|
נחשוב לרגע על תסריט היפותטי. ישראל מסיגה את כל כוחות השיטור ומבטלת את כל סממני הריבונות להלכה ולמעשה במזרח ירושלים. במקומם נכנסת שיירה פלסטינית מתחנחנת על רקע ההסכם הטרי, ומבטיחה לעולם שמעתה ועד עולם יישמר השלום הנצחי והסדר וחופש כל הדתות במקום המקודש. אבו מאזן בפתח גג המכונית מפריח נשיקות. אחמד טיבי לצדו וגם יוסי ביילין יועצו. מחנה השלום יוצא מגדרו. התפעלות עצומה מרטיטה את הלבבות. הנה עינינו החוזות בהגשמת התקוות האפוקליפטיות הגנוזות שנרצחו בשעתו יחד עם רבין.
עד לחג הרמדאן ישראל מפנה את כוחותיה גם מן הבקעה ומסיגה את כל ההתנחלויות מיהודה ושומרון. בפעם הבאה שיבקש צה"ל לפעול ביהודה ושומרון, יצטרך להחנות את כוחותיו במתנ"ס של אריאל שהוא עכשיו בניין הסראיא, אם יבקש יפה מסאיב עריקאת.
בחג הרמדאן מכריז המופתי של ירושלים כי הלכה פסוקה מאת אללה היא עבור כל מוסלמי לקיים חאג' קטן לאלאקצא, השוכן לבטח על הר ערפאת, כדי לשמוע איך העצים ובעיקר האבנים אבני הכותל מדברות- ואומרות- הו מוסלמי, מסתתר מאחורי יהודי, מסתתר מאחריי קוף וחזיר- בוא והרוג אותו.
קול יוצא באירופה, באינדונזיה, בערב הסעודית ובתימן. מליון מוסלמים בלבד מגיעים לצעוד בסך לקיים את מצוות החאג'. בראשם, ובידיים חבוקות ושלובות צועד אבו מאזן, חסן נסראללה, מחמוד הנייה, אחמד טיבי, מחמד ברכה, מחמד מורסי, בשאר אל אסד אבל גם יוסי ביילין. כשהם מפריחים נשיקות. מאחוריהם, בגלאביות, הג'יהאד האסלמי, הגי'האד המוסלמי, פלוגות אלאנצאריה, חטיבות אל קסאם, שיירות אל עיאש, תנזימי אל מקאואמה, כיתות אל צראע, גיבורי אל אסתקלאל כולם במצעד של שלום וסובלנות. בצידי הדרכים ישראלים נאורים מברכים לשלום ואוחזים בשלטים- welcome to palestine. שוקי שמאל יש לו דרכים להבטיח שהשקט לא יופר. הרצון הטוב הוא הערובה לשלום נצחי. הוא יפרסם מנשר שיטען שעם הבחירה נגאל סוף סוף מדיכוי העמים ומן הפאשיזם שהוא סטייה מחרידה מן הגורל היהודי.
חרוץ וטיפש זה השילוב הכי מסוכן. להיות בטלן וטיפש עדיף. ציבור יכול להיות שבוי של קונספציות מדיניות שגויות זמן לא מוגבל.
|
|