בתשובה לידידיה, 20/01/13 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע אם מכובדת או לא, אבל בתאור הזה של מסעדת "פוג'יאמה" התל-אביבית כתוב: "המסעדה מאפשרת ללקוחותיה הקבועים, שכבר הכירו לעומק את התפריט, להזמין מראש ארוחות מיוחדות - שכוללות לובסטר שלם חי, המבושל לעיני האורחים." בנוסף, הנה מתכון מצולם של השף אריאל כהן ממסעדת פויקה, שהפריט הראשון ברשימת המצרכים שלו הוא "לובסטר שלם חי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאב או לא כאב, האינסטינקט שלי הוא זעזוע, גועל, ואי-נעימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהוא חי קודם להכנה, השאלה אם לא טורחים להמית אותו קודם השליקה. למיטב ידיעתי אפשר לעשות זאת באבחת סכין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלב הראשון בהוראות ההכנה הוא "את הלובסטר החי מכניסים למים רותחים (אפשר בפויקה) לבישול של 3 דקות. מוציאים, מקררים וחותכים אותו לחצי לאורכו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. עכשיו ראיתי גם את הוידאו שלא הצלחתי לראות קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הפשטות של מערכת העצבים של הסרטנים אבחת סכין היא לא קטלנית במיידי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקור? למדתי את השיטה מספריו של אליל המטבח ג'יימס פיטרסון. הנה רשומה בבלוג שלו. מכיוון שבבלוג חסרים הצילומים שבספרים, אני מצרף גם סרטון בהדגמת יפהפיה עדינת מראה. היא טוענת שהוא מת למרות תזוזות הרגליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעעע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי בעע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מוח מרכזי. גם אם פגעת במרכז העצבים העיקרי, יש עוד כאלו בחוליות השונות. המומחים לרצח הומני טוענים שהקפאה למספר דקות לפני הבישול היא הדרך הנעימה ביותר. ואפרופו רצח - הנה השוואה מרתקת בין שיטות שונות להרג דגים (לא כולל את סבתא רודפת עם פטיש אחרי קרפיון גדול שחזר לחיים במטבח) וכמות ה stress שהן גורמות לקורבן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל המורכבות של מערכת העצבים שלנו, והעובדה שתאי מוח יכולים לשרוד מעל לדקה ללא אספקה חיצונית כלל (ועוד יותר עם אספקת דם, גם אם הוא לא מקבל חמצן טרי מהריאות), כמעט כל מוות של יונק אמור להיות ארוך ומייסר יותר. אבחת הגיליוטינה אינה קטלנית במיידי עבורנו. בכלל, ההתיחסות לתגובות פיזיות, כמו השוואה לאירועים כואבים, אינה מדמה מה קורה לתת-אזורים במוח כאשר הם בנפרד גוססים. בגלל קריסה של התיאום בין אזורים שונים במוח, כבר אי אפשר בכלל לדבר על מוות יחיד, אלא על מיתות רבות של איזורים שונים, כל אחד גדול ומורכב בהרבה מאותו סרטן מסכן. ומי קבע שכולם רעים ? אולי המוות של איזורי עונג הוא בהתעלות עצומה ? ומה לגבי המיתה על תאי-מוח רבים מספור שאנו גוזרים עם כל כוס של יין ? ואם המוות הוא נורא כל כך, למה אנו מרשים לו להמשיך להתקיים בטבע ? אולי גם את זה נפסיק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי. אם נתחיל לדאוג ללובסטרים בסוף עוד נאלץ לבטל את הגיליוטינה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, אתה טוען שאם נכרות את ראשו של אדם בתוך MRI, זמן מה (כמה?) אחרי הכריתה נמשיך לראות פעילות מוחית? האם הניסוי נעשה? (על יונקים אחרים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, תאים שונים מכילים כמות שונה של אנרגיה, וצורכים אותה בקצב שונה. כל זמן שיש אנרגיה, התא חי. לגבי חולדות http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%... יצויין שהכרה נעלמת הרבה קודם, אבל מי אמר שהכרה דורשה לסבל ? אני לא חושב שללובסטרים יש הכרה.
Remarkably, after 50 seconds (awake group) or 80 seconds (anesthetized group) following decapitation, a high amplitude slow wave was observed"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמישים שניות? פחחחח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם על מדען צרפתי שהיה כה נאמן למדע עד מותו תחת להב הגיליוטינה, שקבע עם עוזרו שהוא ימצמץ כל עוד הוא בהכרה וכך יוכל העוזר למדוד את הפרמטר שאתה מחפש כנראה. דומני שהיו שם מספר שניות, גדול מהצפוי, אבל לא נראה לי שיש מספיק סטטיסטיקה בנושא המחקר הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר שניות למצמץ אחרי שכרתו לך את הראש זה פאקינג המון זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לאבד את הראש בגילה גם אני נגעתי בברוש מוטב לרקוד חצי דקה מוטב מאשר לאבד אותה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך סימוכין? נשמע פנטסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש סימוכין, ואכן נשמע הזוי, כך גם חושבים כאן: מה סנופס אומרים מצד שני: the_straightdope |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שאפשר לאגד את הסיפור הזה יחד עם ז'אנר האגדות האורבניות בנוגע לראשים וגופות שהראו לכאורה סימני חיים לאחר המוות ובזמן הנתיחה, ז'אנר שיותר ממספק מידע על אודות עולם-המצמוץ-לאחר-המוות, מספק מידע על התייחסותנו למוות, לגילויי הביולוגיה ולחשמל (אני מנחשת שכל הדרכים מובילות לפרומתאוס המודרני של מרי שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הטענה הבלתי מיסטית בעליל כאן היא שלוקח זמן למות. די סביר בעצם, אם נזכור שרוב התהליכים הביולוגיים שמעורבים פה הם בסדר גודל של שניות, לא מיקרושניות. זה לא כמו ללחוץ על כפתור הכיבוי במחשב שלך1, ויסלחו לי אנשי הstrong AI. 1 בעצם גם אז זה יכול לקחת זמן, כמו שיודע כל האל 9000, בו אפשר לשיר שירי ילדות למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחשבים יכול לקחת מעט מאוד זמן "למות" ולכן כל מיני רכיבים דואגים לשמור מעט אנרגיה בקבלים שונים לפעולות כיבוי אחרונות (אני מניח שמדובר על סדר גודל של עד שנייה). אין לי מושג אם זה היה שונה בזמן כתיבת אודיסאה בחלל אבל אני מניח שלא: כבר לא היו אז שפופרות במחשבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כאילו לא ראית את הסרט, או את הקטע המדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקיפדיה התהליך היה השבתה , shutdown , בדומה להשבתה של מחשב. לא הריגה סופית. אם אני זוכר את הסרט הושארו ל האל הפונקציות הנמוכות של תחזוקת החללית. לא קראתי את הספר. לפי ויקיפדיה האל הוחזר לחיים בשנת 2010 אבל גם אז הוא לא תיפקד בגלל נזק למעגלים הדיגיטליים בזמן ההשבתה , לא זוכר יותר פרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמדומני שבעצם הוא מנתק את הזיכרון המרכזי או ה'מוח' של המחשב, ומשאיר פונקציות בסיסיות שמתפעלות את הספינה. בזה זה יותר דומה ללובוטומיה מאשר לחיסול. אבל מאחר ושם כמובן שוכנת הנשמה של המחשב, הרי זה היינו הך ;-) (צפריר, לזה התכוונתי בהערה הקודמת, מצטער אם היא נוסחה כקצרה ומזלזלת ללא כוונת זדון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אותו "איזה מדען" היה לבואזיה בכבודו ובעצמו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפ. ואומרים שמדען אחר מאותה תקופה, לאגראנז' כמדומני, העיר על כך שלקח להם כהרף עין לקפד את ראשו, אבל ייתכן וייקח לצרפת מאה שלמה כדי לייצר ראש בסדר גודל דומה. משום מה לי זה מזכיר מדענים אחרים בעלי מח גאוני של פעם בדור1, אבל לא גאוני מספיק בשביל למנוע מהם לצאת לאבד את ראשם באיזה דו-קרב עוד בטרם יבש החלב על שפתותיהם. 1 לפחות. גלואה [ויקיפדיה] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |