בתשובה לרון בן-יעקב, 25/12/12 19:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העלבת עובד ציבור [ויקיפדיה] נראה לי שהקטע שציטטת לא נוגע להרשעה בהעלבת עובד ציבור, אשר המתח שבינה ובין חופש הביטוי הוא שמעניין אותי. אני לא כל כך מעוניין לעסוק בהשקפות שהיו לסגל אודות טוהר הנשק בשנת 2004, אבל אולי הוא ירצה להמשיך איתך את הדיון הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, למתח הזה התייחסתי בהערה שבסוגרים. אלא, שלטעמי המתח הזה אמור להיות רופף מאד עד לא קיים והגבול הוא איפהשהו באזור חוקי לשון הרע או בזיון בית המשפט. ושאלה לאור מה שכתוב בוויקי "סעיף זה משקף את גישתו של המחוקק, לפיה עובד הציבור, המשרת את הציבור, חשוף יותר מאחרים לביקורת על מעשיו": האם ישנו מקרה שבו עובד ציבור, נניח חכי"ת, הואשמה בהעלבת ציבור שעקב חולשתו הציבורית או הפרטית "חשוף יותר מאחרים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה לי שככלל, התבטאויות של חברי הכנסת מוגנות בחסינות המהותית. ב. החוק מגן על עובד הציבור, לא על הציבור. ג. את הטוויסט שלך אני מציע שתחפש בסעיפים אחרים של חוק העונשין הנוגעים לעובדי הציבור. ראה סעיפים 277-289. "עובד הציבור" – (1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; (2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית; (3) עובד מועצה דתית; (4) עובד המוסד לביטוח לאומי; (5) עובד בנק ישראל; (6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה; (7) עובד לשכת שירות התעסוקה; (8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה; (9) בורר; (10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9); (11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה הזו מחזקת לטעמי את הדעה שהחוק הזה איננו ראוי. ממכיוון ש"חייל" גם מוגן ע"י החוק הזה, האם ישנם מקרים של אישום בהעלבת חייל (לא קצין בכיר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאין הרבה מקרים כאלה, ולכן אני מסכים איתך. כפי שכתבתי בתגובה 516972 ובבנותיה, אם משאירים את החוק הזה, רצוי להשתמש בו כדי להגן על העובדים החלשים ולא על תת-אלוף בצה"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי זאת עד עכשיו, אבל לפי פרשנות סבירה גם אני עובד ציבור. בעצם כמעט כל עובד הוא עובד ציבור, כי "'חברה מעורבת" חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה' - כלומר כל חברה (לפחות ציבורית) במשק היא או ממשלתית או מעורבת, ולכן כל עובד שלה מוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לדעת שום דבר על חוק החברות, אני מנחש שהפרשנות המשפטית המקובלת לסעיף הזה היא ''מחצית או פחות אבל יותר מאפס''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בה ואין לי בה פחות מחצי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |