|
||||
|
||||
אם חלק מהעם מתקיים כטפיל על גבי הכלכלה והחברה הרי שקרע בעם נשמע חיובי בהחלט. אם הורים לילדים יסרבו לאפשר לילדיהם ללמוד את הבסיס לתפקוד בחברה מודרנית צריכה לעמוד בפניהם האפשרות לוותר על גידול הילדים או להישפט. אם מישהו רץ לכנסת על פלטפורמה אנטי-דתית, יש לשער שהוא אנטי-דתי. מה הבעייה עם זה? |
|
||||
|
||||
אתה אומר "קרע בעם הוא דבר חיובי בהחלט". אוי ואבוי. מוטב להזכיר לך שלפני 2000 שנה היו קרעים קשים בעם והתוצאה היתה: התפלגות הנוצרים מהיהודים ומרד מטופש נגד הרומאים שהביא לחורבן. גם היום קיומנו בארץ הוא על בלימה. מי שחושב שעתידנו מובטח בארץ, מול אוייבים שרוצים להעיף אותנו מפה, חי באשליות. קרע פה וקרע שם יביאו לחורבן חדש של המדינה. החרדים הם בני בריתנו, מבחינה דמוגרפית הם ערובה לקיומנו במדינה הזו, גם אם היום חלק מהם טפילים (ומשלם על כך מחיר כלכלי כבד גם במצב הקיים). עלינו לתת לחרדים דרכי מילוט ריאליות מההסתגרות (שמביאה לטפילות), לא להלחם בהם. דרכי מילוט כאילו עולים הון עתק, צריך להציע להם בתי ספר חינמיים חילופיים, מסלולי יציאה לעבודה מכובדת, מקום מגורים שלא בחסדי המנהיגים החרדים. מאחר ודרכי מילוט אילו עולות הון, והרבה אומץ פוליטי, הן לא תנתנה. במקום זאת מציעים פתרון קל: "להרוס" להם את החיים על ידי כפיה חילונית. אם יתנו תקציבים נאותים ודרכי מילוט _ריאליות_ מהמסגרות החרדיות החומקות, רובם המכריע יהפוך לייצרני. החרדים אינם בטלנים הם נימצאים במילכוד. מכפיה לא יצא שום דבר, חוץ מקרע ושנאה עצמית. |
|
||||
|
||||
"אם יתנו תקציבים נאותים ודרכי מילוט _ריאליות_ מהמסגרות החרדיות החומקות, רובם המכריע יהפוך לייצרני." כך, פשוט - "רובם המכריע יהפוך לייצרני"? הכיצד? על סמך מה הקביעה הזאת, כאשר הנסיון בשטח מעיד עד היום אך ורק את ההיפך? כיון שאתה מביא חזון כלכלי שכבר כיום, במצב הנוכחי, הוא דמיוני, ואתה מציג אותו לעתיד כדבר "ריאלי" (?), אבקש, ברשותך, להביא סיפור היפותטי ע"מ לנסות להבין היכן ניצב, מנקודת הראות שלך, גבול הנצלנות: במדינה אחת מתקיימת לה קבוצה דתית אזוטרית המונהגת ע"י מספר מנהיגים כריזמטיים. מעקרונות היסוד הדתיים של הקבוצה: איסור חמור על לימוד קרוא וכתוב, שמא ייחשפו התלמידים למדוחי שטן שיעוררו בליבותיהם הצעירים הרהורי כפירה. הממשלות לדורותיהן משלימות עם קיומה של הקבוצה משום יתרונותיה הפוליטיים, ונוטלות מן העם מיסים כבדים ע"מ לממן את קיומה. בין עקרונותיה המרכזיים דוגלת הקבוצה גם בצמיחה דמוגרפית מואצת, וזאת לאו דווקא מתוך תוכנית דמיונית להתגבר על המרחב הלעומתי שסביב המדינה, אלא מתוך תוכנית ברורה וריאלית להשתלט על מדינתה-שלה עצמה. בשלב מסויים גדלה הקבוצה לממדים שטרם נודעו כמותם, והופכת לכוח פוליטי-אלקטורלי ראשון במעלה ששום ראש ממשלה, ויהא יפה חליפה ועיניים ככל שיהא - אינו יכול בלעדיו. עקב כך, מביאה הקבוצה לשינוי חוק חינוך חובה במתכונתו המוכרת, ולכך שהתלמידים - כלל התלמידים במדינה - לא יחוייבו יותר ללמוד קרוא וכתוב אלא אם הם מביעים את חפצם המפורש בלימוד זה. בתוך דור - 80% מאזרחי המדינה ההיפותטית הנ"ל הם אנאלפאביתים. 20% - אלה שלמדו והשכילו - עוסקים במקצועות יצרניים ונושאים על גבם השחוח, בעבודה קשה ובמאמץ ללא נשוא, את ה-80% שלפני שני דורות עוד היו בגדר "קבוצה", וכיום הם השליטים. האם היית רוצה, האם היית מוכן - לחיות במדינה פרעונית שכזו? |
|
||||
|
||||
הקביעה (בנוגע לפיסקה הראשונה שלך) היא על סמך הנסיון ההיסטורי של תנועת ההשכלה באירופה במאה ה- 19. רוב היהודים עברו ממסגרות דתיות נוקשות לממסגרות יותר חילוניות כאשר ניפתחה להם דרך פרקטית ללמוד השכלה כללית. יותר חילונית יכולה להיות "דתי", "מסורתי" או "אתיאיסט". סיבה נוספת לבטחון שלי בעניין אותה קביעה היא העובדה (המפתיעה אולי בעיניך) שכל בני האדם דומים בנטיות שלהם, רק המסגרות החברתיות הן שכופות עליהם שוני בהתנהגות. אין שוני ממשי בין ההתנהגות של חרדים לבין החילונים אם ינתנו להם דרכי מילוט מהמסגרת החרדית. אם יוצע להם מסלול אמיתי של לימוד, מקומות עבודה, דיור על חשבון המדינהת רובם ישנו את אורח החיים שלהם (בערך לאורח החיים של דתיים-לא-חרדים). למסגרות החברתיות יש כוח רב, כוח כלכלי וכוח חברתי (האדם הוא חיה יוסוציאלית , כלומר מחוייבת בעבותות למסגרת החברתית בה היא נמצאת). אם ינתן לחרדים פתרון "קליל" בצורה של "לימודי ליבה בלבד"" — רובם המכריע ישאר חרדים (אבל חרדים מתוסכלים ומובטלים, עניים יותר, מנושלים מרשת הבטחון שמציעה להם החברה החרדית היום). כל נסיון לתת פתרונות קלים לבעיית החרדים מבוסס על הידיעה שפתרון אמיתי הוא פתרון יקר מאוד מבחינה כלכלית. כל שאר דבריך לא רלוונטים מבחינת הצעת פתרון (גם לא מדוייקים בחלקם, אבל מילא). לחרף ולגדף (אפילו בצדק) ולכפות אנטי-דתיות אינו פתרון — זו התעללות שלא יצא ממנה כלום או שיצא ממנו קרע (גרוע מהמצב הקיים). לכן לא אגיב לדברים הנוספים. אשר להפחדות הפוקליפטיות נוסח אבי בליזובסקי (על השתלטות החרדים על החברה הישראלית) הרשה לי לגכח. לא יקרה דבר כזה. ברגע שהוצאות המדינה על חרדים יעברו גובה מסויים המדינה תפסיק לשלם להם כסף (במקרה זה רק תגדל הזליגה של חרדים למסגרות לא חרדיות, יש זליגה חזקה כזו גם היום). בזמן קום המדינה היו בערך 6 אחוז חרדים ועכשיו 8 או 9 אחוזים (לא כל מי שמצביע למפלגות חרדיות הוא חרד בעצמו). במשך 65 שנה אחוז החרדים עלה (נאמר) מ- 6 ל- 9 מקסימום. לפי התחזיות של בליזובסקי ושות' היינו צריכים היום להיות מדינה של 90 אחוז חרדים, מוזר שתחזיות "מדעיות" אילו לא התממשו. |
|
||||
|
||||
אתה מצייר את המטרה סביב החץ. ושוכח שיש גם חינוך פרטי חילוני, חינוך ביתי, חינוך פתוח ועוד זרמים שאינם כפופים ללימודי הליבה של משרד החינוך (ועם זאת, הילדים המתחנכים בהם יוצאים בעלי ידע והשכלה ומשתלבים אח"כ נהדר בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה). חקיקת חוק שתוציא את הסמכות החינוכית מידי ההורים אל הממשלה, תפגע לא רק בחרדים. (אישית: ילדי לומדים בחינוך דמוקרטי פרטי, ומבחינתי זוהי בחירת "אין ברירה" לנוכח מצבו ההולך ומידרדר של החינוך הממלכתי, והאינדוקטרינציה הלאומנית החריפה שהוא עובר בשנים האחרונות. באופן עקרוני אני בעד השתייכות לחינוך הממלכתי והייתי שמחה לראות אותו משתפר ומתחזק, אבל זה לא קורה). |
|
||||
|
||||
אה, כן, ההבדל המהותי הנוסף בין חינוך פרטי חילוני לחינוך דתי הוא שהראשון ממומן רובו ככולו מכספי ההורים, והשני הוא על חשבון המדינה. מה שאתה מתרעם עליו הוא לא עצם החוסר בלימודי ליבה בחינוך הדתי, אלא השיעור העצום שלו באוכ', קצב גדילתו המהיר והעובדה שאין לו לגיטימציה אזרחית/מוסרית להתנתק מהמדינה, כיוון שהוא ממומן מכספי משלמי המסים. מעבר לזה, כל דיבור על "כפיפות ללימודי ליבה של משרד החינוך" הוא פטרוני וריק. משרד החינוך, נכון להיום, עושה עבודה גרועה למדי באיחוד השורות. |
|
||||
|
||||
מצע. בעברית כותבים "מצע". מי שמחפש פלטפורמה ימצא אותה מאחורי http://reversim.com . |
|
||||
|
||||
אפשר גם "מצה", למי שמחפש פלטפורמה לשוקו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |