בתשובה לסמילי, 13/03/02 21:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבחינה מוסרית עקרונית, אין הבדל (לדעתי). לדעתי ההבדל היחידי הוא בכמות האנשים אותה אתה מתכוון לפנות. לפעמים הבעיות המוסריות והפקרטיות בפינוי נובעות בשל *מספר* האנשים אותם אתה מתכוון לפנות במבצע האמור ולא בעצם עקרון הפעולה. יש הבדל בין פינוי משפחה, שתים או אפילו עשר לבין פינוי רבבות בני אדם. בעיות לוגיסטיות יכולות לפעמים לייצר את הפגיעה בזכויות האזרחים. בשביל לפנות מספר אנשים מצומצם מספיקות החלטות משרדיות אשר יכולות לתת יחס אישי למפונים. לפרטים יש גם זכות הגנה עצמית בבתי המשפט משום שהפעולה נגדם איננה פוליטית. כאשר מפנים אלפי בני אדם, אתה זקוק למערכת בירוקרטית מסורבלת אשר היא בהכרח דורסנית ואטומה יותר. אותה מערכת תבצע החלטות באופן קולקטיבי יותר ופחות תשים לב לבעיותיו של פלוני ושל אלמוני. אז הסיכוי לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות הוא גדול הרבה יותר. המפונים גם מאבדים את הלגטימיות שלהם לערעור משפטי על ההחלטה משום שההחלטה נגדם היא החלטה פוליטית-מדינית. בית המשפט יתקשה להגן עליהם גם אם הוא חושב שחלקם נפגעו ממהלך זה. גם אם היית צריך לפנות 250,000 איש בעתות שלום על מנת לבנות אוטוסטרדה חדשה, היית נתקל בבעיות עקרוניות, מוסריות ופרקטיות. הערה:לפני שאנשי שמאל/ימין/שמאל/ימין מתקיפים באופן אוטומטי ומניחים שהנני "בעד התנחלויות" או סיסמא זו או אחרת, עלי רק לציין שאני לא מסכים עם אותו מפעל פסודו-ציוני אחרי הקו הירוק. אני פשוט מנסה להעלות את הבעתיות העקרונית לגבי נושא "פינוי" אוכלוסיות באשר הן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אותם עקרונות חלים גם כאשר המדינה רוצה לפנות את אוכלוסיית ת"א (סתם דוגמא) לרמת-גן, (בגלל שרוצים לבנות רכבת תחתית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי אין הבדל מוסרי-עקרוני *ישיר* בין העברה *מסיבית* של אוכלוסיה מת"א לרמת-גן לבין העברה בסדר גודל דומה מהשטחים לרמת גן. אבל, לדעתי, שני התסריטים (פינוי מתנחלים ו/או ת"א-ניקים) מובילים באופן *עקיף* לפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות של אותם אזרחים בשל *היקף* אותה העברה של אזרחים. לא ניתן להעביר אוכלוסיה של 250,000 נפשות ללא פגיעה *מהותית* בהם ובזכויות היסוד שלהן, למרות שניתן לעשות זאת ללא פגיעה מהותית כאשר מעבירים משפחה אחת או שתיים. שלא לדבר על הבעיות הפרגמטיות בהעתקת שכונות וישובים שלמים ממקום למקום. בעיות אלו עקרוניות אף יותר מהשאלות "העקרוניות-מוסריות" אותן אתה מעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה על העברת אוכלוסיית העיר ירושלים לתל אביב (1) משום שהתגלה שהר הזיתים הוא הר געש פעיל שעומד להתפרץ בתוך 8 עד 14 יום? מצד אחד העברת האוכלוסיה תפגע פגיעה מהותית בהם ובזכויות שלהם, ומצד שני גם הזכות לחיים היא זכות? בשורה התחתונה, הפרת זכויות יש גם בהעברת משפחה שיושבת על תוואי של כביש, אבל, עד כמה שהבנתי, אין חילוקי דעות שבתנאים כאלה מותר למדינה לפנות את המשפחה (בצד השני יש את הזכות התנועה של שאר האוכלוסיה). אני מסכים שגם לאחר שהשאלות העקרוניות יפתרו, השאלות הפרגמטיות יהיו קשות עד בלתי פתירות, אבל אני לא רואה סיבה שלא לדון בשאלות העקרוניות באופן נפרד ולא תלוי. --------------------------------- (1) שאלה תיאורתית בלבד, הבחירה בשאלה זו באה להחזיר את הדיון לרמת העיקרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז הוא צדק בוואינט - ויכוחים של גיקים. מה אתם כאלה אתומים ונדבקים להגדרות הקשוחות של איזה מלון ולא מבינים שההדעה המקובלת של כולם נותנת פרוש אחר לגמרי לטרנספר. האלו, זה לא מתמטיקה או פיזיקה או השד יודע מה שאתם לומדים שם באוניברסיטה ובגלל זה אתם לגמרי מנותקים מהקומונסנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כיף להיות גיק. אם אתה גיק, אתה יודע לנסח משפט בלי להסתבך. אתה יודע לשים פסיקים ולהימנע משגיאות כתיב דביליות. כשאתה גיק, אתה יודע לנסח את המחשבה שלך והמוח שלך אינו כמו דייסה של אייל אלמוני. אתה לא מתבייש בשם שלך, ולמרבה ההפתעה, אתה יודע גם לשרוך את שרוכיך בעצמך. את קשירת השרוכים אנחנו, כמובן, לומדים באוניברסיטה (הנה, הסגרתי את הסוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה מעצמך צחוק לעת ערב, יובל? א. הבחור בא מווינט, קורא בשגיאות כתיב, נכנס לדיון אקראי וקורא אותו עד השלושתרבעי כדי להגיד את זה? גם בסנטה קלאוס אתה מאמין? ב. ההודעה שלך מגעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להפסיק להגיב לאלמונים. נראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף בתור התחלה להפסיק להגיב בתור אלמונים. אופס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה הפירוש (שהדעה המקובלת של "כולם" נותנת לטרנספר)? 2. אטומים או אתומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה, גיא גדולה מאוד. ומש חצי ההר צפונה, וחציו נגבה. ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרי אל אצל...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמרות הפיתוי להעמיד פנים שכיוונתי לפסוק הזה (זכריה, י"ד 4), אני חייב להודות בבורותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |