|
אני דווקא רואה חובבי בע"ח שנאבקים על חייהן של חיות שהן כבר מזמן בגדר total loss, עם אוסף מחלות כרוניות או פציעות קשות, בנסיבות שאני ואתה היינו מרדימים מזמן, ותוך המון הוצאות של זמן, כסף ודאגה. העליתי פעם את השאלה הזו (האם לא כדאי להוציא את המשאבים בדרך יותר מושכלת) וקיבלתי תשובה עקרונית נחרצת, שאני לא זוכרת לצטט כרגע אבל ממנה אני מסיקה שהשמירה על חייו של כל גור פצוע היא עבורם חיזוק וגיבוי לערך החיים של בע"ח (בדיוק כמו ערך החיים אצל בני אדם ואף ביתר שאת, כי הם חשים מן הסתם צורך במין "אפליה מתקנת").
|
|