|
||||
|
||||
לרולקס של דנקנר אין כל חשיבות. יש חשיבות לרווחים העצומים שהוא מושך מהפירמידות שלו-הדיווידנדים מסלקום למשל-והם אינם מושקעים באופן שמייצר מקומות עבודה. הם מושקעים במיזמים המראים שיש לו יותר מדי כסף והוא מסכן את כולנו כי הוא ממונף באופן מופקר. כך גם ראשי הפירמידות האחרים. אם היה צריך לשלם יותר מיסים, אולי היה מסתכן פחות והמדינה היתה נהנית יותר. ההתמקדות המופרזת בעידוד היצוא איננה מוצדקת היום. זה התאים לראשית המדינה כשהכלכלה לא היתה יכולה לספק את המט''ח המינימלי. חבל שתפיסות עולם מרכנטיליסטיות עדיין קיימות אצלנו. התפיסות הללו תורמות לחוסר השוויון בארץ שפוגע קשות בכלכלה כי הוא מקטין מאד את כוח הקניה של המון אנשים, מקטין את המיסים שהממשלה יכולה לבות וכו'. זה בקליפת אגוז ודי שיטחי. |
|
||||
|
||||
על הבעייתיות במינוף של מעט-מידי אנשי עסקים שזוכים לאמון שעל פניו נראה לא סביר מהגופים המוסדיים, אין לנו וויכוח. על גובה מס החברות הרצוי, נראה לי שכן. ואני לא מוצא את הקשר בין שני הנושאים. אין לי די סופרלטיבים לחוסר ההסכמה שלי עם דבריך בנושא חשיבות סחר החוץ. אנרגיה, רכב ואלקטורניקה הם רק חלק מהדברים שהמשק הישראלי צורך מבחוץ. התעשייה הישראלית (ולא רק היא) צריכה להתמחות ולהתמקד בחלקים בהם יש לה יתרון-יחסי בזירה הבינלאומית, ולייבא את השאר. זה ממש לא מרקנטיליזם. זו גלובליזציה. אני מתאר לעצמי שגם לה אתה מתנגד (וגם על זה לא נסכים), אבל בין אם אתה אוהב אותה ובין אם לא, היא גוזרת מצב עניינים מסויים שמכתיב חשיבות רבה לסחר בינלאומי. חוסר שוויון הוא בעייתי רק במידה שהוא מוגזם. ואני מסכים שבארץ הוא מוגזם. אבל אני מאמין שאפשר לשפר את המצב גם בלי הורדה משמעותית ברמת החיים הכללית (שבתורה אינה יכולה להתאפשר ללא תמ''ג גבוה וסחר חוץ פורה). |
|
||||
|
||||
אני לא אומר שצריך להוריד את רמת החיים; להיפך. המחשבה שרמת החיים הכללית תלויה רק ביצוא כאילו שמדינה היא משפחה ורמת חייה תלויה בגובה המשכורת, המחשבה הזאת מראה על חוסר הבנה כלכלית. אין לנו מחסור במטבע זר. להיפך. יש לנו מחסור בפעילות כלכלית פנימית. |
|
||||
|
||||
אני בגדול מסכים לגבי תיאור המצב היום. אני רק אומר שחלק מהתיקונים המוצעים (כמו למשל העלאת מס חברות), עלולים לשנות אותו לרעה בדרכים שתיארתי (למשל על ידי פגיעה בסחר החוץ). |
|
||||
|
||||
גם רמת החיים של משפחה לא תלויה רק בגובה המשכורת אלא גם בפעילות פנימית. אתה כבר אמרת את המשפט הזה ועדיין אני לא מצליח למצוא הבדלים. |
|
||||
|
||||
ממש לא. שטיפת כלים ונקיונות אינם מוסיפים הכנסות. מדינה אינה משפחה. אם כלכלן משווה בין מדינה למשפחה, או שהוא לא למד כמו שצריך או שהוא דמגוג ותעמלן. |
|
||||
|
||||
הטענה היתה שפעילות פנימית מעלה את רמת החיים, לא מייצרת הכנסות. יותר נעים לחיות בבית נקי. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי את המשפט "מעלה את רמת החיים" מבחינה חמרית: מעלה את כוח הקניה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאתה אמרת ''מעלה את רמת החיים'' זכותך לפרש זאת כרצונך אבל אני לא מבין איך פעילות פנימית במדינה מעלה את כח הקניה שלה. אם אופה מייצר לחם ואדם אחר קונה ואוכל אותו אז כסף שינה מקום והאדם נהיה שבע אבל כח הקניה לא השתנה, אותו דבר אם בבית אופים לחם ואוכלים אותו. |
|
||||
|
||||
כלכלית זה ממש ממש לא נכון. |
|
||||
|
||||
אינני מסכים איתך בסוגיית היצוא. יצוא הוא בסיס הכרחי לכל כלכלה משגשגת. זה לא קשור למרכנטיליזם (להפך). אינני חושב שצריך להגן על עסקים קטנים מפני מבחוץ על ידי מיסוי סחורות. אני חושב שצריך לעודד עסקים קטנים כדי להקל עליהם להתחרות בהצלחה מול עסקים גדולים, בלי קשר לשאלה מאיפה הם מגיעים. העידוד הזה דרוש בין השאר גם כדי שאותם עסקים קטנים יצליחו לגדול ולא יחנקו על-ידי הגדולים. אבל אני מעדיף הטבות מס לקטנים על פני החמרות מס לגדולים. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מתווכחים מה יותר חשוב, יצוא או שוק פנימי. אנחנו מתווכחים על האיזון. מדינה בה השוק הפנימי מנוון ויש לה המון יצוא, היא מדינה בעלת כלכלה מפגרת. אם תקח את כלכלות אמריקה הדרומית מול כלכלת ארה"ב במאה ה-19, תראה שזהו כל ההבדל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |