|
במקור, לכאורה, השורט הוא ביטוח על המנייה: אתה שם מאה אלף שקל במניות המעו"ף לצורך הענין, כהשקעה לטווח בינוני ארוך. אלא מה, למרות שאתה מצפה לתשואה נאה לאורך זמן, יש סיכוי שיעבור ברבור שחור (או פרה אדומה, וואטאבר), והמניות שלך יקרסו בעשרות אחוזים. בערך כמו מה שיקרה למכונית שקנית בסכום כזה ויום אחד התנגשת בברבור שחור (או פרה אדומה, וואטאבר) על הכביש המהיר. אז כמו שיש לך ביטוח על המכונית שלך שמחזיר לך את רוב ההפסד במקרי קיצון כאלה - עם פרמייה שנתית של 2-3 אחוז ממחיר הרכב, אתה יכול לקנות שורט (אופציית פוט לצורך הענין) - שעולה כאחוז-שניים מנכס הבסיס, כלומר אלף-אלפיים שקל. ואז במקרה שמדד המעוף יורד מתחת לערך המימוש המוגדר של השורט, הוא מכסה את ההפסדים שלך.
בצורת ההסתכלות הזו מה שעומד מאחורי אופציית הפוט הוא פשוט ביטוח של הכסף שלך - שיש לו ערך אמיתי כמו לכל ביטוח שאתה רוכש על הדירה או הרכב שלך. אלא מה - מרגע שהגדרת מכשיר(ים) פיננסי(ים) כזה(/אלה) - פתחת פתח לספקולנטים לסחור בהם עצמם מבלי שיש מתחתם נכס בסיס להגן עליו. במקרה הזה, גם לדעתי אם כי לבטח יש שיתנגדו - הרי לך סוג של קזינו. טיעוני הנגד להגדרה הזו יהיו שוב ענייני נזילות, שכלול של השוק, ואף יכולת אמיתית כלשהיא לגדר הפסדים, שעשויה כמו שאמרנו דווקא להיות בלם להפסדים ושאר תנודות.
הערת שוליים: במידה מסוימת אפילו המנייה עצמה, לא ברור שעומד מאחוריה ערך אמיתי. אמנם ביום המנייה מהווה השקעה ישירה בחברה שמאחוריה, אבל מכאן ואילך - וודאי כשמנגנון הדיבידנדים כמעט לא קיים - אין שום קשר מחיוב המציאות בין ביצועי המנייה לרווחי החברה. המנייה משקפת אם כבר איזו מהות אמורפית שנקראת 'ממוצע הציפיות של המשקיעים במניה', שראינו כבר בבועה הלפני אחורנה יכולה להיות רחוקה סדרי גודל מהרווחים של החברה שמאחוריה, כולל (אלה שהיו) העתידיים. האם אתה מוכן לקרוא לזה 'רכוש אמיתי' לפי הגדרתך?
|
|