בתשובה לערן בילינסקי, 25/10/12 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שני מנדטים זה גם הניחוש שלי, כלומר הם יסגרו עם כ-40 מנדטים. ופה, אני חושב, נעוץ העניין המרכזי. למפלגה גדולה בת 40 מנדטים שמוקפת במפלגות שהגדולה שבהן היא חצי ממנה, יש אימפקט פסיכולוגי משמעותי. יש לזה סיכוי להפוך את הליכוד למפא"י החדשה, לפחות מבחינת התפיסה הפסיכולוגית. (כבר היום, עם פחות מרבע מחברי הכנסת, אנשים רואים בליכוד כמפלגת השלטון שאין בלתה. אם היא גם תהיה כפולה בגודלה מהבאה אחריה, ובהנחה שלא תתפצל שוב כפי שקרה לפני בחירות 2006, הרי שיש כאן השפעה שחורגת מתחום האריתמטיקה אל תחום הפסיכולוגיה, שהוא, יש להודות, לא פחות חשוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהליכוד יכול להפוך למפא"י החדשה, בטח לא כתוצאה מצירופו של גורם די זר למהותו כמו "ישראל ביתנו". בכל מקרה, דבר אחד שמתפספס בהרבה מהניתוחים הפוליטיים הוא שישראל הפכה בשני העשורים האחרונים למדינה כמעט ללא מפלגות. יש בה רק רשימות לכנסת; ביום שאחרי הבחירות (או ליתר דיוק אחרי חלוקת התפקידים) זה איש איש לגורלו, ויש בכנסת כשמונים מפלגות (כלומר כל ח"כ שאינו שר או סגן שר מתפקד כמפלגה עצמאית). מאז התרגשו עלינו הפוליטיקה האישית והפריימריז הח"כים אינם מרגישים יותר מחויבים למפלגתם אלא רק לדימוי שלהם מול המתפקדים (וזה לגמרי לא אותו דבר). התוצאה מכך היא שמספר גדול של מנדטים לא מבטיח רושם צבורי של מפלגה חזקה וגם לא תוספת ליכולת המשילות. אם המועמדים מהצד של ישראל ביתנו ימשיכו להבחר בדרך של "החלטה פה אחד" אפשר יהיה להסתמך עליהם פחות או יותר; אם הם יבחרו בפריימריז גם זה לא. הח"כים מטעם הליכוד המקורי ירגישו עוד פחות נאמנות למסגרת בפורמט החדש. הרושם שהצבור יקבל לא יהיה של מפלגה חזקה ש-"נועדה לשלטון" (בפרט כל עוד מי שמוביל את העסק הוא דמות חלשה כמו נתניהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד אתה יודע שנתניהו דמות חלשה? הייתה לך הזדמנות להתרשם באופן אישי מאישיותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי הזדמנות להתרשם מתפקודו במשך שנות כהונתו הראשונה והשניה כראש ממשלה, וכן בתקופות שלפניהן ושביניהן. ראיתי אותו בליל ה-"פוטש בננה" כשהוא התקפל ולא העז להתעמת עם שרון, ראיתי אותו בעימות עם איציק מרדכי (וכיצד הגיב אז כשנסים משעל מנע ממנו להציג את הגרפים שהביא בניגוד לסיכומים המוקדמים), ראיתי אותו כשנלחץ מסיפור הקלטת הלוהטת ורץ להתוודות, ראיתי אותו יוזם בחירות ואז עוצר אותן תוך ימים וראיתי אותו בהזדמנויות אחרות. לא ראיתי אותו נאבק על משהו כראש ממשלה, לא ראיתי אותו מוביל מהלך קונטרוברסלי, לא ראיתי אותו מתעמת ברצינות עם דמויות במפלגתו או בתוך בסיס הכוח שלו. למפא"י היה את בן גוריון; אם לליכוד עדיין היה את שרון, אולי הוא היה יכול להפוך למפא"י החדשה. לרוע מזלו, כל מה שיש לו זה נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה כיצד מצליח "אדם חלש" זה להמשיך לשרוד נפשית ולהיות הפוליטיקאי המוביל במדינת ישראל, למרות שאישיותו ואופיו נתונים למתקפה אינטנסיבית במשך שנים1. האמת היא שלא מדובר בהישרדותו בלבד, אלא שנתניהו מצליח למרות אילוצים קשים מבית ומחוץ לשמור בסה"כ על עיקר עמדותיו הבסיסיות. כך היה מול הנשיא קלינטון שהיה מחוייב לחלוטין להסכם אוסלו (כמו שאר תושבי כדור הארץ), ולמרות זאת אחרי הסכם חברון נתניהו הצליח לא לתת בפועל לפלסטינאים אף מילימטר נוסף, ויש הטוענים שהצליח למסמס את כל ההסכם. כך קרה מול הנשיא אובמה שנתניהו הצליח להכיל אותו, וכך קרה גם למחאה החברתית שנתניהו הצליח להכיל בנזק כלכלי קטן יחסית. כדאי להזכיר גם את תקופת כהונתו כשר אוצר שבה ניהל מדיניות לא פופולרית בעליל, המשיך בה למרות מחאה ציבורית ותיקשורתית מסיבית ושילם עליה מחיר ציבורי קשה. לדעתי נתניהו מתאפיין בעמוד שידרה יציב של עקרונות פוליטיים, אבל גמיש ויצירתי ביכולת התמרון שלו. יש לו מיומנות לזרוק ליריביו ויתורים שוליים, כדי לא לוותר על העיקר ולא לשלם מחירים שהוא לא חייב לשלם. נתניהו הוא יזם פוליטי, אוהב להקדים רפואה למכה, תכונה שיריביו מיחסים לאישיותו "הלחוצה". אני לא בטוח כלל שיש בסיגנון פוליטי זה פגם כלשהו. אני חושב שאתה טועה לחלוטין ביחס לנתניהו. אני גם חושד שנפלת קורבן למסע רצח האופי שמתנהל נגדו דרך קבע. הסיבה לכך היא שהעדויות שהבאת נגדו הן סוג האנקדוטות האישיות שחביבות כל כך על הצהובונים העויינים אותו ולא עדויות מתחום ניהול ענייני המדינה. "אישיותו", אתה יודע: מזגזג, מתעתע, לחוץ, מזיע, זכרונו בוגד בו, נהנתן וכולי וכולי (גם לאישתו יש אישיות ממש לא טובה...). 1 לטוני בלייר יש התיחסות מעניינת שמזכירה את המתקפה המתמשכת של התקשורת הישראלית על נתניהו (צריך להוציא מהכלל את ישראל היום שהוא נטע זר לרוח הברנז'ה ונוסף לאחרונה לנוף התקשורתי). הוא מעיד: "ברגע שהם נגדך, העניין גמור", אמר. "זו מערכה חזיתית מלאה, יומיומית, ממש מחויבות לכל החיים. "אתה נמצא במצב שבו עליך להתמודד עם אנשים חזקים מאוד, שיש להם השפעה גדולה על המערכת הפוליטית. אם הם היו מתנגדים לך - הם היו ממש יוצאים למתקפה עליך", הוסיף. ... "הם תקפו אותי, את משפחתי, את ילדי, את האנשים הקשורים אלי, יום-יום, לא רק כאשר כיהנתי בתפקידי, אלא גם אחר-כך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך שבמשפט הראשון: יוסי הוזמן לראיון עבודה בפלאפליה. שאל איך כדאי לו להתכונן לראיון. אמרו לו: תתאמן הרבה, תלמד על סוגים של כדורי פלאפל, סוגים של טחינה, סחוג, סלט, בצל, תלמד איך לחתוך את הפיתה, איך להעמיס... וגם תביא איתך את החבר המאפיונר שלך ותתקבל על בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לבאר את ברקת, כמיטב יכולתי, בפירוט מוגזם וחסר הומור: לביבי יש חברים1 חזקים ומאיימים, ובזכותם - למרות היותו "אדם חלש" - הוא מצליח להיות הפוליטיקאי המוביל במדינת ישראל. כשם שבמשל הפלאפל האימונים והידע העשיר בסלטים של המועמד - או חסרונם - אינם רלוונטים בהנתן חבר מאפיונר, כך בנמשל, הכישורים והכישרון של ביבי לא רלוונטים בהנתן שאנשים חזקים מספיק רוצים אותו בחזית. 1 (=אנשים שאת האינטרסים האישיים שלהם הוא משרת. ע"ע אדלסון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה ששקלתי את האפשרות הזאת. חשבתי לעצמי מה יכול להיות פתרון החידה הזאת? ליברמן (כמובן...), שרה נתניהו, הטייקונים באופן כללי, אדלסון, פינקלשטיין? הלגנדריום השמאלני עשיר כל כך בגיבורים רעים... אבל כל הפתרונות היו כל כך הזויים ומאולצים, ולכן נאלצתי להודות בכשלון ולבקש עזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה חמה מהתנור: קיבלתי זה עתה טלפון עם הודעה מוקלטת בה פנה אלי ראש הממשלה נתניהו אישית בבקשה לבוא מחר לגני התערוכה ולהצביע בעד איחוד הרשימות. למען הגילוי הנאות אומר שהפנייה היא לשווא, מאחר שהיא מניחה משום מה, בטעות, שאני חבר במפלגת הליכוד, ולא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הפניה מניחה שמנגנון אבטחת המידע של הליכוד גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי כזה, הייתי חבר די גרוע, מאחר ובעוונותי מעולם לא הצבעתי ליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, אני לא קיבלתי כזה טלפון. ואולי זה אומר שסוף סוף הפנימו במרכז הליכוד שזה כבר לא הטלפון של יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אנחנו מוכנים לבחירות אזוריות, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שטענתי כאן: http://dubikan.com/archives/2555 (התגובה שלך נכתבה קודם, אבל לא ראיתי אותה עד לרגע זה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |