בתשובה לגל, 12/03/02 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא בחלק הראשון יש עלילה, קצת. יש שם נער שצופה בסרט, ומזדהה עם הגבור. (כך שיש טשטוש גבולות בין זהות הנער עם הקסקט והקולה, לבין איש החוק שבסרט). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם אפשרות של דרגת קיום נוספת- המשורר צופה בטלויזיה, ושם מוקרן סרט, שבו נער חבוש קסקט ושותה קולה צופה בסרט שבו איש חוק טקסני שותה קפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקריאה לעלילה זו הקריאה הקבועה, פחות או יותר, לסיפוריו בפורום הסיפורים של האגודה למד''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אומר שזה סרט אבל הוא הגניב רמז במשפט 'הזמן נמתח כמו סרט של בועות חומות לבנבנות'. (מה לעשות שככה אני הבנתי את השיר..) (וההבנה הסובייקטיבית הזאת הזכירה לי את המאמר של גלבץ, על סימולקרות, טשטוש גבולות בין מציאות ודמיון, וגו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |