|
אני לא מתעקש שפרידמן דווקא שונא את ישראל, אבל טון הביקורת שלו נשמע לאוזני המוזיקלית יותר כעוס מאשר מודאג; הוא נוהג להשתמש בכל מני שמות תואר, כמעט גידופים (נדמה לי שהייתה לו איזו יציאה על איך שמתעבים אותנו בבית הלבן, או שהוא מדמה את נתניהו לשיכור) - זו לא ביקורת ידידותית. הוא בוודאי מעורב ריגשית ומזיק לישראל.
בקשר לציטוט - השילוב של יהודים, כסף ורכישת שליטה מניפולטיבית בפוליטיקה, הוא נרטיב אנטישמי מובהק. אני בטוח שפרידמן לא אנטישמי, אבל כך כנראה נשמע אגו-מניאק מתנשא כשהוא כועס. וכן, הוא מזריק את הארס שלו לקהל לא יהודי.
בקשר למדיניותו של נתניהו - יתכן שהיא טקטיקה מדוייקת ויתכן שלא. אני לא המומחה שיקבע. לדעתי זו של שאלה של דיוק - מפני שהאלטרנטיבה, סוג כזה או אחר של התנתקות, גם היא טקטיקת הכלה כמו מדיניותו של נתניהו. ההבדל הוא שנתניהו מעדיף להכיל במינימום ויתורים, וברק או אולמרט העדיפו להכיל לאחר פינוי התנחלויות מבודדות. בסופו של דבר מדובר בטקטיקה אחרת, אבל באותה אסטרטגיה. אני לא יודע כיצד משקיף מהצד יכול להיות בטוח שהטקטיקה של נתניהו "חסרת אחריות".
|
|