|
||||
|
||||
אין מקום להשוואה, לרפול היה סוג של אפיל אישיותי ואינטגריטי אישיותי, כלומר הוא היה מה שהוא, ואני יכולה גם לדמיין איך אישה נשבית בכוחניות הקיצונית שלו*, אבל גדעון הוא, הוא כמו, מין משהו, ------- * כוחניות קיצונית ביום וטראומות בלילה. לא ידעתי את זה עליו, זה מעניין, לאו דווקא בהקשר אליו אלא באופן כללי, האם באמת אפשר לצאת מקרב ללא טראומה, אם אתה לא מגדיר את זה כטראומה האם זו טראומה, האם יש לטראומה תרופה טובה יותר מהדחקה, ואיך נהיה שבימינו כל פיפס הוא טראומה. |
|
||||
|
||||
''האם יש לטראומה תרופה טובה מהדחקה'' את רזיאל ז'קונט צריך לשאול אם יש תרופה טובה מהדאחקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |