בתשובה להאייל הנקוד, 28/10/12 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר רק מחזק את דעתי. יש לתת לעם להחליט על הדגשים, מה סדר העדיפויות שלו. בהקשר לדברים של עומר: על אחת כמה! אני לא צריך להבין בחינוך או בביטחון כדי לקבוע, עמדתית, ערכית, שחינוך הוא מעל ביטחון. ברור לי לחלוטין שחוסן לאומי מגיע מ"חוסן" חינוכי. ואת זה אני רUצה לספר לנבחרים שלי. אני לא רוצה לספר להם או לבחור בהם לפי הטריקים או תחושות הבטן. אני רוצה להגיד ש א' יותר חשוב מ ב' שיותר חשוב מג' וכו - ומצידי שוועדה מסדרת תקבע את הפרסונות שיבצעו את דעתי. כך גם יוכל הבוחר לבחור ערכית ולא אישית לפי העיניים של מועמד זה או אחר. את המדדים והרפורמות והביצועים, כמובן שלא ניתן למדוד ובטח ובטח שלא ניתן להסתמך עליהם לגבי תוצאות העתיד. (ע"ע קרנות נאמנות המתרברבות בביצועי העבר שלהן... מה הקשר לזה וליכולת העתידית?). אולי שיטת הבחירה הכלכלית אינה הדבר הנכון, אבל היא כרגע בכל אופן השיטה היחידה שאני רואה המאפשרת לי, כבוחר, להגיד מה עמדתי הערכית בנושאים רבים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "חינוך מעל הביטחון"? באיזו רזולוציה? תקציבית? אני לא מאמין שיש לך את הכלים להכריע אם עדיף להשקיע עכשיו מיליון ש"ח במערך השריון של צה"ל, או במחוז חיפה של משרד החינוך. אם אתה חושב שכסיסמא\עיקרון מנחה\היוריסטיקה, המשפט "חינוך מעל הביטחון" הוא נכון, פעל לכך שבמוקדי ההחלטה ישבו אנשים שגם מאמינים בכך, ותן להם להחליט אם קונקרטית, את ההשקעה הכספית הבאה, עדיף לעשות כאן או שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לעיין שוב בחלק הראשון של הנושא תחת תגובה 605172. בהקשר הזה "חינוך מעל הביטחון" הוא בהחלט עניין תקציבי: כן, יותר כסף לחינוך מאשר לביטחון. כדי להמחיש, אני הייתי מחלק את העוגה, את תקציב המדינה ל 4 השנים שלאחר הבחירות, בערך כך: חינוך 25%, ספורט 20%, תרבות 10%, בריאות 10%, ביטחון 10%, תחבורה 10%, פנים 10% (כל השאר 5%). בבחירה כזו, אני משקף את עמדתי ביחס למה שהמדינה צריכה לעשות. זה ה"אני מאמין" שלי. עתה, אם כל אחד יעלה בקלפי את האני מאמין שלו בצורה כזו, ונצליח לשקלל ולסנתז את התוצאות לבחירה המשקפת את רצון הבוחר (משימה מתמטית לא פשוטה כשלעצמה), הרי שקיבלנו רשות מבצעת המחויבת לבצע את רצונו של העם, וגם כבולה לכך מבחינת חופש הפעולה שלה. יתרה מכך, סיננו את התשלומים הצדדיים, את השלמונים המפלגתיים ואת חוק ההסדרים שעוקף את הכל. אין אפשרות לנבחר לחרוג מהגבולות שקבע לו הבוחר. אין לאן לברוח. זה רצון העם. במסגרת שקבע הציבור תעשנה פעולות השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האני מאמין" שלך לא אומר כלום. לדוגמא, 20% מה - 25% של חינוך, יכולים ללכת לישיבות. או לשליחת מורים להשתלמויות בשבדיה. או להעלות לכל אנשי משרד החינוך שאינם מורים את המשכורת. ה 10% ביטחון, יכול להיות פשוט לא מספיק. מה קורה למערכת שמקצצים מתקציבה 70%? אתה עכשיו לא יכול לשלם פנסיות שהתחייבת עליהן, לא יכול לשלם קצבאות לאלמנות ונכי צה"ל, הטנקים מחלידים במחסנים כי אין כסף לתחזוקה וכו'. גם אני חושב שצריך לקצץ במשרד הביטחון - אבל לקצץ 70% מהתקציב בשנה אחת זה לא ריאלי, ויביא לקריסת מערכות. כמה חובות צריך לקחת? כי חובות זה אומר שאפשר להשקיע יותר עכשיו - מצד שני צריך להחזיר אחר כך. האם צריך לסלול כבישים? איפה? או אולי לשים רכבות? או אולי בכלל לסבסד אוטובוסים? או להוריד מיסים על דלק ומכוניות? בקיצור - בלי פירוט, שהוא לא מעשי לצפות לו מצד האזרח הפשוט, אי אפשר לבנות תקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלפחות באחד מדיוני האייל מישהו כבר הזכיר מה השם של תורת ערכים/מוסר/פוליטיקה שעושה רדוקציה של כל ההחלטות והפעולות לחור של הגרוש (== כמה זה עולה בכסף). מישהו יכול לעזור לי? אני מניח שבאותו דיון גם עלתה ביקורת על צורת ההסתכלות הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עדיף? צבע העיניים? הקריצות? ההטבות לפני הבחירות? הבטחות? התרשמות רגעית ממועמד שלחץ את היד של השכן של הדוד שלך? אלו מסננים טובים יותר? צריך שיטה שתאפשר לעם לקבוע ערכית את סדר העדיפויות שלו. צריך שיטה שתעלים את האפשרות לעיוות רצון הבוחר. לאו דווקא דרך החור של הגרוש, אבל משהו צריך. אם אתם חושבים שהשיטה הנוכחית טובה, אז אולי כדאי להשאיר אותה. אם אתם חושבים שהקול שלכם, אפילו בהצבעה למפלגה הנכונה נשאר בה - אז אני כבר לא חושב ככה. אין שום ערובה שמשהו מהעמדות שלי ישמר. ואגב, אני שוב עונה לטענת ה 20% מה 25% שלי ילכו לטיולים לשוודיה ולא למקום טוב במערכת - זה בדיוק ההבדל בין מה יהדות התורה יעשו עם הכסף לבין מה שחד"ש יעשו עם אותו כסף - בשביל זה בוחרים תקציב + מפלגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי: אתה סומך על המפלגה שתדע מה לעשות עם הכסף? כמוכן, מה על אותו חלק קטן מהציבור הישראלי שלא הצביע חד"ש? האם לא תהיה לו כלל השפעה על תציב המדינה בארבע השנים הקרובות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו היום - מי שבחר במפלגה שבסופו של דבר באופוזיציה, לא ממש קובע או משפיע על התקציב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |