 |
כמי שחי בארה"ב אני יכול לומר שבאמת יש כאן יותר מדי כלי נשק זמינים וקטלניים מכל מקום אחר. הגבלות על הנשק הן פתרון אחד אבל לא יפתרו את כל הבעייה. הנה כמה נתונים מעניינים שהתפרסמו בוושינגטון פוסט אחרי הטבח שאני חושב צריכות להיות בסיס לדיון:
זמינות של נשקים קטלניים כן נמצאת בקורלציה עם מקרי טבח אבל זה לא הקשר היחיד. אני לא רואה סיבה למה צריך בן אדם רובה מכל סוג, למעט צייד או אם הוא אספן נשקים עתיקים. אקדח מספיק להגנה עצמית. אבל הבעייה העיקרית היא התרבות, או שמא חוסר התרבות, שיש למחזיקי הנשקים הללו. בניגוד לארץ, לא מחייבים אף אחד באימונים כלשהם ואין שום תודעה של בטיחות הנשק. זה פשוט חוסר אחריות להניח נשקים כאלו בידיים של אנשים שאין להם שום הכשרה צבאית בנושא (או משהו דומה). צריך לשים לב גם לפרופיל של הרוצחים שהם לרוב צעירים לבנים (אם כי הרוצח בוירג'יניה טק היה ממוצע קוריאני) שיש להם כנראה בעיות נפשיות כלשהן. היה חוקר אחד שהתראיין אכן הטבח שדיבר על טיפוסים דיכאוניים שנוטים להתאבד, אבל לפעמים הם גם רוצחים בדרך את מי שהם רואים כאחראים למצבם (בת זוג, מעסיק וכו'). במקרים קיצוניים, הם מאשימים מעגלים רחבים יותר או החברה באופן כללי ואז יוצאים למסעות הרג כאלו. אני חושב שלא במקרה לא רואים מקרי טבח אצל פושעים או אנשי קו קלס קלן למשל, למרות שהם חמושים מכף רגל ועד ראש. עבריינים במעגלי הפשיעה נהנים מתמיכה חברתית כלשהיא אבל הרוצחים שאנחנו רואים מבודדים חברתית ברוב המקרים. קשה מאוד לנבא מי מהאנשים המבודדים הללו יהיה רוצח אבל זה חלק מהבעייה של החברה האמריקאית שקל להתבודד בה. בישראל אין כמעט אנשים כאלו וגם לא ממש מעשי לפרוש מהחברה בלי שאף אחד יהיה איכפת לו ממך. אני לא יודע מה הפתרונות חוץ מהגבלות על קניית נשק אבל אני די משוכנע זה יעזור. גם אין סיבה שמישהו יקנה יותר מכלי נשק אחד למשל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש