|
||||
|
||||
השאלה היא לא אם יש מפסידים, אלא אם זה משחק סכום אפס (או אפילו שלילי), או משחק עם סכום חיובי. השקעה בבורסה באופן כללי - אג''ח ומניות - זה משחק עם סכום חיובי - המשקיעים נותנים הון לחברות שמשתמשות בו כדי לעשות עוד הון ומחלקות את הרווחים עם המשקיעים. נכון שאפשר להפסיד, אבל באופן כללי הרווח גדול מההפסד. בניגוד לכך, השקעות בטווח קצר, ואופציות - הן משחק סכום אפס (או שלילי, אם יש עמלות) - על כל שקל שהרווחת, יש מישהו שהפסיד שקל. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי אם יש מפסידים (ברור שיש) אלא מי הם, לדעתך. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת : משחק סכום אפס. אם חברות המסחר מהיר מרוויחות, הן עושות זאת על חשבון מישהו אחר : כל שאר המשקיעים. |
|
||||
|
||||
אתה צודק באופן חלקי.יש היום הרבה מאד אנשים שעוסקים במסחר מהיר דרך האינטרנט.בסופו של דבר, רובם א.א.ט. משאירים את הכסף אצל מה שקרוי עושי השוק. לגבי השקעות של הציבור הרחב: נדמה לי שאפשר למנות כבר כ-150 שנים בהן מדיפעם יש תקופה ארוכה יחסית שהבורסות עולות, בשלב מסויים הציבור הרחב מתחיל להרגיש שהוא עלול להפסיד הזדמנות להתעשר, הוא נכנס לבורסה לא רחוק מהפסגה ונופל ומפסיד. זה אינו קשור למדדים שונים המראים שלאורך זמן המניות עולות. אם ניקח את בועת האינטרנט, רוב המניות הלוהטות רק במקרה הטוב התקרבו לעשירית מהשיא. רבות פשוט פשטו את הרגל והמשקיעים איבדו את רוב כספם אם בכלל הספיקו לצאת. מניית יאהו היתה שווה כמדומני מספר תלת סיפרתי. התופעות הללו לא היו רק בשנת 2000 אלא הן מחזוריות. |
|
||||
|
||||
יש ספר יפה נורא (חבל שרק חצי ממה שהוא כותב אמת בדוקה) בשם Extraordinary Popular Delusions and the Madness of Crowds הוא מתאר בפרק הראשון את הבועה הפיננסית הגדולה של מניות חברת הים הדרומי - בועה שהיתה מהקטליזטורים למהפכה הצרפתית. סיפור נפלא. הטכנולוגיה חדשה, אבל לא התופעות החברתיות. |
|
||||
|
||||
אפשר למצוא את הסיפורים הללו חוזרים על עצמם. בספר ''הבארונים השודדים'' יש כמה סיפורים מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
"כל שאר המשקיעים" זו אמירה חסרת תוכן. מי מפסיד פחות? מי מפסיד יותר? אף לא אחד מן המשקיעים האנושיים מרוויח מהתופעה? איך מפסיד מי שכבר מושקע היום, ומתכנן למכור ביציאה לפנסיה? בניסוח יותר מדויק, השאלה שלי היא: מי הוא המפסיד העיקרי מן האלגוטרייד? איך בדיוק הוא מפסיד? נתתי דוגמה למודל הפסד. בבורסה ללא סחר מכונות, משקיע שדוגם את השוק פעם בשבוע ושולח פקודת רכישה, יכול למצוא מדי פעם מחיר מציאה. בבורסה עם סחר מכונות, ה"מציאות" נתפסות תוך שבריר שנייה. האם יש לך מודל הפסד נוסף? |
|
||||
|
||||
אני לא צריך. אם חברות האלגו-טרייד מרוויחות, ואם אנחנו מסכימים שמסחר מהיר במניות הוא משחק סכום אפס (כזה שלא נוצר בו משהו), אז אחרים מפסידים, על פי הגדרה. איך? אני מניח שהם מוכרים בפחות וקונים ביותר. |
|
||||
|
||||
"אם חברות האלגו-טרייד מרוויחות" - זה "אם" גדול למדי. ישנן חברות אלגו שמפסידות את המכנסיים, וכספי המשקיעים בהן הם אלה שמממנים את החברות המצליחות. כמו בחזית הסטארטאפים הכללית, גם כאן אתה שומע על המעטים שמצליחים ולא על ההמונים שנכשלים. מפסידים נוספים הם סוחרים "קלאסיים" שהיו רגילים לגזור קופון גדול יותר ככל שהמרווחים בין שערי הקניה לשערי המכירה היו גדולים יותר, ובעקבות שכלול השוק ע"י הסוחרים האוטומטיים רוחיהם מצטמצמים. אני לא יודע מה החלק היחסי של כל אחד מהגורמים שאתה ואני הזכרנו ביחד - כלומר בהחלט ייתכן שגם הגברת כהן מחדרה שבימים עברו היתה זוכה מדי פעם באיזה נייר במחיר מציאה מפסידה את ההזדמנויות האלה. האם זה מתקזז עם ההקטנה במרווחים והגדלת הנזילות? אין לי שמץ. גילוי נאות: אני לא קשור בשום צורה לחברות אלגו. לצערי. |
|
||||
|
||||
> אני לא צריך. נכון, אבל זו השאלה שמעניינת אותי. אתה לא חייב לענות לי. אבל לפני שאני אקבל תשובה, אני לא אתחיל לשנוא את הסוחרים הסופר-זריזים. כיוון שהמסחר שלי במניות הוא מאוד דליל, תמים וספוראדי, אני מצפה שהוראת קנייה שלי היא למעשה "דיל" די מוצלח לכל סוחר ממולח. לכן, כדאי לי שיתבצעו כל הזמן המוני עסקות בין סוחרים זריזים ובלתי תלויים, כך שהמחיר המצוטט מלפני 20 דקות משקף טוב מאוד את המחיר הסביר למנייה. או כך לפחות נראה לי - אלא אם יוסבר לי כאן עד כמה חמור הנזק שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |