 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מפעלים גדולים יעילים יותר, אז מפעלים קטנים שיתחרו בהם יפסידו. הפיתרון הוא לתמוך בחלוקת משאבים טובה יותר על ידי מיסוי והקמת ועדים שיתנו כוח לעובדים, ולא הקמה של מפעלים קטנים שיכשלו בתחרות. כמובן, יש מקומות שבהם למפעלים קטנים יש יתרון, ובמקומות כאילו יש לעודד אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעסקים גדולים יש גם חסרון - הגדול שבהם הוא האיטיות. בגלל זה לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים (שפעמים רבות נקנים לאחר מכן ע''י הגדולים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. הרבה מהחדשנות הגיעה ומגיעה ממפעלים גדולים - מעבדות בל, פורד, מעבדות היולט-פקרד, אפל, אינטל, חברות תרופות גדול ועוד. יש הרבה חדשנות שגם מגיעה ממקומות קטנים - אך הם לא מתכננים להישאר קטנים. זה מודל עסקי אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לשלוש המלים הראשונות כל מה שאמרת נכון (חלקית - גם בחברות שציינת חלק מהחדשנות הוא ע''י מיזוגים ורכישות) אבל זה לא סותר את מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סותר את ''לרוב החדשנות מגיעה מעסקים קטנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרבה מהחדשנות" לא סותר את "רוב החדשנות". הרבה יכול להיות גם 49.9% | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסוי וכוח לעובדים הם דרך אחת להתמודד עם זה - דרך ראויה, ואולי הטובה ביותר. אבל זה לא שולל דרכים אחרות לצידה, שלא יהוו עדיין ויתור על העסקים הקטנים (כי יש לנו בכל זאת מה להרוויח כחברה מהם). אני לא יודע מה דובי מציע קונקרטית, צריך שהוא יפרט. חוץ מביטוח לאומי לעצמאים, שנראה לי ראוי מאוד (ובמדור הדעות ב-theMarker עולה לעתים די קרובות, תמיד בעד. לא זכור לי שקראתי מישהו שאומר למה לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהייתי רוצה לקדם, למשל, הוא עידוד קואופרטיבים של יצרנים קטנים - כך משיגים את יתרון הגודל בתחומים מסוימים, אבל משאירים את היתרונות של הגודל הקטן והקהילתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הם היתרונות של הגודל הקטן? מה היתרון של קהילתיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי על כך כאן: http://dubikan.com/archives/2453 קהילתיות היא עצמה היתרון. אני שולל את מדידת היעילות במדדים כספיים בלבד. לגודל יש מחיר שאנחנו משלמים אותו. לא בכסף, נכון, אבל משלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. אני מאמין בשכר הוגן. אני לא ניאו-ליברל - אני חושב שצריך ועדים, שצריך שכר מינימום הוגן, ושרוב ההפרטות במדינה היו אסוניות. אבל אני לא מבין אותך. איך קהילתיות היא יתרון בפני עצמה? מה היא נותנת לי? למה אני צריך להכיר את המוכרת במכולת? וכמה אני מוכן לשלם על זה? אני פשוט לא מבין מה אתה מנסה להשיג ב "קהילתיות". יש מקום לעסקים קטנים - בעיקר למלא נישות קטנות שמפעלים גדולים לא יכולים למלא (ייצור גמדי גינה משיש), או לספק שירות אישי יותר ובאיכות גבוהה יותר - אבל למספר קטן של אנשים (נעליים מותאמות אישית). אני קונה ירוקת בשוק. אני לא מכיר את המוכרים, והם לא מכירים אותי. אני הולך לשם כי המחירים זולים והמבחר גדול והפירות והירקות טריים. למרות שזה רחוק מהשכונה שלי. לא אכפת לי מהירקן בשכונה. אם הוא רוצה שאקנה אצלו, שיוריד מחירים. הם פי 2 מבשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כלכלן) טענה רווחת היא שבעלי עסקים קטנים משאירים את ההון במדינה, ומגלגלים אותו הלאה לאזרחים אחרים. בעל המכולת השכונתית מגלגל את הכסף שלו על-מנת לשמוע הופעה של יזהר אשדות ולצאת לחופשה בצימר בגליל. נוחי דנקנר משתמש בהון שהרוויח משופרסל על-מנת לקנות רולקס, להשקיע בנדל''ן בחו''ל ולצאת לחופשות בריביירה הצרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אי אפשר סתם להעביר כסף לחו"ל. על הכסף שדנקנר מושך לעצמו כדי לקנות רולקס הוא משלם קודם יותר מ-50% מס (מישהו חושב שזה קצת?). שנית, שופרסל עושה את העסקים שלה בארץ: כל ההפרש בין ההכנסות של הרשת לרווח הנקי שלה, מיתרגם לכספים שפוזרו בישראל1. במספרים (נכונים לתחילת 2012, על סמך בדיקה שטחית בגוגל): הכנסות של 2.9 מיליארד ש"ח, ורווחים של 36 מיליון ש"ח. אבל באופן כללי, אני חושב שזה רעיון גרוע להתמקד בקמעונאות כאשר מדברים על מיסי חברות ,או שוקלים את יתרון הגודל. הנקודה החשובה היא הייצוא. המשק הישראלי (וכל משק!) תלוי ונסמך על האפשרות להזרים לתוכו מט"ח2. הייצוא נחלש? המחירים עולים, ורמת החיים יורדת. מט"ח משיגים באמצעות תעשייה (בישראל זה בעיקר היי-טק) ובמידה מסויימת שירותים (למשל פיננסים). שלא-במקרה, ובניגוד למשל לשופרסל, אלה גם העסקים שהכי קל להוציא מארץ (כי מדובר - בהגדרה - בעסקים שעיקר הפעילות שלהם היא בחו"ל), ואין בכלל ספק שמס החברות במדינה הוא פקטור משמעותי כאשר הם שוקלים זאת. בד"כ בדיונים כאלה עולות דוגמאות של חברות ענק כמו אינטל שיכולות להקים מרכזי פיתוח בארץ או - נגיד - באירלנד, וזה נכון, אבל הסיפור רחב יותר מזה , ונוגע גם לאחת החוזקות של המשק הישראלי: היותו מוקד משיכה להון סיכון. אין לי סטטיסטיקה, רק אנקטודות, אבל אני מכיר יותר מסטארט-אפ אחד שהוקם בחו"ל (ומקימיו עזבו את הארץ בשל כך), ועוד כמה ששקלו זאת בכובד ראש והחליטו להשאר. אני בעצמי, במסגרת מיזם טכנולוגי בו הייתי מעורב, היגרתי לחו"ל למספר שנים (שלא במטרה לחזור - אם כי בסוף כן חזרתי), כאשר חלק ממכלול השיקולים שהוביל אותי לכך היה מיסוי. אני משוכנע שהעלאת מס החברות בישראל תפגע במשק יותר מאשר תועיל לו. (אני מתפקד למפלגת העבודה, ומתכוון להצביע עבורה בבחירות, ולהצביע לדובי בפריימיריז - אבל אני חושד שבנקודה הזו אנחנו חלוקים מאד בדיעותנו). 1 משכורות לעובדים, רכישות מספקים, הוצאות על המערך הלוגיסטי, מיסים כמובן, ואלוהים יודע מה. מעולם לא ניהלתי סופר. 2 הסיבה, היא כמובן, שבעולם כ"כ משוכלל2 משק אוטוקרטי המאפשר רמת-חיים נורמלית הוא מד"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרולקס של דנקנר אין כל חשיבות. יש חשיבות לרווחים העצומים שהוא מושך מהפירמידות שלו-הדיווידנדים מסלקום למשל-והם אינם מושקעים באופן שמייצר מקומות עבודה. הם מושקעים במיזמים המראים שיש לו יותר מדי כסף והוא מסכן את כולנו כי הוא ממונף באופן מופקר. כך גם ראשי הפירמידות האחרים. אם היה צריך לשלם יותר מיסים, אולי היה מסתכן פחות והמדינה היתה נהנית יותר. ההתמקדות המופרזת בעידוד היצוא איננה מוצדקת היום. זה התאים לראשית המדינה כשהכלכלה לא היתה יכולה לספק את המט''ח המינימלי. חבל שתפיסות עולם מרכנטיליסטיות עדיין קיימות אצלנו. התפיסות הללו תורמות לחוסר השוויון בארץ שפוגע קשות בכלכלה כי הוא מקטין מאד את כוח הקניה של המון אנשים, מקטין את המיסים שהממשלה יכולה לבות וכו'. זה בקליפת אגוז ודי שיטחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הבעייתיות במינוף של מעט-מידי אנשי עסקים שזוכים לאמון שעל פניו נראה לא סביר מהגופים המוסדיים, אין לנו וויכוח. על גובה מס החברות הרצוי, נראה לי שכן. ואני לא מוצא את הקשר בין שני הנושאים. אין לי די סופרלטיבים לחוסר ההסכמה שלי עם דבריך בנושא חשיבות סחר החוץ. אנרגיה, רכב ואלקטורניקה הם רק חלק מהדברים שהמשק הישראלי צורך מבחוץ. התעשייה הישראלית (ולא רק היא) צריכה להתמחות ולהתמקד בחלקים בהם יש לה יתרון-יחסי בזירה הבינלאומית, ולייבא את השאר. זה ממש לא מרקנטיליזם. זו גלובליזציה. אני מתאר לעצמי שגם לה אתה מתנגד (וגם על זה לא נסכים), אבל בין אם אתה אוהב אותה ובין אם לא, היא גוזרת מצב עניינים מסויים שמכתיב חשיבות רבה לסחר בינלאומי. חוסר שוויון הוא בעייתי רק במידה שהוא מוגזם. ואני מסכים שבארץ הוא מוגזם. אבל אני מאמין שאפשר לשפר את המצב גם בלי הורדה משמעותית ברמת החיים הכללית (שבתורה אינה יכולה להתאפשר ללא תמ''ג גבוה וסחר חוץ פורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שצריך להוריד את רמת החיים; להיפך. המחשבה שרמת החיים הכללית תלויה רק ביצוא כאילו שמדינה היא משפחה ורמת חייה תלויה בגובה המשכורת, המחשבה הזאת מראה על חוסר הבנה כלכלית. אין לנו מחסור במטבע זר. להיפך. יש לנו מחסור בפעילות כלכלית פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגדול מסכים לגבי תיאור המצב היום. אני רק אומר שחלק מהתיקונים המוצעים (כמו למשל העלאת מס חברות), עלולים לשנות אותו לרעה בדרכים שתיארתי (למשל על ידי פגיעה בסחר החוץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רמת החיים של משפחה לא תלויה רק בגובה המשכורת אלא גם בפעילות פנימית. אתה כבר אמרת את המשפט הזה ועדיין אני לא מצליח למצוא הבדלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. שטיפת כלים ונקיונות אינם מוסיפים הכנסות. מדינה אינה משפחה. אם כלכלן משווה בין מדינה למשפחה, או שהוא לא למד כמו שצריך או שהוא דמגוג ותעמלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היתה שפעילות פנימית מעלה את רמת החיים, לא מייצרת הכנסות. יותר נעים לחיות בבית נקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את המשפט "מעלה את רמת החיים" מבחינה חמרית: מעלה את כוח הקניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה אמרת ''מעלה את רמת החיים'' זכותך לפרש זאת כרצונך אבל אני לא מבין איך פעילות פנימית במדינה מעלה את כח הקניה שלה. אם אופה מייצר לחם ואדם אחר קונה ואוכל אותו אז כסף שינה מקום והאדם נהיה שבע אבל כח הקניה לא השתנה, אותו דבר אם בבית אופים לחם ואוכלים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלית זה ממש ממש לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים איתך בסוגיית היצוא. יצוא הוא בסיס הכרחי לכל כלכלה משגשגת. זה לא קשור למרכנטיליזם (להפך). אינני חושב שצריך להגן על עסקים קטנים מפני מבחוץ על ידי מיסוי סחורות. אני חושב שצריך לעודד עסקים קטנים כדי להקל עליהם להתחרות בהצלחה מול עסקים גדולים, בלי קשר לשאלה מאיפה הם מגיעים. העידוד הזה דרוש בין השאר גם כדי שאותם עסקים קטנים יצליחו לגדול ולא יחנקו על-ידי הגדולים. אבל אני מעדיף הטבות מס לקטנים על פני החמרות מס לגדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מתווכחים מה יותר חשוב, יצוא או שוק פנימי. אנחנו מתווכחים על האיזון. מדינה בה השוק הפנימי מנוון ויש לה המון יצוא, היא מדינה בעלת כלכלה מפגרת. אם תקח את כלכלות אמריקה הדרומית מול כלכלת ארה"ב במאה ה-19, תראה שזהו כל ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זעו לא מזמן מרה על כך שחופשה באילת יותר יקרה מחופשה באירופה. הדנקנרים יוצאים לחופשה באילת ובמצפה הימים. הירקן השכונתי יוצא לחופשה באירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על רווחים. אני מדבר על מודל כלכלי. אין ספק שעדיף שהרווחים יגיעו למספר רב יותר של אנשים. אפשר לדאוג לכך גם במפעלים גדולים על ידי ועדים ורגולציה. בקיצור - צריך לדאוג שנוחי דנקנר לא ירוויח כל כך הרבה כסף, לא לפרק את שופרסל לסניפים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם זה אפשרי, ואם זה לא יותר פשוט לעודד בעלי עסקים קטנים להתחרות בהצלחה, מאשר לכפות על העסקים הגדולים להיות הוגנים כלפי עובדיהם ולקוחותיהם כשהם על גבול המונופול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "לעודד עסקים קטנים להתחרות בהצלחה" ? כרגע אין לעסקים קטנים (או גדולים) מוטיבציה להצליח ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לספק להם כלים שיסייעו להם להתחרות בהצלחה. אבל גם, כן, כיום אין להם מוציבציה להתחרות בהצלחה, ורבים יוותרו מראש על הקמת עסק עצמאי קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה התכוון המחבר ב"כלים"? פרט,הסבר ונמק (ואני מקווה שלא מדובר בהגנה ממשלתית מתחרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח סנדלריה (עסק קטן פר אקסלנס): פטישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הגנה מתחרות. אבל הטבות מס, למשל, עדיף שילכו לעסקים קטנים ולא לעסקים גדולים. כרגע נוצרות מדרגות עקומות במעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה, ומעצמאי לחברה. צריך לתקן אותן כדי שהמעבר במעלה המדרגות יהיה קל וכדאי יותר לעסקים הקטנים. כלים נוספים יכולים להיות בתחום האשראי, ובתיקוני חקיקה בתחום הקואופרטיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לומר שאצביע בשבילך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |