בתשובה להפונז, 29/11/12 10:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף פעם לא נוכל לדעת בודאות, אבל נראה לי שכך הדבר: הן חקירות המשטרה הנמרצות והן ועדת שמגר לא מצאו ראיות לכך שעמיר רצח מפני שהוסת. שני העמירים העידו את שהבאתי בשמו של יגאל עמיר לעיל. ראה למשל את דברי חגי עמיר בעניין גלאון. אני לא רואה סיבה שלא להאמין לו. בנוסף, אני לא חושב שעמיר "אוהב" לירות באנשים. הוא כנראה באמת קר רוח, אמיץ לב, ועם גישה מוסרית שמתאימה לתנועת החמאס. לא אכחיש שיש אנשי ימין השטופים בשנאה לאנשי השמאל (ולהפך). למזלנו, רובם אינם מוכשרים ואינם אמיצים כעמיר. מכיוון שכדי לפגוע בערבי או שמאלני או ימני או חרדי אקראי צריך הרבה פחות כשרון ואומץ מהנדרש כדי לרצוח את ראש הממשלה, הייתי מדקדק יותר עם מסיתים כנגד הציבור מאשר עם מסיתים כנגד ראש הממשלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק שרצח ראש ממשלה יש לו הרבה יותר השפעה, בהרבה מישורים, מאשר רצח אקראי אחר. הסתה לרצח ראש הממשלה מבליעה מאחוריה יציאה נגד כל ה"שיטה" - השלטונית, הדמוקרטית, התחוקתית, you name it. ככזו גם בהסתה זו יש פוטנציאל נזק גדול יותר מאשר הסתה פרסונאלית (או אקראית) אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. אבל צריך לשקול את זאת מול זאת. נראה לי שלא רק מבחינה מספרית אלא גם מבחינת האופי, טיפוסים שיש להם היכולת לרצוח את ראש הממשלה יהיו פחות נוחים לעיצוב בידי מסיתים, ובפרט בפני ''הסתה'' שמהותה קריאה פומבית וכללית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |