בתשובה ליואב, 29/10/12 1:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לו שום שימוש. זה כמו לומר שבשיטה הדמוקרטית אי אפשר לבצע רפורמות לכן נשעה אותה במקומות מסויימים ונמנה דיקטטור כלכלי. התחליף הוא ברור: רפורמה במגזר הציבורי-שיקום המגזר הציבורי. אבל לא שימוש בחוק ההסדרים עד שישוקם המגזר הציבורי, אלא אחד הצעדים הראשונים לשיקום הזה הוא ביטול חוק ההסדרים וצמצום הסמכויות הניהוליות של משרד האוצר. למשל, צימצום דרסטי בסמכויות הממונה על השכר במשרד האוצר ומינוי ממונה על השכר בכל משרד-לא כפוף לאוצר כמו החשבים. אני מסכים לדרך שהציע גיא רולניק. כמובן שיש צורך להביא אנשים טובים למשרדים. בסופו של דבר יבואו אותם אנשים שבאים לאוצר אך בלי העוצמה הפוליטית שיש לאוצר דרך שיטות ההפרד ומשול שהוא נוקט. השרים לא יוכלו לתרץ מחדלים "זה האוצר". התופעה לה הייתי עד פעם בועדת הכספים של רפרנט צעיר ממשרד האוצר, שמרצה בידענות למומחים מהמשרדים שונים והתפיסה שהמומחיות היחידה היא בתחום הכלכלי-צריכה להיעלם. העלאת מס החברות איננה תכנית כלכלית כל כך הזויה. יש פרופסורים לכלכלה בישראל וברחבי העולם שקוראים לגלגל חזרה את הרפורמות במס. כל מי שצועק ללא הפסק "יוון, יוון" מתעלם מהרפורמה במס שנעשתה שם. ההנחה שהורדת מס מפנה את הכסף להשקעות בתוך התאגיד ולכן מגדילה את הצמיחה ואת מספר המישרות- לא הוכחה. הרווחים המוגדלים הלכו למקומות רבים ולאו דוקא להשקעות בייצור ובמשרות. במודל הסקנדינבי יש לא רק מיסים אישיים גבוהים אלא עקב הכלכלה השיוויונית יותר (מתבטא במדד ג'יני) יותר אנשים משלמים מיסים כי ההכנסות גבוהות יותר ליותר אנשים. אצלנו יותר מדי אנשים פטורים ממיסים עקב השכר הנמוך שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה להקים מין בית עליון או "בית לורדים" - כתחליף לחוק ההסדרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הקמת בית עליון בישראל הוא דבר מיותר ויכול להיות אף מזיק. בד"כ כלל הבתים העליונים משמשים ביטוי למבנה הפדראלי של המדינה או שארית ממעמד האצולה. איך אתה מניח שבבית העליון לא יהיו גישות פופוליסטיות? יהיו שם אותם נציגים כמו בבית התחתון. הרעיון שיהיה חוק הסדרים להקפאת הצעות פופוליסטיות הוא לכל הפחות לא דמוקרטי. אני נגד פתרונות לא דמוקרטיים לבעיות. חוק חינוך חינם מגיל 3 לא היה חוק פופוליסטי. החוק היה צריך להבנות במשך מספר שנים מהשנה בה חוקק ויתכן והיום היתה לנו מערכת מתפקדת. לדעתי היה צריך להיות חוק חינוך חינם בגיל 3 חדשים כדי לעודד עבודת נשים. כעת כשהחוק סו"ס קיבל החיאה, הוא נעשה באופן מהיר מאד ולכן גם רשלני ללא התייחסות מספקת לאספקטים החינוכיים. הרי האוצר מימש כאן עמדה אידאולוגית ולא מיקצועית כשדחה את החוק כל כך הרבה שנים. המטרה המקורית של חוק ההסדרים היה להעביר חקיקה מהירה של התכנית לייצוב המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, לא שאני מביע לרגע תמיכה בבית עליון בישראל, מהסיבות שציינת, אבל אפשר לדמיין בית עליון שעושה משהו אחר משני אלו - מוסיף מימד זמן לרשות המחוקקת. כלומר, בית עליון שנציגיו יכהנו לטווח ארוך יותר (נגיד, אם נעשה פרפרזה על ארה"ב, שליש מנציגיו יבחרו בכל מערכת בחירות, כך שהקדנציה המקסימלית של סנאטור שכזה תהיה 12 שנה) יכולים להוסיף פרספקטיבה ארוכת זמן יותר ולהגביל את חדות השינויים שמתרחשים ממערכת בחירות אחת לשניה. יש פה אפשרות לחיזוק הרשות המחוקקת כגוף המבקר על הממשלה. מצד שני, אני חושב שהצדדים השליליים של הסדר כזה גוברים על הצדדים החיוביים שלו. זה יכול להיות שעשוע אינטלקטואלי מעניין, אבל קשה לי לראות מישהו באמת מקדם מהלך כזה. (אם לא היה ברור: אני ממש לא מתכוון לעשות זאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז עדיף להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-160 או 200 . הח"כים הנוספים רצוי שייבחרו בבחירות איזוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם משהו שאני תומך בו, בעקרון (ועל הדרך להפוך את מספר הח''כים לאי זוגי), אבל מסיבות אחרות. מדובר ברעיון שבד''כ נתקל בכל כך הרבה זלזול ובוז שהפסקתי להעלות אותו בציבור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לגבי המספר האי זוגי. לגבי הזלזול והבוז-אל תשים לב אליהם. מטרת הזלזול והבוז היא להשתיק ולא לנהל שיח.מה דעתה של יושבת ראש המפלגה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה צעד שיהיה קשה מאוד להעביר פוליטית, בדיוק בגלל הזלזול הזה. אנשים גם ככה רואים בח"כים "אוכלי חינם", אז עוד להגדיל את מספרם? לגבי יחימוביץ', לא יצא לי לשאול אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ריצה למרחקים ארוכים שכוללת בתוכה גם שינוי תודעה ותפיסה לגבי ''אכילת החינם'' של הח''כים. לי זה נראה מאד חשוב. אולי הח''כים חוששים שהעלאת מספרם תפגע בכוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר חברי הכנסת נקבע לא-סתם. ומסיבה היסטורית נאה זו קשה לי להאמין שמספרם ישונה אי-פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "לא סתם"? נקבע בהר סיני? פרלמנט צריך לעבוד ואין כל כך הבדל אם במדינה של 60 מיליון תושבים או 6 מיליון. המספר 120 אולי מתאים לייצוגיות אך לא לעבודת הפרלמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאמה לכנסת הגדולה שהייתה בעלת 120 חברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלמספר יש שורשים היסטוריים אבל לא הלכתיים. יכלו גם לקבוע 70 ואז היה גרוע יותר. היות שהמסורת ממש אינה מעניינת אותי ואינני חושב שיש משהו דומה בין הפרלמנט המודרני לכנסת הגדולה. אם כבר אז היינו יכולים לקחת מאתונה את מועצת ה-500 . המספר 120 אינו מתאים . גם אם יוכנס החוק הנורבגי , לא יספיק המספר לעבודת פיקוח וחקיקה ברמה גבוהה. חבל שהציבור והעיתונות כמשרתת אותו, אינם דואגים לבקר כהוגן את המבקרים והמחוקקים, אבל לעיתונות בעיות משלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכלו,רק שאנחנו לא יוונים. הטענה היא שהח"כים מוצפים בעבודה ולכן הפיקוח והחקיקה אינם ברמה גבוהה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שבמספר הח''כים היום אי אפשר לבצע את תפקידי החקיקה והביקורת כמו שצריך. ברור שלא מספיק להגדיל את המספר אלא צריך לבצע רפורמה בעבודת הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס. הח"כים בארץ נמוך יותר ממדינות מערביות בסד"ג שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנורבגיה, פינלנד, דנמרק ואירלנד יש פחות תושבים ויותר חברי פרלמנט. מדגימה של מדינות אירופיות אחרות לא מצאתי עדיין מדינה אחרת עם אוכלוסיה לא גדולה בהרבה (פחות מפי שניים) ופרלמנט לא גדול בהרבה מהכנסת (יחס ח''כ לתושב לא גדול יותר) למעט הולנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המדינות האלה המבנה הדמוק' דומה ? כלומר,יש מקבילה לכנסת והיא הגוף המחוקק או שבספירה של ח"כ-תושב החישוב מכליל מבנה מורכב יותר נוסח ארה"ב (בית נבחרים,קונגרס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שני בתים נבחרים, התייחסתי לסכום החברים בשני הבתים. נדמה לי שגם אם מתייחסים לבית התחתון בלבד זה לא ישנה את התוצאה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מספר הח"כים צריך להיות אי זוגי? נראה לי שהדבר רלוונטי רק במקרה בו תומכי ומתנגדי החוק חלוקים בדעתם 60:60 - לא תרחיש נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? למה קשה לקבוע שיהיו 121 חברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שזה קשה, שאלתי "למה זה טוב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לבדוק מהי ההסתברות שמספר הנמנעים יהיה אי-זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשובה ההסתברות? מספיק שיש אפשרות תיאורטית . האם המספר הזוגי כל כך חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחשב את ההסתברות, אבל ברשימת ההצבעות שב"כנסת פתוחה" לא מצאתי את מספר הנמנעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת לא רק מעבירה חוקים אלא גם קובעת את הקואליציה. במספר אי זוגי של חברי כנסת לא יווצר מצב כמו אחרי הבחירות לכנסת ה-11 שלכל גוש יש 60 חברי כנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קואליציה של 61 חברי כנסת אינה יציבה במיוחד ויכולה ליפול על חודו של חבר כנסת ממורמר אחד. ממילא רצוי להשיג בה יותר חברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן מאליו, ומן הסתם ברגע שתבטיח את 61 חברי הכנסת, גם ה-62 וה-63 יבואו. ובכל זאת, יש במצב הזה עדיפות ברורה למספר האי זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תרחיש נפוץ, אבל קורה. ואם כבר מגדילים את מספר חברי הכנסת, אז למה לא לפתור את הבעיה המיותרת הזו על הדרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכן זה הרעיון - גם הוספת מימד זמן, על ידי כך שהחברים בו משרתים לתקופות ארוכות יותר, ואולי גם בידול מפוליטיקה - למשל על ידי בחירתם עד גיל 70, או מינוי חברים בועידה למדעים או שופטים לשעבר וכו' - לא אנשים שנבחרים על ידי הציבור. אם הכוח שמצוי בידיהם מוגבל (למשל, לדחות חקיקה לפרק זמן קבוע), אז זה יכול להיות רעיון טוב, שכן הם ירגישו אחראיים ולא ינסו לדחוף הצעות פופוליסטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא של פוליטיקאים ללא פוליטיקה. אינני מאמין בזה, לפחות לא במציאות הפוליטית המקוטבת שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תמימות לחשוב שההחלטות הפוליטיות מתקבלות רק על ידי פוליטיקאים. ומה על הפקידים? ועל יועצים המשפטיים? והשופטים? ואנשי הצבא? ואנשי המוסד? כולם מקבלים החלטות פוליטיות - במובן שלמרות שהן החלטות מקצועיות - יש להן גוון פוליטי, ויש אנשים שהיו מתנגדים להן, או אנשי מקצוע שהיו מחליטים אחרת. אז יש פוליטיקה בלי פוליטיקאים. זה הרעיון גם פה - מין הסתם הבית העליון יעסוק בפוליטיקה, אבל עקב חוסר תלות במניעים פופוליסטיים, יוכל להגביר את הביקורת על המנגנונים הפוליטיים הרגילים. הרעיון הוא לא לקחת את הכוח מהבית התחתון - אין פה הצעה לבית עליון שכל החלטה של הכנסת חייבת לעבור גם אצלו, אחרת לא תעבור, אלא מנגנון מרכך / מרסן, בעל סמכויות מוגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן עקרוני, החלטות פוליטיות מתקבלות על ידי פוליטיקאים. גם ההחלטה של פוליטיקאים אצלנו לזוז הצידה ולאפשר לדרגים הלא פוליטיים להוביל החלטות פוליטיות- היא החלטה פוליטית. כלומר החלטה לא להחליט גם היא החלטה וגם להימוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. החלטות פוליטיות מתקבלות בכל הרמות של הממשל, בין אם על ידי נציגים נבחרים או שלא. בתיאוריה העובדים ממונים על ידי הנציגים הנבחרים, אבל בפעול זה לא כך. עובד מדינה נשאר בתפקידו שנים ארוכות, הרבה יותר מאשר השר הממונה. האם אתה טוען שלפקידים במשרד האוצר, פקידים לא נבחרים, אין השפעה על התקציב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש השפעה על התקציב. במילים "החלטה פוליטית" אני מתכוון להחלטות בקשר לעקרונות ולמסגרות של התקציב ולאלטרנטיבות. ההחלטה להקפיא במשך 30 שנה את החינוך חינם מגיל 3 היא החלטה פוליטית שקודמה על ידי האוצר. היא קודמה על ידי האוצר בגלל שהפוליטיקאים קיבלו את ההחלטה הפוליטית לתמוך או לא להתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזאת אינני מסכים, מהסיבה שציין איציק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |