|
||||
|
||||
שתי שאלות, ברשותך: ב. האם חשבת לשפר את תפקוד הכנסת ע"י הגדלת מספר חברי הכנסת הפעילים? הרי חלק מהבעיה זה שכל מי שחבר ממשלה, לא פעיל כל כך במסגרות השונות בכנסת. אני חושב שאפשר לעשות זאת אפילו בלי להגדיל את כמות המושבים, רק צריך לקבוע שכל בעל תפקיד בממשלה לא יוכל לכהן כחבר כנסת ויפנה את מקומו לבא ברשימת המפלגה. אולי אפשר "לרכך" קצת את המהלומה בכך שחברי הממשלה יורשו להגיש הצעות חוק ולהצביע עליהן, בנוסף לחברי הכנסת. ו. מה לטעמך אחוז הכנסות המדינה שאתה חושב שצריך לבוא ממיסוי ישיר לעומת עקיף? האם המיסים הישירים כיום לא גבוהים מספיק? (אדם המרוויח 20K ישלם בסה"כ 32% ממשכורתו כמס, כולל ביטוח לאומי וביטוח בריאות) |
|
||||
|
||||
ב. הוא יחזור לכנסת אם וכאשר הוא יתפטר מהממשלה (או יפוטר ממנה)? בכל מקרה, אם שוב תהיה ממשלה שתמנה יותר מרבע מחברי הכנסת, הרי שהמצב יהיה ממילא גרוע, ואת זה צריך לתקן. |
|
||||
|
||||
א. כן. אבל אני לא חובב גדול של החוק הנורווגי (=שרים מתפטרים מהכנסת). אני חושב שיש חשיבות לכך שחברי הממשלה, שממונים מתוך הכנסת ונדרשים לשמור על אמונה של הכנסת, גם יהיו חלק מהכנסת. אחרת, כבר עדיף למנות שרים מקצועיים מבחוץ - למה להגביל את עצמנו לחברי כנסת מכהנים? לדעתי יש להגדיל את מספר חברי הכנסת ב-20-40 מושבים. מצד שני, ברור לי שמסיבות פופוליסטיות לגמרי הצעה כזו לא תעבור ותזכה לבוז מהציבור. אגב, גם ככה הממשלה רשאית להגיש הצעות חוק, ולמעשה עיקר הצעות החוק שגם עוברות בסוף הן הצעות חוק ממשלתיות. ב. אני לא חושב שזה יהיה רציני אם אתחיל לנקוב במספרים. אין לי את הנתונים או את המומחיות כדי לדבר על מספרים מדוייקים ומדובר מן הסתם ברפורמה שדורשת תכנון הרבה יותר מעמיק משאני מסוגל לו כרגע. המציאות הכללית, עם זאת, היא שישראל מעל הממוצע המערבי בנטל המס הכולל, אך מתחת לממוצע בנטל המס הישיר. יש לאזן חזרה את המשוואה הזו. הדו"ח שקישרתי אליו מציין, למשל, שכיום ההפרשות של המעסיק לביטוח לאומי נמוכות יחסית להפרשות מקבילות במדינות אחרות. תיקון של הנתון הזה יגדיל את נטל המס הישיר, אבל לא יתבטא באופן ישיר בהקטנת הנטו (אם כי, כמובן, הוא יתבטא באופן עקיף דרך הקטנת הברוטו למועסקים חדשים, אבל סביר להניח שלא במלוא שיעור עליית המס). כמו כן, כפי שציינתי, מס החברות בישראל צריך גם לעלות - גם זה, כמובן, מס ישיר ולא עקיף. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובות. |
|
||||
|
||||
מה רע בלשמור על העיקרון שעליו למדנו אי אז בשיעורי אזרחות ביסודי, על שלוש הרשויות- המחוקקת, המבצעת, והשופטת - וחשיבות ההפרדה ביניהן? ומה רע בשרים מקצועיים מבחוץ? |
|
||||
|
||||
שרים אמורים להיות הדרג הפוליטי ולא המקצועי. שרים מקצועיים הופכים להיות מעין אנדרוגנוס: הם עדיין הדרג הפוליטי אבל בלי להיות פוליטיקאים שנבחרו. המונח "שר מיקצועי" הוא אוקסימורון. |
|
||||
|
||||
דבר ראשון זה לא תיאור נכון של מערכות שלטון באופן כללי ודבר אחר בישראל הממשלה ממונה ע''י הכנסת כך שבאופן בסיסי אין הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת |
|
||||
|
||||
מה שרע הוא שעבדו עליך בשיעורי אזרחות (למדת אזרחות ביסודי?). הפרדת הרשויות מתקיימת בשיטה הנשיאותית. בשיטה הפרלמנטרית, אין הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת. ושרים מקצועיים מבחוץ משמעם נתק בין הממשלה, שממונה מתוך הכנסת, לבין הכנסת. השרים, בניגוד לרושם שנוצר לפעמים בישראל, אינם שם כדי לייצג את המגזר עליו הם מופקדים, אלא להפך: כדי לייצג את כלל הציבור ולשמור על האינטרס שלו באותו תחום. |
|
||||
|
||||
מה גורם לך לחשוב שתפקוד הכנסת ישתפר עם עוד ח"כים? |
|
||||
|
||||
אם נסתכל על הממשלה היוצאת, כמעט 40 מתוך 120 ח"כים היו מנועים מלהשתתף בעיקר העבודה הפרלמנטרית משום שהם שרים או סגני שרים. המשמעות היא ששאר הח"כים היו צריכים לחלק את זמנם בין חמש, שש ואף יותר ועדות. זה, כמובן, לא ריאלי. |
|
||||
|
||||
אבל זה נגרם כתוצאה מכך שהיתה ממשלה גדולה. מה שגרם גם לכך שראשי הוועדות מהליכוד היו חברי כנסת טריים וחסרי ניסיון (כל הבכירים מהם הפכו לשרים או סגני שרים). כמוכן, כמות של חמש או שש ועדות? ותוספת של בערך 20% תפתור את זה? |
|
||||
|
||||
זה, פלוס צמצום מספר החברים בכל ועדה. המצב כיום הוא שיש ועדות ''נחשקות'' שכולם רוצים להיות חברים בהן כי זה נראה טוב וגורם להם להראות חשובים. מה שאומר שאו שאף אחד לא מגיע לישיבות, או שהישיבות חסרות כל אפקטיביות כי יש יותר מדי אנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |