 |
|
 |
||
|
||||
 |
ויותר מכך: הרכב שלי (אני משתמש בו) הוא בכלל של חברת הליסינג. מיכאל דק סיפר פעם איך פגש את קסטנר (אריך, לא הסבא של הח"כית לעתיד) כאשר הסופר בא לחתום על ספריו. מיכאל דק בא מביתו עם הספר "אמיל והבלשים" בגירסתו העברית. קסטנר מאד התרגש ואמר משהו כמו "הרי זה אמיל שלי". מיכאל דק מאד נעלב. "מה פתאום אמיל שלו" הוא כתב לימים "הזה הספר שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קל ותהיה נקדנית: אריק קסטנר נפטר ב-1974. התרגום של מיכאל דק מאוחר מאוד, כמדומני מ-1999. היינו, הוא לא היה יכול לפגוש את קסטנר עם הספר שלו, אלא עם ספר שתרגם אוריאל אופק, נניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההערה אבל: נקדנית או נוקדנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפורו של דק כלל לא נאמר שהוא הגיע עם הספר בתרגומו הוא, אלא סביר יותר שהגיע עם ספר בתרגום עברי מוקדם יותר1, שהיה פשוט שייך לו. 1 על פי ויקי תרגום כזה קיים עוד משנת 1935(!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה עדיין בגבולות המעטפת שפירטתי, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |