בתשובה לדובי קננגיסר, 13/03/02 21:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מחשיב כ"אוטופיה" רק מסות, או גם פיקשן? כי אני מאוד אהבתי את "ואלדן 2". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין בשלב של בניית הנחות היסוד האמפיריות. להגדרה של מה מתקבל כאוטופיה, אני אגיע מאוחר יותר. אבל אני אשתדל עד כמה שאפשר לדון בטקסטים מספיק נרחבים כדי לפרט איך בדיוק נוצר המצב האוטופי, כאשר בעיקר אסתמך על ספרים כגון "The Utopia Reader" שכבר רכשתי. מה זה ואלדן 2? רגע! חדשות מהחזית! בבדיקה הסתבר כי אותו ספר שציינתי לעיל אכן מכיל את ואלדן 2, ואף את Walden 2 revisited (שניהם מאת ב.פ. סקינר), או לפחות קטעים מהראשון (השני הוא מאמר של סקינר אודות הספר). לאחר שאקרא את הקטעים הרלוונטיים, סביר שאבחר ספרים נבחרים לקריאה נרחבת יותר כדי לאפשר דיון מעמיק יותר ברעיונות המוצגים בהם. ועוד תיקון למה שאמרתי מקודם: וולס, כמובן, כתב את הספר "A Modern Utopia" שלא ניתן להשיגו בשום מקום, אבל יש קטעים גם ממנו באותה מקראה מצויינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מנסה לעבד רעיון משלי לדיסוטופיה(אני חושב שזו דיסוטופיה). הבעיה שלי שיש לי רעיון, קונפליקט, ואולי גם דמויות אך אין לי מושג איך אני מחבר את הכל. (בסיפור עם ''איש-הנחש'', חשבתי שאת מנסה משהו בסגנון מדע-בידיוני, חבל שלא ניסית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה הזו הייתה מיועדת אלי או אל טלה? כי אני לא כתבתי שום דבר "איש נחש"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפורים בספרי "ונוס", שבו מופיע "איש הנחש" אינם מד"ב אלא יש בהם מידה מסויימת של פנטסיה. בדרך כלל אני כותבת על אנשים, הנמצאים בתנאים מסויימים; גם הפנטסיה וגם המד"ב משמשים רקע, אבל הם אינם המטרה העיקרית של הכתיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה דיסטופיה, או דיסוטופיה? אם הכוונה היא לאוטופיה שלילית (מאחר שמשמעות המילה היא "שום מקום", אין זו סתירה) - הרי כאלו נכתבו כבר אין ספור פעמים. דווקא הצד החיובי חסר מאוד במד"ב עתידני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתיבת סיפור מתבססת לא על דמויות, לא על רעיונות ואפילו לא על קונפליקט - אלא על סיפור, פשוטו כמשמעו. אם אין לך סיפור, אין לך כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור בלי דמויות מפותחות הוא במקרה הטוב צ'יזבט שספרו אבותינו בקומזיץ. בסיפורי מדע בדיוני רבים הדמויות אינן מפותחות אך הם מבוססים במידה רבה על רעיונות. אין די בעלילה, לסיפור טוב גם יש לשון מיוחדת שיודעת לספר. ועוד ועוד. גם אם בסיפורים מסוימים העלילה חשובה, הרי שמיטב סופרי העולם, ובהם ג'יימס ג'ויס, קפקא, פוקנר, ריימונד קרבר, והרשימה ארוכה ארוכה, כתבו סיפורי מופת שהעלילה היא המרכיב הזניח ביותר בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שדי בעלילה - התכוונתי שהעלילה היא הבסיס שעליו בנוי כל הסיפור. ברור שלא דמויות, רעיונות וקונפליקט הסיפור הוא משעמם וחסר טעם. אבל העלילה היא השלד שעליהם מרכיבים את כל אלה - וללא השלד יש לך רק גוף של רכיכה ולא יותר. ותן לי שם של ספר מופת שאתה מכיר ללא עלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי דוגמאות בולטות: "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס; "גב' דולוויי" של וירג'יניה וולף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |