בתשובה ליהונתן אורן, 14/01/13 10:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה רוצה לדייק: אם הבדיקה נעשתה בצורה מסודרת זהירה וחזירית, אז כן, זוהי דרכו של המדע, שכן אנחנו לא יכולים לקבוע ישירות שמה שריפא את הילד היה המים המזוקקים. אנחנו רק יכולים לקבוע שהילד נרפא לאחר שקיבל מים מזוקקים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל שמתאם לא זהה לסיבתיות (או להסבר), זאת לא מתודה מדעית. גם אם תחזור על ניסוי מיליון פעם, בצורה הזהירה ביותר האפשרית, זה לא יהיה מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתודה המדעית היא בדרך הסקת המסקנות הזהירה. לכן אנחנו משתדלים להגיע לניסויים (או סקרים - "ניסויים בדיעבד") שבהם העדויות יאפשרו הסקת מסקנות ברמת אמינות גבוהה יותר, ולנסות לשחזר את אותן המסקנות בתנאים שונים כדי להפחית את הסיכויים להשפעה של הטיות שונות. לדוגמה: נרצה לראות לא רק שתרופות הומאופתיות מקושרות בצורה עקבית עם השפעה (לחיוב או לשלילה) על בריאותם של הנבדקים, אלא גם שרמת מיהול שונה קשורה בצורה עקבית עם אותה ההשפעה. זה גם יאפשר לנו לדעת מהם המינונים הרצויים. יש אכן הסתברות שפירוש הניסויים שגוי. דרך עריכת הניסויים נותנת לנו גם יכולת להעריך את רמת הביטחון שלנו בנתונים הללו (ההסתברות שהנתונים שגויים). במקרים רבים המחקר הביולוגי מספק גם הסברים לדרך פעולת שיטות רפואיות שונות, וזה מגביר את רמת הביטחון בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתודה המדעית אין דבר עם "הסקת מסקנות זהירה" זאת, שוב, מורשת בייקוניאנית: בייקון העמיד את המדע כניגוד של הקהילה והמסורת. אנחנו חייבים, הוא אמר, לרוקן את הראש שלנו מכל האמונות הקודמות שהוחדרו בנו ע"י הקהילה, ולהסיק את מסקנותינו רק על-ידי שימוש במה שהעולם יביא אלינו באמצעות החושים. אבל בזהירות! שלא תיכנס לנו איזו דעה קדומה בדרך ותגרום להטייה של המסקנות. עברו איזה ארבע מאות שנה, ואנחנו לא שם. "זהירות" היא לא מאפיין של המדע, אלא תכונה של מדענים מסוימים. יש מדענים שמפרסמים רעיונות פרועים, ויש כאלה שבודקים רעיונות בצורה שיטתית. הטיות נמנעות (כשהן נמנעות) על-ידי ביקורת של הקהילה המדעית, ולא על-ידי תכונותיו של המדען הבודד. זה בהחלט נכון ששינוי תנאי הניסוי היא דרך להעלות את העניין שלנו בטענות אוניברסאליות, ושגם מציאת הסבר שקושר אותן לתיאוריות קיימות מעלה את העניין שלנו בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמדע הרפואה היום מקשיב לא מעט גם לקורלציות, ולא ממתין (לעיתים עשרות שנים) עד שנמצא המנגנון המדויק לכל תרופה. גם אני מרגיש בקושי באשר להבדל בין קורלציה לסיבה, ועדיין יש היום הסתמכות כלשהיא עליהם, ולדעתי בצדק. יש דוגמאות רבות, אז אני אביא את הראשונה המובהקת שעולה לי: אף אחד לא יודע למה תינוקות מתים מוות בעריסה. עם זאת, מחקרים הראו שהשכבת התינוק על הגב במקום על הבטן1 מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, וזוהי אכן ההמלצה הרשמית של הממסד הרפואי בנידון. כמובן שאתה יכול לומר שמבחינתך 'זה לא מדע', שבזאת לסגור את העניין, אבל נראה לי שאז תפספס את הנקודה. ואני בכלל לא בטוח שזו לא מתודה מדעית. יש מרחב נאה בין מתודה מדעית לבין הבנה מושלמת של מנגנון מסוים. 1 כמדומני. גם אם זה ההיפך הטיעון תקף כשהיה, רק לפני שאתה נוקט לפיו אנא בדוק מקור נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל להפריד בין ''מדע'' לבין ''טכנולוגיה''. מדע עוסק בניסיונות להבין את העולם דרך יצירת מודלים שלו. טכנולוגיה עוסקת ב''מה שעובד'' (ולכן אינדוקציה תקפה בטכנולוגיה). טכנולוגיה יכולה להיות מדעית, עממית, מאגיה וקסם וכדומה. אבל היא לא מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מודל סטטיסטי הוא מודל מדעי (וגם זה סוג של קורלציה), וטכנולוגיה בדרך כלל מפותחת על פי המתודה המדעית לדעתי. אבל נראה לי שאין לאן לקחת את הדיון הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |