|
||||
|
||||
מצטרף לקריאת ה''איזה כיף'' של עדי. על פניה, ההצעה שלך נראית סבירה, בהנחה שאפוטרופוס יצביע בהתאם לאינטרס של בן חסותו. ציניקנים כמוני טוענים שההנחה הזאת מפוקפקת במקרה הטוב, ושעם כל הצער שבדבר אסור לוותר על העיקרון שההצבעה היא זכות שאינה ניתנת להעברה. |
|
||||
|
||||
אבל מה לעשות, זהו תפקידו של האפוטרופוס. באופן דומה אנחנו מניחים שהאפוטרופוס ישתמש בקצבת הנכות או בדמי המזונות לטובת בן חסותו ולא לטובת עצמו. אמנם בנוגע לבחירות אין לנו דרך לבדוק את מעשי האפוטרופוס או את מניעיו, אבל מבחינה מעשית, גם במקרים אחרים אנחנו לא בולשים אחר האפוטרופוס. להבנתי, בסיבוב הקודם של הדיון עלו שלוש גישות לגבי הטעם בהצבעה: חוכמת ההמונים (הגישה המקובלת), איזון אינטרסים (הגישה של עדי) ואיזון ערכים (כך הבנתי בתחילה את האייל האלמוני). האם אתה נוטה לגישה של עדי, באופן עקרוני, ורק חושש ליישום בפועל? |
|
||||
|
||||
כן, וההסתייגות שלי נובעת בדיוק מהטעם שציינת: בניגוד לפעולות אחרות של האפוטרופוס, כאן אין אפשרות, אפילו תיאורטית, של בדיקה ופיקוח. מצד שני לא הייתי עולה על בריקדות כדי להלחם על זה, כי הנימוק שכנגד גם הוא חזק בעיני. |
|
||||
|
||||
בעניינים כספיים לפחות, בולשים אף בולשים. צריך להגיש דוחות כספיים למשרד האפוטרופוס הכללי, לדווח על ניהול נכסים וכו'. בעניינים רפואיים הרבה פחות בולשים. לדעתי זה מפני שלמדינה לא אכפת מהבריאות של אחותי (ושאר חוסים ופסולי דין), כמו שאכפת לה מהאפשרות שיום אחד היא תירש את הכסף שלה במקום המשפחה. בכל מקרה, אני דווקא עם השוטה ושאר ציניקנים בנושא הזה. ככל שאני הופכת בעניין, ועם יד על הלב, אני לא רואה מצב שהייתי מצביעה אחרת בשביל אחותי מאשר אני מצביעה בשביל עצמי... |
|
||||
|
||||
לא רואה מצב שהייתי מצביעה אחרת בשביל אחותי מאשר אני מצביעה בשביל עצמי... האם המצב הנוכחי, בה היא מצביעה-בפועל עבור המצב הנוכחי של הכנסת טוב יותר עבורה? האם לא כדאי היה שתתגמל שר רווחה מוצלח, למשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |