בתשובה לאסתי, 13/03/02 5:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל וויסקי בושמיל זה כבר יותר מהחיים, זו ארוחה שלמה. גינס זה הקפה הטורקי של עולם הבירה. שניהם טובים שחורים חזקים ומלאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. בלונים לסט. פטריק חייבים להיות רק בירוק, לא? 2. ההצבה הקטנה שלי למעלה שגויה כמובן. צ"ל: ויסקי= מי חיים בירה= ? שם ג'נרי לועזי בצד ימין. תרגום עברי לשורש העתיק של אותו שם ג'נרי, בצד שמאל. 3. מטורקי לא מקיאים ברחוב בדרך המתנודדת הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזה טורקי. יש כאלה שגם טורקי קטן לא מספיק. בירה קשורה למשקה-דבש בבלי עתיק והשם עצמו, עד כמה שהצלחתי למצוא, בא מלטינית bibere לשתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיידר - שיכר. את מוכנה לפרט את התגלגלות "מי חיים" לוויסקי? זה נשמע מרתק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פרוש השם בגאלית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אסתי טענה שזה התגלגל משורש עברי מוקדם... ולכך כיוונתי בשאלתי. המילה סיידר באנגלית התגלגלה מהמילה העברית הקדומה ''שיכר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורן של המלים שהוזכרו כאן, לפי Oxford Handy Dictionary ו- Brewer's* Dictionary of Phrase & Fable *["ברוארז" הוא שם הספר, בלי קשר לנושא שלפנינו!] Whisky הוא קיצור של המלה הגאלית usquebaugh שמשמעה "מי חיים". (מעניין שהברכה היהודית היא "לחיים") Beer היא מלה שמקורה באנגלית עתיקה (אולד אינגליש, כל מה שלפני 1150 לספירה). האוקספורד נותן מקורות קודמים לאנגלית כשיש, אך כאן לא מסומן מקור קדום יותר. אפילו לא גרמאנית. מוזר, אך זה כך. Cider (גלעד, צדקת!) מסומן כנובע מ- "צרפתית, לטינית, יוונית, עברית= משקה חזק" עוד קצת: באנגליה יש מלים למכביר לבירה- Ale, Beer, Porter, Stout, Lager אייל= שווה בעיקרון לבירה, אם כי במקומות מסויימים, כשכתוב על שלט הפאב "איילז, ביר, סטאוט"- האייל חלש יותר מהבירה. ובמקומות אחרים הבירה חלשה מהאייל.הסטאוט חזק משניהם. והפורטר הוא סטאוט חלש יותר. למרבה הדאגה, גיליתי ש"גינס" מסווג כפורטר.. אז מה בשם סט. פטריק, הם מוכרים לך כשאתה מבקש "סטאוט"?! Ale בא מ-אולד אינגליש alu ,ealu הקשורות לאולד נורת' ol (עם "צירה" מעל ה"או"). ו"סטאוט" בא מאנגלו-צרפתית, ולפני כן גרמאנית. לאגר- היא הבירה הקונטיננטלית, הבהירה, שאותה שותים קרה (בניגוד לבירות האנגליות). ולבסוף: השאמרוק -עלה התלתן- הוא הסמל הלאומי של אירלנד. והוא משמש גם כקמיע מזל. האגדה מספרת שסט. פטריק, הקדוש הלאומי של אירלנד, השתמש בעלה התלתן כדי להסביר את בעיית השלוש הקדוש- שלושה שהם אחד. זהו. אני הולכת לשתות מי-ברז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאכזבתי לשמוע שוויסקי לא נובע מעברית, אבל שמחתי מאוד על כל השאר. בנוגע לסוגי הבירה השונים: Ale - בירה כבדה יותר מה-Beer הרגילה, אשר מכילה לתת וכשות רבים יותר (מה שמוסיף מרירות). Stout - כמו בירה או Ale, רק יותר כהה וחזקה מבחינת טעם. (גינס, למשל, היא מסוג סטאוט, ולא פורטר) Lager - בירה ממוצא גרמני ('lagern' בגרמנית, לאחסן) אשר מכילה מעט כשות ומשקעים רבים יותר, בשל תקופת אחסון ארוכה יותר משאר הבירות. Porter - בירה כהה, שדומה לסטאוט חלש, ומיוצרת בטמפרטורות גבוהות. טוב, נו, לא הייתה ברירה - פתחתי היינקן. (לגר, על פי התווית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרגות החוזק שהזכרתי היו לפי מילון ברוארז (שוב, הקשר מקרי לגמרי). והידעת ש"גינס" התחיל מפאב אחד(!) וחברת הביטוח לוידז התחילה מבית קפה שלקוחותיו היו קשורים לעולם הספנות, וכך התחיל ביטוח הספינות, ולכן עד היום, כשטובעת ספינה, מצלצלים בפעמון גדול בבנין לוידז בלונדון, ו... אהמ. סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרשת הענקית סירס התחילה מעגלה וסוס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוצאת מזרחי התחילה עם חמור נושא ספרים בתורכיה בהרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ולא אמרתי ש''ויסקי'' זה תרגום לשורש עברי קדום אלא להפך, ש''מי חיים'' הוא התרגום לשורש העתיק של ''ויסקי''. ועל ''סיידר'' לא ידעתי, והופתעתי מכך מאוד. אבל סיידר אמיתי הוא תמיד תוסס. והוא יכול להיות חזק מאוד מאוד. (ואז קוראים לו ''סקראמפי'', אבל נראה לי שדי בירברתי..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיידר - משקה אלכוהולי (או לא) עשוי מתפוחים שייכר, עד כמה שאני יודע, בספרות העברית זה לפעמים סיידר ולרוב בירה או המשקה הרוסי שהתגלגל לישראל כבירה שחורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ויש לי הרגשה שכן...) סמירנוף אייס- בירה? וודקה? אחר? אנא איילים נחמדים, עזרו לעלמה להבין ממה היא כל כך התלהבה בפאב אתמול... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מדובר בבירת-קרח (Ice Beer), בירה שעוברת קירור, וכאשר תהליך הקפיאה מתחיל, היא מסוננת מגבישי הקרח, מה שמביא לאחוז אלכוהול גבוה יותר, למרירות פחותה ולטעם "נקי" וקל יותר. מצד שני, אם היה בזה סמירנוף, אולי זה זה סתם בירה עם וודקה. בדרך כלל מומלץ לברר מה שותים, גם כדי להתאים את המשקאות שלפני ואחרי, וגם כדי להימנע ממצבים לא-נעימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא שתתה סמירנוף אייס-בירה. היא שתתה סתם סמירנוף אייס, ושאלה האם זאת בירה? אני לא מבין הרבה בתחום, אבל כמו שציינת סמירנוף היא וודקה, ולכן היא כנראה שתתה, משקה ש(לכל הפחות) מבוסס על וודקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, במקרה יצא לי להיתקל בסמירנוף אייס, ולברר מה טיבו. זה משקה מקורר שמגיע בבקבוקי זכוכית ומורכב מוודקת סמירנוף אדומה ומשקה לימון. לאחרונה יש משקאות רבים בסגנון הזה, כמו ה''בריזר'' שמורכב מרום בקרדי ומשקאות בטעמים שונים (אבטיח, אננס, וכו'). על פי רוב, זה נחשב למשקה ''נשי'', בשל אחוז האלכוהול הנמוך יחסית, והטעם המתקתק קלות עד מבחיל שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "נתקלת במקרה"? ירדת במדרגות, רגלך נתקלה בבקבוק ריק ולא מוכר ליד הדלת של השכן החדש, ואתה רחרחת אותו (את הבקבוק) וקבעת את רכיביו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהלכתי, לראשונה מזה מספר שנים טובות, בסופרמרקט עירוני בגודל בינוני, ובעודי מחפש בקבוק יין או וויסקי טוב, נתקלתי במקרר שהכיל בירות שונות, ובמדפו התחתון בקבוקי ''סמירנוף אייס''. מיד קפצה לראשי תמיהתה של העלמה החביבה, והחלטתי לבחון את מרכיביו של המשקה, כפי שהיו מצוינים על העטיפה. אודה ואתוודה כי טרם טעמתי או רחרחתי את המשקה המדובר, אך אשתדל לעשות זאת בקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסודות האפלים שמתגלים פה באייל... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת אני לא עלמה חביבה במיוחד, אבל אני שמחה לגלות שאני קופצת לראשם של זרים. בכל אופן, לסמירנוף אין טעם מתקתק ומבחיל קלות. אבל אני מניחה שזה עניין של טעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דומה לפרברסיה אלכוהולית אחרת שנקראת wine cooler תערובת של יין ומיצי פירות מתקתקה. (לא שזה לא טעים בזמנים ומקומות מסוימים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקה הרוסי שהתכוונתי אליו התגלגל לישראל בדמות הבירה השחורה. נדמה לי ששמו, לפחות עפ''י שלום עליכם ושות' - קוואס (והוא משקה אלכוהולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוואס (מבוטא: kvas) הוא באמת משקה מאלט, מה שמכונה בארצנו בטעות "בירה שחורה". אין בו אלכוהול. ניתן כיום לקנות בארץ קוואס, שלדברי ידידים רוסים שלי הוא קוואס אמיתי. בדקתי: הוא יותר מר מ"בירה שחורה" (משקה מאלט ישראלי), אך אינו אלכוהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מאיפשהו מרק קייצי המורכב ממשקה המכונה "קוואס" וירקות סלט קצוצים דק דק. הייתכן שזה אותו קוואס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי ידוע על התשובה היידישאית ל"מה?" -"תפוח אדמה." "וואס?" - "קפוסטה מיט קוואס". (כרוב עם הדבר הזה שמדברים עליו כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכין אותו ממי סבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי ת'מתכון- מכינים קבאס מלחם שיפון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אצל שלום עליכם זה היה מתפוחים (תפוחי קוואס). מה קורה פה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חגים ומועדים בששון, http://www.youtube.com/watch?v=yjpbRq0wHRY | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |