 |
|
 |
||
|
||||
 |
צפיתי בסרט פנטזיה 2000 ובכל הכנות קשה לי להבין את חזות האופוריה הכללית מהסרט. באופן כללי זה נראה לי סרט שראוי להרבה מאוד ביקורת. בתור התחלה זה סרט מאוד קצר - שעה ועשרה. אני מודה שזה לא נעים להיות קטנוני לגבי זמן, אבל קשה לי להבין מדוע דיסני בחרו לתת תמורה כל כך עלובה מבחינת זמן מסך לקהל שמשלם את כספו (הטוב?). דיסני מפיקים כל שני סרטי אנימציה כמעט כפולים באורכם ומורכבים הרבה יותר מבחינת רמת האנימציה ברבים מן הקטעים בפנטזיה כגון (רפסודיה בכחול או שוליית הקוסם או גם קרנבל החיות). מעבר לכך, בקונספט עצמו של הסטרווינסקי בג'ינס, נוסח הפילהרמונית הישראלית, יש זילות המוסיקה הקלאסית. הזדעזעתי לגלות שהפרק הראשון בסימפוניה החמישית של בטהובן נחתך ללא רחם. עוד יותר הזדעזעתי כשהסוויטה של ציפור האש (במקור מורכבת משבעה קטעים) נחתכה לקטע אחד מההתחלה ולאחריו שלוש מהסוף, כאשר גם אלו חתוכים בפנימיותם בצורה חסרת רגישות. עושה רושם כאילו אנשי דיסני אינם סומכים על סבלנות הקהל, והם מרגישים צורך לספק לו היילייטס מתוך היצירות. לספק את הקטע הראשון מהסימפוניה החמישית זו פופוליסטיות, לספק את הקטע הראשון חתוך כתינוק יהודי בן שמונה ימים זה ברטואליות ברברית ואמריקאנית. בנוסף לכך הסיומים ההפי-אנדיים מוסיפים לעצבים, ומעבר לכך האנימציה שהיא פעמים רבות חסרת השראה. קטעי הלבלוב הם מעבר לכל פרופורציה - האנימטורים של דיסני אוהבים להניח לעולם כולו ללבלב בפנטזיה של אופוריה איג'קולרית אוניברסלית ומחליאה. אותי זה מגעיל - באופן כללי - זהו סרט סכריני להחריד. גם בהשוואה לסרטי דיסני אחרים. כן אהבתי את המשמועים של רבים מהקטעים: שוליית הקוסם נדמה בעיני קטע אדיפלי בו מיקי, הילד, ממרה את פי הוריו, ולבסוף לומד להפנים את מרות האב. הקטע על תיבת נוח הזכיר לנו שתיבת נוח הייתה המקרה המבוסס ביותר של אחווה בין בני האדם לחיות. חבל רק שהנושא לא פותח על ידי מאיירי דיסני. בקיצור למי שמעוניין בסרטי אנימציה הייתי ממליץ את הסרטים האינטליגנטיים והמצחיקים פי כמה של פיקסאר (צעצוע של סיפור אחד ושניים, באג לייף) ולמי שמעוניין באנימציה מאויירת הייתי ממליץ לקחת סדנה בדמיון יצירתי, או לצפות באלגרו נון טרופו. לא מדיסני תבוא הישועה. עידו הרטוגזון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מהביקורת שהצגת - מוצדקת. אולם כמי ש (א) לא הכיר כמה ההיצירות הנ"ל (בפרט, ציפור האש), ו (ב) לא ראה את "פנטסיה" המקורי, נהנתי מהסרט. ציינתי שאני מניח כי מי שמכיר את המוזיקה טוב ממני עשוי היה להנות פחות. לגבי "פיקסר": אישית, אני לא חובב גדול של אנימציה ממוחשבת - או לפחות, אני מעדיף אנימציה "עבודת יד". האנימציה של דיסני *מנסה*, לפחות, להראות 'אנושית' מבחינה זו; אצל פיקסר, הריאליזם הוא המטרה הנעלה ביותר. עניין של זמן עד שפיקסר (או מתחריהם) יוכלו להפיק סרט יציר-מחשב שלא ניתן יהיה להבדיל, ויזואלית, בינו לבין סרט מצולם. אולם בהתחשב בעובדה שזהו היעד (המוצהר?) שלהם, אינני נהנה במיוחד מהאנימציה בסירטיהם (מה שלא מפריע לי להנות מההומור, העלילה, וכו' - ראיתי, מתוך הרשימה שציינת, רק את 'באג לייף'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניינת הערתך בנוגע לכך שבסופו של דבר יוכלו פיקסר (או כל חברה אחרת, לצורך העניין) ליצור אנימציה שלא ניתן יהיה להבדילה מאנימצייה שמצוירת באופן ידני - נראה שזהו סוג של מבחן טורינג* מורחב, עם ויזואל יציר-מחשב במקום אודיו יציר-מחשב, למרות שלפי מיטב ידיעתי עד היום לא עברה אף מכונה את המבחן הקלאסי ולכן ייקח זמן רב עד שנראה מכונה שתעבור את המבחן המורחב שהצעת. זה מעלה שאלה מעניינת: על איזה חוש פשוט יותר "לעבוד" - השמיעה או הראייה? כמובן שבשני המקרים יש צורך בפיברוק המציאות ברמה גבוהה הרבה יותר מאשר רק שהפלט ישמע או יראה מציאותי, יש צורך שהוא יעמוד בכללים מחמירים הרבה יותר (לדוגמה נכונות תחבירית וסמנטית באודיו ועמידה בכללי הפיזיקה כאשר מדובר על ויזואליה)... באופן אישי, נראה לי שישנה השקעה גבוהה הרבה יותר בתחום הויזואלי (בדיוק מהסיבה שניתן להשתמש בו לצרכים בידוריים נרחבים), ולכן גם התקדמות רבה יותר בו - למרות שקל יותר לפתור את הבעייה בתחום השמע. * מבחן טורינג - מכונה אשר בן-אנוש לא יוכל להבדיל בין דיבור איתה לבין דיבור עם בן אנוש אחר, בעיקר דיבור בהקשר של החלפת מידע (ולא החלפת רגשות או חוויות, נאמר). גלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחן טורינג מבוסס על תקשורת *דו כוונית*, בעוד סרט, ריאליסטי ככל שיהיה, הנו חד כווני - המידע עובר מהסרט (המדיום) אל הצופה, לא להיפך. יצירת סרט "אמיתי" באמצעות מחשב אפשרית גם היום. שתי דוגמאות: 1. בסרט "גלדיאטור" של רידלי סקוט, נפטר אחד השחקנים במהלך הצילומים. את שאר הסצנות בהשתתפותו הפיקו בעזרת מחשב. 2. בסרט "שר הטבעות", המצולם בימים אלה, משתמשים בתכנה מיוחדת להפקת קרבות ענק. במקום אלפי ניצבים, תלבושות ובלגן, מספקים לתכנת מחשב מיוחדת (שנכתבה ספציפית לצרכי סרט זה) את תוואי השטח ואת המאפיינים הויזואליים של סוגי הלוחמים השונים, והופה - קרב לבקשתך. ובאשר למבחן טורינג עצמו - כאן מדובר על תקשורת באמצעות *מקלדת* (מכונת כתיבה) - לא שמע, ודאי שלא ויזואל. התוכן הוא העניין, לא מדיום התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלדיאטור לא היה הסרט הראשון שנעשה בעזרת הגימיק הנ"ל. לפניו היו אי אלו סרטים שנעשו עם השתתפות חלקית של כוכב או שחקן בסרט - לדוגמא, ראול ג'וליה ב"סטריט פייטר", בנו של ברוס לי (איך קראו לו?) בסרט "העורב", שלא לדבר על ג'אר ג'אר בינקס ומרעיו ב"מלחמת הכוכבים - אימת הפנטום". בנוגע לאותם קרבות ענק - ראינו, שמענו. את אותו הדבר אמרו על "אימת הפנטום" וכל מה שיצא לנו מזה זה סרט אנימציה בשילוב של כעשרה שחקנים מצולמים, וככה זה גם נראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תיקונים. ראשית, דיברתי על סרט מחשב שלא ניתן להבדילו מסרט *מצולם*, לא מסרט מצוייר ביד. כלומר, גרפיקה תלת-מימדית בעלת ריאליזם כה גבוה שלא תוכל להבדיל בינה לבין (צילום של) המציאות. התוצאה? "סרט חדש בכיכוב מרלין מונרו וצ'רלי צ'פלין", למשל. שנית, לא דיברתי כלל על כך שהיצירה תהיה תבונית מצד המחשב: מדובר בתוכנה מסוג תוכנות הגרפיקה התלת-מימדית המוכרות לנו, אך באיכות גבוהה יותר ותו לא. לא "המחשב יצור אנימציה" אלא "אמנים יצרו אנימציה בעזרת המחשב", ממש כמו היום. שלישית, מבחן טורינג, כפי שכבר העיר ניר, מתייחס לתבונה. באשר למנגינות מול ויזואל, אגב, קח בחשבון שנגן המשתמש במחשב יכול להפיק יצירות שלא תוכן להבדיל בינהן לבין הקלטה של פסנתר כנף (או תיזמורת סימפונית, למעט אולי מספר קטן של כלים שקשה לחקות ולכן משתמשים בהקלטות שלהם); לא כך אמן המשתמש במחשב להפקת סרט. הוא יתקשה מאד ליצור דמות אדם, למשל, שאינה תוצאה של צילום אדם אמיתי ובכל זאת תיראה ריאלסטית לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את התיקונים ומתנצל על הטעויות - אכן, מבחן טורינג נוגע לטקסט בלבד ולא לשמע כמו שציינתי, והוא אכן בוחן תבונה (כפי שכן ציינתי, אולי לא בבהירות מספקת). ובנוגע לפיסקה הראשונה שלך, לא פירשתי נכון את תגובתך, למרות שלדעתי גם יצירת סרט מונפש בעזרת מחשב שלא ניתן יהיה להבדילו מסרט המצוייר ביד הינה משימה קשה ומורכבת ביותר. גלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאו ירשום יותר ארבע דברים אלב זה התגובות שלי כי אני רוצה לדעת אלחה דברים יותר ארבע אני אוהבת ליתענין בדברים כאלה זה התגובות שלי כתבה קטרינה מרינקוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן תגובתי: פיקסר בוודאי שאינם מנסים לייצר סרטים ריאליסטים והם אכן הצהירו על כך שוב ושוב - פיקסאר מנסים ליצור סרטי מחשב יפהפיים. לו היו מעוניינים בריאליזם יכלו ליצור דמויות כמו ג'אר ג'אר בינקס של לוקאס (שמתכנן אגב סרטים מיוצרי מחשב לחלוטין לזמן הקרוב, ועובד על כך במרץ). שים לב שהאנימציה של צעצוע של סיפור 2 אינה מפותחת יותר מזו של הסרט המקורי (והדמויות נותרו ללא שינוי) (מצד שני לא ראית את אף אחד מהסרטים הנפלאים הללו) הסיבה היא שפיקסאר אינם מעוניינים לפתח את האנימציה לרמה ריאליסטית. פיקסאר הם חברת אנימציה! עידו |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |