|
||||
|
||||
ואפשר עוד דבר, אם לא רוצים להקשות מידי על הציבור. איזה מין שילוב של השיטה הקיימת וחלוקה תקציבית: אפשר לתת לציבור לבחור מפלגה, והמפלגה עצמה, מראש, קובעת את החלוקה. במצע המפלגה, מפורטת החלוקה התקציבית אליה המפלגה מחויבת לפי חוק. |
|
||||
|
||||
אוקיי, ואז יש לך שלוש מפלגות של 30 מנדטים כל אחד ועוד כך וכך מפלגות קטנות, כל אחד מהן מחוייבת *לפי חוק* לתקציב שונה. מה עושים? |
|
||||
|
||||
הרעיון המרכזי הוא העברת השליטה על התנהלות חיינו מידי הנבחרים, אל העם. על הנבחרים לבצע בצורה הטובה ביותר את רצון העם. ''על הדרך'' אנחנו מרוויחים הוצאה של הסחטנות הפוליטית, קרי, מפלגות המתוקצבות מעבר לכוחן היחסי באוכלוסיה. באשר לייצוג כלל האוכלוסיות, כלל הזרמים, הרבגוניות שבמדינה - נראה לי שיש כבר רוב דיי גדול שמסכים שהדבר רק משתק או מעוות. הרוב מסכים שהשיטה גורמת ברבדים רבים לעריצות של מיעוטים. ככל הנראה נצטרך לבחור את המפלגה השלטת. מפלגה אחת, ללא קואליציות. מפלגה כזו, תחת שתהיה הומוגנית, אם רצונה בבחירה של רוב העם, תהיה חייבת להכניס לקרבה אנשים שונים, מה שייצור מפלגה הטרוגנית. עדיין, תחת חסותה וראייתה הכוללת, ינוהלו המשרדים השונים, ע''פ התקציב שקבע העם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |