בתשובה לאריק, 13/01/13 1:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקווה שלא תיעלב, אבל "למשפחה שלי זה עובד מצוין" אומרים גם מיטב המאמינים בתרופות מדוללות כדי מים מזוקקים ובריפוי על-ידי מגע ללא מגע. רפואה היא דוגמה בעייתית לקייס שלך, כי היא לא מדע טהור. היא שואפת לפעול לפי המדע, ומתקדמת ללא הרף בכיוון הזה, אבל בינתיים המלצות רפואיות לאין ספור עדיין אינן מבוססות על מחקר מדעי [מוצק דיו]. אכן בנוגע להמלצות להורדת חום, אני תוהה הרבה זמן האם העניין באמת נחקר (זה מאוד מתבקש, ולא נראה כמחקר מסובך; אבל אם הוא נעשה, מדוע הממצאים אינם ידועים להדיוטות "מן המפורסמות"?). לעתים מאוד קרובות כשרופא אומר לי לעשות כך ולא לעשות אחרת, אני בספק אם זה מבוסס היטב מדעית. אבל בהיעדר יכולת (מכל מיני בחינות) ללמוד את העניין בעצמי, אני מעדיף לקבל את דעתו, מהסיבות שבתגובה הקודמת. בתחומים מדעיים יותר רגועים מרפואה, שיכולים להרשות לעצמם לומר "אנחנו לא יודעים עדיין", על אחת כמה וכמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מים מדוללים ירפאו את הילד פעם אחר פעם אני אמליץ עליהם בשמחה. דווקא במקרה שהבאתי הרפואה התנהגה כמו שמדע צריך להתנהג בכך ששינתה את ההתוויה בעקבות מחקרים. הרפואה לפעמים לא מבינה בדיוק עם מה היא מתעסקת ואז תוקפת את הסימפטומים במקום את המחלה. ככל שההבנה משתפרת כך מתמקדים במיגור המחלה עצמה. הרפואה סבלה בעידן התעשייתי מעודף סטנדרטיזציה והעדר תשומת לב לחולה כפרט. בתקופה הפוסט תעשייתית כבר ניתן היה לפתח את הפסיכונוירואימונולוגיה ואת הרפואה המותאמת אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מים מדוללים ירפאו את הילד פעם אחר פעם אתה תמליץ עליהם בשמחה - הרי זו כבר דרכו של מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד זו דרכו של המדע? repeatability היא בדיוק הדרך שבה נוצרות אמונות טפלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לדייק: אם הבדיקה נעשתה בצורה מסודרת זהירה וחזירית, אז כן, זוהי דרכו של המדע, שכן אנחנו לא יכולים לקבוע ישירות שמה שריפא את הילד היה המים המזוקקים. אנחנו רק יכולים לקבוע שהילד נרפא לאחר שקיבל מים מזוקקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל שמתאם לא זהה לסיבתיות (או להסבר), זאת לא מתודה מדעית. גם אם תחזור על ניסוי מיליון פעם, בצורה הזהירה ביותר האפשרית, זה לא יהיה מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתודה המדעית היא בדרך הסקת המסקנות הזהירה. לכן אנחנו משתדלים להגיע לניסויים (או סקרים - "ניסויים בדיעבד") שבהם העדויות יאפשרו הסקת מסקנות ברמת אמינות גבוהה יותר, ולנסות לשחזר את אותן המסקנות בתנאים שונים כדי להפחית את הסיכויים להשפעה של הטיות שונות. לדוגמה: נרצה לראות לא רק שתרופות הומאופתיות מקושרות בצורה עקבית עם השפעה (לחיוב או לשלילה) על בריאותם של הנבדקים, אלא גם שרמת מיהול שונה קשורה בצורה עקבית עם אותה ההשפעה. זה גם יאפשר לנו לדעת מהם המינונים הרצויים. יש אכן הסתברות שפירוש הניסויים שגוי. דרך עריכת הניסויים נותנת לנו גם יכולת להעריך את רמת הביטחון שלנו בנתונים הללו (ההסתברות שהנתונים שגויים). במקרים רבים המחקר הביולוגי מספק גם הסברים לדרך פעולת שיטות רפואיות שונות, וזה מגביר את רמת הביטחון בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתודה המדעית אין דבר עם "הסקת מסקנות זהירה" זאת, שוב, מורשת בייקוניאנית: בייקון העמיד את המדע כניגוד של הקהילה והמסורת. אנחנו חייבים, הוא אמר, לרוקן את הראש שלנו מכל האמונות הקודמות שהוחדרו בנו ע"י הקהילה, ולהסיק את מסקנותינו רק על-ידי שימוש במה שהעולם יביא אלינו באמצעות החושים. אבל בזהירות! שלא תיכנס לנו איזו דעה קדומה בדרך ותגרום להטייה של המסקנות. עברו איזה ארבע מאות שנה, ואנחנו לא שם. "זהירות" היא לא מאפיין של המדע, אלא תכונה של מדענים מסוימים. יש מדענים שמפרסמים רעיונות פרועים, ויש כאלה שבודקים רעיונות בצורה שיטתית. הטיות נמנעות (כשהן נמנעות) על-ידי ביקורת של הקהילה המדעית, ולא על-ידי תכונותיו של המדען הבודד. זה בהחלט נכון ששינוי תנאי הניסוי היא דרך להעלות את העניין שלנו בטענות אוניברסאליות, ושגם מציאת הסבר שקושר אותן לתיאוריות קיימות מעלה את העניין שלנו בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמדע הרפואה היום מקשיב לא מעט גם לקורלציות, ולא ממתין (לעיתים עשרות שנים) עד שנמצא המנגנון המדויק לכל תרופה. גם אני מרגיש בקושי באשר להבדל בין קורלציה לסיבה, ועדיין יש היום הסתמכות כלשהיא עליהם, ולדעתי בצדק. יש דוגמאות רבות, אז אני אביא את הראשונה המובהקת שעולה לי: אף אחד לא יודע למה תינוקות מתים מוות בעריסה. עם זאת, מחקרים הראו שהשכבת התינוק על הגב במקום על הבטן1 מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, וזוהי אכן ההמלצה הרשמית של הממסד הרפואי בנידון. כמובן שאתה יכול לומר שמבחינתך 'זה לא מדע', שבזאת לסגור את העניין, אבל נראה לי שאז תפספס את הנקודה. ואני בכלל לא בטוח שזו לא מתודה מדעית. יש מרחב נאה בין מתודה מדעית לבין הבנה מושלמת של מנגנון מסוים. 1 כמדומני. גם אם זה ההיפך הטיעון תקף כשהיה, רק לפני שאתה נוקט לפיו אנא בדוק מקור נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל להפריד בין ''מדע'' לבין ''טכנולוגיה''. מדע עוסק בניסיונות להבין את העולם דרך יצירת מודלים שלו. טכנולוגיה עוסקת ב''מה שעובד'' (ולכן אינדוקציה תקפה בטכנולוגיה). טכנולוגיה יכולה להיות מדעית, עממית, מאגיה וקסם וכדומה. אבל היא לא מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מודל סטטיסטי הוא מודל מדעי (וגם זה סוג של קורלציה), וטכנולוגיה בדרך כלל מפותחת על פי המתודה המדעית לדעתי. אבל נראה לי שאין לאן לקחת את הדיון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מעשי, כדי להכניס תרופה ''מדעית'' לשוק לא מסתפקים בשמועות על נסיונה של שכנתו של המתפתח אלא ע''י הצגת מובהקות סטטיסטית ברמה מקובלת מסדרות של ניסויים שונים ומרובים. (קצת באיחור, כי נראה שכבר העלתם את הנקודות הללו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תדע שהמים המדוללים ריפאו את הילד פעם אחר פעם? (אני מקווה שלא תסתפק בלומר "שלוש פעמים נתתי לו מים מדוללים, ושלוש פעמים הוא נרפא".) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן. מה שמעניין אותי הוא לא מחקר מדעי הדיר אלא שהילד יהיה בריא. אתה חושב שאכפת לי אם הוא בריא בגלל אפקט פלסבו או בגלל השפעה אמיתית של הצל של ההגמון על מי הברז השכונתיים? הפלסבו אפילו עדיף! עומדת לי הפריבילגיה לטעות. כשמדובר בבריאות של הילדים שלי אני כמובן ממשיך במעקב צמוד ואם המים המדוללים לפתע לא עובדים כמצופה אז צריך למצוא פתרון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___ ניטפוק קל: מהיכרותי (העמוקה מדי לטעמי) עם המאמינים ברפואה אלטרנטיבית נראה שרובם ממשיכים עם המים המדוללים גם כשזה בכלל לא עובד (בציפיה לעתיד טוב יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ טוב, לפחות זה כנראה לא מזיק :) נהפוך הוא, שתייה מרובה טובה לגוף1. 1 ולנפש כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיה מרובה טובה לגוף? ספר את זה לכבד שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר פה על מים, ועוד מדוללים עד כלות! אז הכבד שלך יכול להירגע, אלה אפילו לא מים כבדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר בבני אדם, הרבה מהתוצאה תלויה בסיבות שאיתם הם באו ובתכליות שאותם הם מבקשים. אני רק רוצה שהילדים יהיו בריאים, ואילו למאמינים ברפואה אלטרנטיבית כנראה חשוב יותר שהמים המדוללים יעבדו. הנה עוד סיפור אישי על ריפוי טבעוני: אני סובל מרגישות באזניים שממהרות לכאוב משילוב של מים ורוח, והורשתי את הרגישות הזו לבני הבכור. חברה המליצה לנו על טיפות אזניים מתמציות צמחים טבעיות, ניסיתי והתוצאות היו מצוינות. במשך שנים השתמשתי בטיפות עלי ועל בני והן עבדו להפליא, עד שיום אחד קראתי בעיון את ההרכב וראיתי שהכמויות של תמציות הצמחים הן D5 D6 ו D9. מצמצתי פעם-פעמיים וההבנה נחתה עלי שכל הזמן הזה התרופה המופלאה היתה מים מדוללים. אמנם איזוטונים וסטריליים, יבוא משוויץ, אבל מים. להוותי יעילות התרופה פגה מיד (נו מה) גם עלי וגם על בני ונאלצתי לסגת לאמצעים יותר קונוונציונלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שרק עכשיו הפנמתי את תקפות הטענה שלך ש"אם הפלסיבו עובד, למה להפריע?". אני מוריד את הכובע. __ ואם יורשה לי לחלוק את תרופת הסבתא שלי – פשוט לייבש את האזניים עם מייבש שיער אחרי השחייה בבריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אפקט פלסבו יכול לעבוד כאן - גם האפשרות שאין קשר בין ההתרפאות לבין הטיפול (רוב המחלות חולפות בעצמן, ויותר מהר אצל ילדים). אבל בוא נישאר עם אפקט פלסבו. הבאת בהתחלה את הסיפור על הטיפול האלטרנטיבי כדוגמה לדוגמטיות של המדע - אבל אם מדובר על פלסבו אז זו לא דוגמה טובה. כל ה''דוגמטיות'' של הרפואה נגד האלטרנטיביים היא כדי להגיע לאמת מדעית למרות ההטעיה שגורם אפקט פלסבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה (אנקדוטית, יש לציין) למקרה שהתפרסם לא מזמן שבו היה שיפור מדומה בעקבות פלסבו: בעקבות פרסום המקרה בתקשורת פנו חולים רבים אחרים לקנות את ה"תרופה" האמורה (במחיר של אלפי שקלים). בהמשך התברר שה"תרופה" האמורה לא עומדת באף אחד משני הכללים: לא רק שהיא לא מועילה, היא גם כוללת רכיבים מזיקים ומשרד הבריאות הורה להפסיק את הפצתה (גם בתור תוסף מזון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגם אני תהיתי פעם תהיה דומה לגבי עליית הטמפרטורה בזמן מחלה. מצאתי ברשת כמה אתרים שאומרים באופן כללי ש''נעשו מחקרים שמראים...'' אבל הדעת נותנת שהנושא היה ראוי ליותר יחסי ציבור ממה שהוא מקבל. נראה שהיום הכל מסכימים שחום גבוה הוא אמצעי הגנה של הגוף, לפחות במחלות זיהומיות, אבל לא מצאתי מחקרים ספציפיים שמתייחסים לזה. אני בטוח שיש, אולי אני לא משתמש במילות מפתח נכונות לחיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר המצורף מדובר על כך שהורדת חום מגבירה את התפשטות השפעת כתוצאה משני גורמים: האחד הוא שאנשים עם חום נמוך הולכים למקומות ציבוריים כמו בתי"ס ומקומות עבודה במקום לרבוץ במיטה, והשניה היא שהורדת החום מגדילה את מספר הוירוסים בגוף ("...fever can actually help lower the amount of virus in a sick person's body..." - לא ברור לי אם זה נבדק בניסוי או שזה נלקח כעובדה ידועה, ולא הצלחתי למצוא את המאמר המקורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגורם הראשון שלך נשמע לי סופר סביר, ואפילו יותר במוסד הציבורי שלא הזכרת והידידותי ביותר לנגיפים - גני ילדים ופעוטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, זה ברור מאליו, אבל דווקא החלק השני מעניין אותי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אילו משכה ועוצמתה של מחלת השפעת שלך לא היו תלויים כלל בטמפרטורת הגוף שלך, זה היה מאד מתמיה למה לעזאזל התפתח1 המנגנון הזה מלכתחילה. 1 במשמעות של התפתח בצורה אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק השאלה שעל הפרק. תיאוריה אחת: זה מנגנון הגנה של הגוף. הפולשים מתקשים לתפקד בטמפרטורה גבוהה. תיאוריה שניה: זה תוצר לוואי של פעילות נחוצה אחרת (דוגמא: יצירת נוגדנים היא תהליך אקזותרמי). תיאוריה שלישית: זה נגרם בכוונה ע"י התוקפים שדווקא אוהבים טמפרטורה גבוהה. במקרה הראשון נטילת תרופות מורידות חום פוגעת בהחלמה, בשני היא לא משפיעה ובשלישי היא מועילה. אני רואה קשיים בכל אחת משלוש האפשרויות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בראשונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאוריה נפלאה, ברוב המקרים לא עומדת בצורה משכנעת במבחן המציאות. התועלת המרכזית של טמפ' גבוהה היא עזרה למערכת החיסון, טמפ' לא אופטימלית לפתוגן היא משנית. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2590120/ (קצת ישן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היא עוזרת למערכת החיסון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מקובל, ההמלצה הגורפת של הרופאים צריכה להיות לא להשתמש בתרופות להורדת חום אלא במקרים קיצוניים (או לפחות הם צריכים להסביר לחולה את המאזן: פחות אי-נוחות במחיר הארכת המחלה). למה זה לא קורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לקח זמן, אבל כמו שסיפרתי אי אז באנקדוטה, זה קרה- חוזר מנכ"ל מ 2007 עמוד 9 סעיף 1. "ילד במצב כללי טוב עם חום עד 38.5 מעלות צלסיוס1 אינו דורש טיפול אנטיפירטי." זו תפנית חדה ממה שהיה נהוג עד אז. _____ 1 הם משתמשים במדידה רקטלית. ש"ע במדידה אורלית בערך חצי מעלה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אבל ''אינו דורש טיפול'' לא לגמרי הולם את הרציונל ''רוב העובדות מצביעות על כך שחום הינו תגובת הסתגלות של הגוף''. מכל מקום, אני מניח שמה שנכון לילדים נכון גם לילדים לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלך אינה בהכרח מחוייבת המציאות. ילדים, מהיותם בעלי מסה קטנה מזאת של ילדים לשעבר, הם פחות אינרטיים. נדרשת פחות אנרגיה כדי להעלות את הטמפרטורה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמדידה הרקטלית מראה 38.5, המדידה האורלית תראה 38. וצריך בנוסף גם מצב כללי טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה שוירוסים שעוברים אלינו למשל מעופות (שפעת העופות המפורסמת) מתקשים לפעול בטמפרטורה שהיתה נוחה להם בסביבה בה הם חיו לפני שחצו את מחסום המין - טמפרטורת הגוף של תרנגולת היא 41-45. גם חזירים הם בעלי טמפ. גוף גבוהה משלנו: 38.7 - 40 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלתי במלכודת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן משונה... אז מסתבר שאנחנו לא באמת מבינים למה החום עולה כשחולים, אולי יהוא איזה אייל ביולוגי ויאיר את עינינו בנושא. והערה לא ביולוגית על תועלתו של החום בחברה והתרבות שבה אנחנו חיים - הוא גורם לך להרגיש מספיק רע, בכדי לשכנע אותך שכדאי להישאר בבית ולתת לגוף לנוח עד חלוף המחלה. אילולא זה מן הסתם היית ממשיך לצאת ולעבוד, ולהוציא יותר אנרגיה, שמן הסתם היתה מקשה על גופך להפנות את מלוא מאמציו למלחמה בפולשים. בנוסף, אם אתה אכן נוקט בפרקטיקה הזאת, אתה מצמצם את תפוצתם של הווירוסים והחיידקים בקרב עמיתיך וחבריך לעבודה/לימודים/אחר, מאחר ואתה ספון בביתך עד יעבור זעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה ה''לא ביולוגית'' היא הערה ביולוגית לגמרי לדעתי. גם בסוואנה אם במקום לרוץ אחרי אנטילופות היית רובץ מתחת לאיזה שיח הגוף שלך היה יכול להקדיש יותר משאבים להלחם בפולש. העניין הוא שטמפ. גוף גבוהה לא הכרחית עבור הרגשת תשישות ונמנום (מידע אישי), אבל אולי היא באמת אמצעי נוח להשיג את זה (קצת בדומה לכאב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם השלישית שתאמר לבוס שלך שאתה לא בא לעבודה כי אתה מנומנם, תמצא שיתפנו לך מאות שעות בחודש בכדי להקדיש יותר משאבים להלחם בפולשים, לקרוא ספרים, לאכול בראנצ'ים מאוחרים על שפת הים, לישון שנת צהרים, ולכתוב באייל על חשבון זמנך החופשי. במחשבה שנייה, זה לא נראה לי רעיון כזה גרוע כמו שחשבתי מלכתחילה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ער לנימה המבודחת, אבל לטובת קוראים תמימים אני אציין מה שאתה בטח מבין: אם המחלות שהיום מתבטאות בחום גבוה היו מתבטאות בנמנום ותשישות, הבוס שלך היה מקבל את הדיווח על התופעות האלה כמו שהיום הוא מקבל את המשפט "יש לי חום...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הבעייה היא שנמנום ותשישות הן תופעות הרבה יותר נפוצות גם כשאתה בריא - או לפחות כשיש לך ילדים קטנים (אני לא בטוח שזה לא חופף). לכן זה סימפטום הרבה יותר חלש ופחות משכנע. מי שפגש פעם בחולים בעייפות כרונית ובתגובת הסביבה לזה, יבין עד כמה זה קשה, השכנוע הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה עלה פה אבל ויקי באנגלית טוענת שחום מועיל כי: Increased mobility of leukocytes (אין לי מושג מה זה אומר, והאם זה מבוסס על מחקרים אמינים)Enhanced leukocyte phagocytosis Endotoxin effects decreased Increased proliferation of T cells לעניין ההתנהגות, אם אתה חולה, נראה חולה, ומגיב כמו חולה, הסיכויים שלך להיטרף בסוואנה עולים באופן משמעותי, והסיכויים שלך לזכות בתזונה ובשתייה כנדרש יורדים, ונדמה לי שעבור חיות שהן לא בני אדם (שנהנים מסביבה תומכת), אלו גורמי סיכון גדולים יותר מרוב המחלות. זאת אומרת אם נניח שמחלת הזברת יכולה לעבור עם תסמינים מועטים תוך 4 ימים עם סיכון של 20% להידרדר לתסמינים מוגברים ומוות, ואילו אותה מחלה עם חום, תרתק את הזברה למתחת לעץ (ליד להקת הלביאות), תעבור תוך יומיים בלבד עם סיכון של 5 אחוז להדרדרות למוות. לצופה מהצד קשה יהיה להגיד מה עדיף לזברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל להקות קופי אדם זה לא זברות, לא מבחינת התמיכה ההדדית ולא מבחינת לחצי הטורפים. ואם כך, נשאלות השאלות: 1. האם בקרב קופים יש תמיכה בחולים? (ניחוש: בגורים, בוודאי. בכלל, אצל גורים כמעט אין ספק שכדאי אבולוציונית שיפסיקו קצת להשתולל אם הם חולים.) 2. אצל אילו חיות עולה החום כשחולים ואצל אילו לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אין לי מושג. 2) חיפוש קצר באינטרנט מעלה שלפחות סוסים, כלבים וחתולים סובלים מחום לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין, במאמר שקישרת מופיעים גם זוחלים. והם מעלים חום גם כתגובה לזיהום וירלי. ותוחלת החיים (של ארנבות) מתארכת בנוכחות חום גבוה בזיהום ויראלי כמו גם בזיהום בקטריאלי. בנוסף לנושא הראשי (כנראה) שהזכרת: חום גבוה שמשמש כסמן לכל המערכות (התאים) ליצר גורמים חיוניים בעת מחלה, השאלה שנותרת עדיין קצת פתוחה היא השאלה הראשונית - למה דווקא חום גבוה. אולי הגוף "סומך" על הגורמים ההתקפיים שהוא מיצר בקצה השרשרת ומאיץ את כל הקטליזות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. האלמוני המזוהה קישר. תגובה 626832 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לנוסף, לאחר שמתברר שזו אכן הקביעה בציטוט שהבאת (אייל סתם) נשאלת השאלה אם מרבית הוירוסים בני ימינו הסתגלו למצב הזה ולמדו לנצל אותו ולעבור לפעול במחזור של שבוע אינטנסיבי במעלות גבוהות. במקרה סביר כזה, יתכן שהורדת החום באופן מלאכותי תשתלם, על-אף הירידה המתבקשת בקצב התפקוד של המערכת החיסונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך שלא מסתכלים על זה מריחואנה עוזרת כנגד סכיזופרניה ומיצבת פגיעות עצביות כשהן נמצאות בפעילות יתר(CBD פרופ' רפאל משולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריה רביעית היא כמובן התופעה המכונה "הסתר פנים אבולוציוני" המסבירה כה יפה את התפתחות הפנדה1. חוץ מזה, ישנו מחקר שהתפרסם ב-2007 המצביע על השפעה שלילית של טמפ' נמוכה על וירוס השפעת מחוץ לגוף. 1 למרות שבפועל היא ניזונה רק מבמבוק, הפנדה כמעט שאינה מסוגלת לעכלו. ייחום הנקבה נמשך שלושה ימים בשנה (במקרה הטוב). לזכרים לעומת זאת, כמעט שאין עניין במין. אם כבר יש, הם לא תמיד יודעים מה הם אמורים לעשות, ובפרט מאיזה צד לעלות על הנקבה. אם במקרה הם ניחשו נכון, מתברר שאיבר המין שלהם קצר מדי לצרכי יעודו. לעיתים, אולי באמצעות רוח הקודש, מתעברת הנקבה ויולדת. אלא שאז אין היא נוטה להקשר לוולד וגם אם זה קורה, לא ברור לה מה בדיוק לעשות עם כדור הפרווה הצייצני שצץ לו פתע משומקום. אך דווקא בעייה זו באה על פתרונה כאשר משקל האם וסמיכותו של הוולד עושים את שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפנדות שרדו מאות אלפי שנים, אני משער שהן (היו?) מותאמות לסביבתן יותר מהתיאור שלך (אף על פי שזה תיאור נפוץ, וכנראה נכון על פי הידע המדעי הנוכחי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, קצת קשה לצפות מהזכר להביע עניין רב במשהו שקורה לעיתים כה נדירות. יש קישור לתאוריה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משביעו רעב מרעיבו שבע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תיאוריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הסתר פנים אבולוציוני'' (אלא אם זו היתה בדיחה שפיספסתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחת שואה. השבוע שאלה אותי בעבודה מישהי אם ראיתי את המנהל שלה, אייל. עניתי שלא. בתגובה לתהייתה היכן עשוי הוא להיות, ניחשתי בזהירות שהוא עורג על אפיקי מים. לנוכח תגובתה, ואני מצטט: "?!", ולנוכח זו שלך, גמרתי עתה אומר לרענן את צוות הכותבים ולהתחיל לעבוד על חומרים חדשים (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה"תשובות" המעצבנות בעניין השואה בקטע אחד של החמישיה הקאמרית, האב צועק על הבן החוזר בתשובה "תשאל את הרב שלך כמה זה שישה מליון בגימטריה!" אני מזדהה עם הצעקה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דת שהצליחה לתרץ את חורבן בית המקדש (פעמיים) תצליח לתרץ גם את השואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי את התשובות המתפתלות והבלתי מוצלחות הללו, אבל מה יש להתעצבן, ככה זה כשיש לך היפותיזה בעייתית ואתה חייב להתאים אותה לנתוני המציאות. מלד שני יש לזכור שלעיתים להנחות שגויות שכאלה יש יתרונות אחרים - פסיכולוגיים, חברתיים, פוליטיים - מעבר לחסרונות הלוגיים שלהן. או כמו שאומר את זה וונגוט היקר: Live by the foma* that make you brave and kind and healthy and happy
*Harmless untruths |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה ברור מה קרה עם הפנדה. עד לפני שישים שנה שגשגו הפנדות. הן זללו במבוק ועיכלו אותו כצפיחית בדבש. הן _זדיינ_ כמו שפנים, הפסיקו רק לצורך הטיפול המזהיר של הנקבות בגורים, פרו ורבו ומילאו את ארץ סין. לפני שישים שנה התפשטה ביערות הבמבוק מוטציה, שגרמה לכך שהוא נהיה חסין למערכת העיכול של הפנדות. הן החלו לסבול מחסר תזונתי - לא כולל, אבל של אלמנט תזונתי מסוים. החסר הזה גרם לשיבוש נוירולוגי או הורמונלי שחיסל את יצר המין וגם את יצר האימהות. בדיוק אז התחילו מדענינו לחקור אותן. נדמה להם שזה מצבן הסטטי, אבל הם בעצם רואים אותן בשלב הדעיכה. וזה בדיוק מה שקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם מה שבאמת קרה לפני שישים שנה זה שהחלו לשווק צבעי פנדה. עד אז אף אחד לא צד פנדות, ולא רק זה, הן היו בשלל צבעים. מאז שהחלו לצוד אותן בשביל צבעי הפנדה, החל מספרן להידלדל. כמו שאנחנו רואים, עד היום נשארו רק הפנדות השחורות-לבנות, כי נגמרו להן הצבעים. וזאת גם הסיבה שנגמר להן החשק - אצל הפנדות, כמה שיותר צבעוני נחשב יותר יפה ומושך, ונשארו רק המכוערות (והמכוערים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול שלא להזכיר את ספרו המשובח של סטיבן גולד על אבולוציה - "בוא הנה פנדה". :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות הדיווחים על עלית החום כתגובה אפשרית לחיסון נגד קוביד (מידע אישי, הדיווחים נכונים) נראה שהאפשרות השלישית נחלשת. הדעת נותנת שיש פתוגנים שעלו על הטריק והם מתפקדים טוב כאשר החום עולה, אולי אפילו טוב יותר מאשר בטמפ. רגילה. ההמלצות הרפואיות לגבי נטילת מורידי חום אמורות להתחשב בכך, אבל אני מעולם לא ראיתי התייחסות לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת בלבלת אותי - מאחר וההמלצות הרפואיות הן בעד הורדת חום, אזי הן דוקא מתמודדות חזיתית עם התסריט שאתה מעלה (שהפתוגנים אוהבים חום גבוה), לא מתעלמות ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשערה שלי היא ש*יש* פתוגנים שלמדו את הטריק, לא ש*כל* הפתוגנים למדו אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |