בתשובה לטלה בר, 14/03/02 22:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה אכפת לך (ולמה), שהאדם יהרוס את "החי, הצומח והדומם"? למה האדם יכול להרוס אותם (ז"א למה "היא" בראה אותנו ככה)? ומה על חיות שהורסות? מהו בכלל "הרס", בהקשר הזה? אם כל מעשיו של האדם הם "הרס" (כי זה כל מה שהוא יודע), איך את לא הורסת (איך ואם את יודעת לא להרוס)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האדם הורס את הטבע על כדור הארץ בכמה דרכים. הוא מתרבה התרבות מוגזמת (יותר משני צאצאים לשני הורים, שיאפשרו רק להחליף את מספר האנשים הקיים), והרפואה עוד מרבה את מספר התינוקות הבריאים שלא מתים - שוב, ישנם יותר צאצאים לכל זוג אנשים, שבמקום רק להחליף את הקיים הם מתרבים ללא הרף. בגלל ההתרבות, השטח שהאדם דורש למחייתו הולך ומתרחב, ובכך הוא דוחק את רגלי הטבע ואת שטח המחיה של היצורים הטבעיים שחיים בו. האדם משתמש בלי הרף בכימיקלים שהורסים את החיים הטבעיים, ממלאים את השדות ואת מקווי המים, יוצרים מוטציות שאינן תמיד מסתדרות עם ההתפתחות הטבעית של החיים, ולפעמים פשוט הורסים כל חומר אורגני. האדם פיתח פסולת גרעינית שממש הורגת כל יצור חי - אפילו את עצמו! האדם הורס הריסה ממשית שטחים רבים של גידולים טבעיים: כורת יערות, מייבש ביצות, חורש אזורי ערבה וכיוצא באלה, וכך לא מאפשר לשום חיים טבעיים לשרוד שם. האדם ממלא את האטמוספירה שעוטפת את כדור הארץ, מספקת לנו אוויר לנשימה וחוסמת בעד הקרינה המזיקה שבאה מהשמש בכימיקלים רעילים והרסניים שבעוד זמן קצר, לפי תחזיות המדענים, לא יאפשרו לנו אפילו לנשום בחופשיות, או להשתזף בשמש. נדמה לי שזה מספיק כדי להצדיק את ההערכה שהאדם הורס את כדור הארץ. אשר לי, אני לא עושה שום דבר מכל אלה, לכן איני הורסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא להגדיר "טבע" ו"טבעי". מדוע האדם "דוחק את רגלי הטבע", ומדוע האדם אינו נכלל בהגדרה של "יצורים טבעיים", כפי שניתן להבין מדבריך? אז מה אנחנו? יצורים מלאכותיים? הידעת שפילים משמידים יערות שלמים? שהקואלות באוסטרליה השמידו שטחים אדירים של עצים שלא מצליחים לגדל עלים - וכל זה משום שבני האדם הפסיקו לצוד אותם? מה זה "ההתפתחות הטבעית של החיים"? מי את שתגידי מה זו התפתחות טבעית? הגורם למוטציה אינו רלוונטי להאם היא "מוצלחת" או לא. מה שחשוב זה אם היא שורדת ומתרבה. אם כן - בהצלחה לה. אם לא - ביי ביי. את משתמשת במחשב, כלומר - את צורכת אנרגיה, שכדי לייצר אותה, צריך לייצר המון כימיקלים רעים שממלאים את האטמוספירה. כשתאלצי להחליף מחשב, או כשיתקלקל חלק ממנו, את תזרקי אותו והוא יהפוך לעוד חלק מגוף הזבל האדיר שאנחנו מטפחים כאן. כל ספר שאת מוציאה הוא עוד עץ או שניים שנרצחו באכזריות טיפוסית, שלא לדבר על כמות הכימיקלים שמעורבים ביצירתו. אני מניח שאת גם נוסעת לפעמים ממקום למקום - והרי עוד הזדמנות עבורך ליצור כימיקלים מיותרים שמשתחררים למרחב הנשימה האישי שלנו. בקיצור - זה שאת מלהגת קצת על האלה האם, לא הופך אותך לאם תרזה של הסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כל השנאה והאיבה הזאת? האם משהו שאמרתי איננו נכון? נכון שהפילים משמידים עצים, אבל לפני שהאדם מילא את אפריקה, היה להם מספיק שטח לנדוד, ולעצים היה מספיק זמן לצמוח מחדש עד שהם יחזרו לאותו מקום בנדודיהם. ונכון שהקואלה מתרבים כי האדם חדל לצוד אותם - אבל אולי זה גם מפני שהוא השמיד את החיות שהיו צדות אותם, כמו הזאב הכיסני? "טבעי" הוא כל דבר שלא נוצר בידי האדם. האדם עצמו הוא טבעי, כמובן, אבל המוצרים שהוא מייצר (כמו המחשב, כפי שציינת) אינם טבעיים. גם השדות שהוא חורש וזורע אינם טבעיים. הבעיה כאן היא לא באיכות אלא בכמות - למשל, ההבדל בין השטחים שהאדם לוקח לעצמו, לעומת השטחים שלוקח לעצמו הבונה על ידי כריתת עצים ויצירת סכרים. שניהם משנים את הסביבה, אבל כמה בונים יש בעולם וכמה בני-אדם? אני מודה שיש לי הערכה רבה לטכנולוגיה, אבל האם הזיהום הנוצר בעקבות יצירתה הכרחי תמיד? אילו הסכימו התעשיינים להפחית מרווחיהם (מי מהם מסוגל לנצל את המליונים והמיליארדים שהם מרוויחים?), להוציא חלק מהם על צמצום זיהום הסביבה והאוויר, זה כבר היה משנה את העולם. אילו השקיעו יותר בניצול אנרגיית השמש והרוח במקום ליצור כורים גרעיניים, זה כבר היה מסכן פחות גם את האדם עצמו וגם את סביבתו הטבעית והלא טבעית. אם תחשוב קצת על הדברים ברצינות, אולי תהיה מסוגל להפנות את רגשי הטינה שלך למקומות הולמים יותר מאשר אליי, שמעולם לא היזקתי לאיש, ובוודאי שלא לך שאיני מכירה אותך כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין סתירה מסוימת בין שתי הטענות האלה? מצד אחד "האדמה היא אם כולנו מבחינה פיזית" זאת אומרת כולנו חלק מגיאה, מהטבע. מצד שני את כותבת שהאדם הורס את הטבע, ואני קורא כאן "יצר התאבדותי", אבל האם אין ההרס הזה, היצר הזה חלק מהטבע בעצמו? אני מכיר את כל הטענות האלה שבנינים וכבישים זה לא טבע אלא הורסים את הטבע. זאת אומרת, כל מה שהוא יציר התבונה האנושית איננו טבעי ומתנגד לקוסמוס של גיאה, שבעצם הוא חלק ממנו. בתגובה אפשר אולי לאמר שצריך להגיע למידה של איזון בין יציר כפיה של התבונה לבין כל מה שנוצר בלי התערבות האדם, אבל גם האיזון הזה, אם נגיע עליו להסכמה, יהיה יציר כפיה של התבונה, וכשכזה, מנוגד לגיאה/טבע ועל כן, הורס את הטבע. איך יוצאים מהמילכוד הזה? פונים למלכות הבדיון (ואני לא מתכחש לכוח ולהשפעה שיש לספרות עלינו) אבל גם הספרות היא יצירה של האדם ולכן נוגדת והורסת את הטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של האדם היא שיש לו צורך "לגבור" על הטבע, "לנצח" אותו ו"לכבוש" אותו. הגורם לכך הוא התבונה, כמו שנאמר בתנך, "ותחסרהו מעט מאלוהים". כלומר, בגלל כושר המחשבה שלו רואה האדם (היהודי, לפחות) את עצמו במקום כלשהו בין הטבע לבין האלוהים, ועל כן הוא מרשה לעצמו לעשות דברים כנגד הטבע, במקום "לזרום" עם הטבע. כשכורתים יער בלי לדאוג לנטיעת עצים חדשים, זה הרס (היערות גורמים להורדת גשמים, ובמקום שכורתים יער בלי תמורה, יוצרים מדבר); כשכורתים יער ושותלים אותו מחדש, זו הליכה עם הטבע. כפי שאמרתי בהערה קודמת, הבעיה היא לא עם העשייה עצמה אלא עם ההיקף שלה. אין חיה על פני האדמה שהשפיעה במידה רבה כל כך על כדור הארץ - בפנים, בחוץ ובאטמוספירה מעליו. ההשפעה הזאת, במידה העצומה שהיא נעשית, היא הרסנית - ותשאל את רוב המדענים שעוסקים בנושא הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין חיה על פני האדמה שהשפיעה במידה רבה כל כך על כדור הארץ'' - זו, אני חושש, טעות. נסי לדוגמא לבדוק את ההשפעה של אצות על האטמוספירה (או מי שלא היה מייצר החמצן הראשון) - שינוי מקצה לקצה. התפיסה כאילו האדם לא ''זורם'' עם הטבע היא הומוצנטרית לגמרי, כי היא מפרידה בין האדם, דווקא, ובין הטבע, עימו הוא אמור ''לזרום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה על כריתת היערות מדברת בעד עצמה - ודי לחכימא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעלמת מהדוגמא המצויינת שהובאה כאן - בתחילה כמעט לא היה חמצן באטמוספירה של כדה"א. רק בגלל מיני אצות (ירוקות-כחולות) ויצורים קדומים אחרים, החלה האטמוספירה להשתנות, וכיום חלק לא קטן ממנה הוא חמצן. אז מה, האטמוספירה שלנו גם היא לא טבעית? ומה עם הדינוזאורים? גם הם שינו את העולם שהם חיו בו בצורה משמעותית. בקיצור, את מתייחסת לעולם כפי שהוא כיום (או כפי שהיה לפני כמה מאות שנים) כ"צורה הנכונה" שהעולם צריך להיות בה, ואילו מה שאנחנו עושים, זה "בלתי טבעי" ו"הרס הטבע". אז יש לי משהו לספר לך - הטבע הרבה יותר חזק ממה שאת חושבת. מינים הולכים ומינים באים, אבל הטבע נשאר תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מתווכח עם ההגדרה: זו מבחינה בין "טבעי" לבין "מעשי ידי האדם". שוב, כפי שהסברתי, הבעיה היא לא באיכות (מה האדם עושה) אלא בכמות. השינוי שנעשה באטמוספירה בעקבות התפתחות האצות נעשה "מעצמו", לא מתוך כוונה מיוחדת; לכן הפעולה נחשבת ל"טבעית". מה שהאדם עושה, לפחות מאז שהוא היה להומו סאפיינס, הוא כמעט תמיד מכוון, מתוכנן, ומטרתו אנטרופוצנטרית טהורה בלי להתחשב בשאר היצורים החיים על כדור הארץ. (שלא לשכוח שלעתים תוצאת המעשה מזיקה לאדם עצמו). שוב, מה שמזיק כאן הוא כמות השינויים ולא כל שינוי קטן כשלעצמו, דבר התלוי במספר ההולך וגדל של מספר האנשים בעולם. אם תשים לב, אני בהחלט לא השתמשתי בביטויים "מה שצריך לעשות" ו"מה שאסור לעשות". אני לא מאמינה בגישה כזאת, אלא זאת שקובעת באופן אובייקטיבי מה טוב לעולם בכללותו ולא רק לאדם. ודרך אגב, ביולוגים רבים חושבים שמה שהאדם עושה בכדור הארץ מזיק גם לאדם עצמו, בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה נעוצה באותה הישות האלוהית שציוותה פרו ורבו אבל לא אמרה לנו עד כמה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. האצות לא התחשבו בשאר היצורים החיים, ותוצאות מעשיהן הזיקו להן (חמצן הוא רעיל עבורן, ברמות מסוימות). בני האדם לא התכוונו לפגוע באטמוספירה או להכחיד את המינים שנכחדו. זה קרה כתוצאה מפעילות טבעית של בני אדם. התרבנו יותר מידי? בעיה של הטבע! לא לדאוג, הטבע נתן, הטבע יקח. זה אולי יקח זמן, ואולי ניקח לא מעט מה-fauna הקיימת, אבל מה זה משנה, בעצם? למי אכפת? מי את שתקבעי מה טוב לעולם? העולם הסתדר טוב מאוד לפנינו, הוא יתסדר טוב מאוד אחרינו, וגם בלעדיך הוא יצליח, נראה לי, לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האדם הוא חלק מהטבע (וכך אמרת למעלה ולמטה), אז ההתרבות שלו היא חלק מהטבע, ולכן לא יכולה להרוס את הטבע. הרפואה מרפאה אנשים, ולכן עוזרת לטבע, ולא הורסת אותו. איך האדם (שהוא, כזכור, חלק מהטבע) יכול לדחוק את רגלי הטבע? האם יש משהוא לא טבעי בכימיקלים שהאדם מייצר (אם כן, מה)? למה ה"פסולת הגרעינית" לא טבעית (ואם היא טבעית, איך היא הורסת את הטבע)? אבל, לשאלות העיקריות שלי לא ענית: מה איכפת לך שהאדם "הורס את הטבע"? הרי, "אמא שלו" בראה אותו עם יצר להרוס את הטבע, ומי את שתתנגדי לגאיה? למה גאיה נתנה לאדם את היכולת והרצון להרוס את הטבע? בהנחה שגאיה לא באמת רוצה ש"נהרוס את הטבע", למה היא הולידה אותנו אם התכונות האלה? אם כל מעשיו של האדם הם "הרס" (כי זה כל מה שהוא יודע), איך את לא הורסת (איך ואם את יודעת לא להרוס)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה שלי אל גאיה שונה מאוד מהגישה הרגילה כלפי אלוהים. אני לא מייחסת לה ''כוונה'' ביצירה כלשהי, כמו שאנשים מייחסים כוונה לאלוהים במעשיו. וראה תשובתי לדובי על ההבדל בין האיכות לכמות, והגדרת ההבדל בין מה שהוא ''טבעי'' למה שהוא ''מעשה ידי אדם''. כנראה שאיכפת לי על ה''טבע'' מפני שגדלתי ביישוב כפרי ולא עירוני, וה''טבע'' נראה לי כביתי יותר מאשר רחובות העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן שהיחס שלך למה שאת מכנה "טבע" לא שייך לאמונה שלך (בניגוד לתגובתך "יש לי אמונה מסויימת - ... - אבל היא לא מובילה לשום פולחן מעשי. רק לשאיפה - ... - בכיוון של שמירת החי, הצומח והדומם בידי האדם, ..." תגובה 61123)? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |