בתשובה לדובי קננגיסר, 24/10/12 10:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני בעד חופש הדיבור ועל כך אין ויכוח בינינו. הויכוח הוא, בעצם, נקודתי: האם יש בדבריו של טיבי שבהם הוא משבח את אלה שאנו מכנים אותם מחבלים (ואני חוזר ואומר שאנו לא מכנים מחבלים את הרוגי כפר קאסם שאותם הביא טיבי כדוגמה בניסיון שלו לבלבל את היוצרות), משום הסתה לרצח. אני חושב שאי אפשר שלא לראות זאת אתה טוען שאינך רואה. חופש הדיבור אינו כולל הסתה לרצח. בכלל בין אם יש ל"פלשתינים" הישגים במאבקיהם האלימים ובין אם לא, אי אפשר להתחמק מהעובדה שהמאבק האלים שלהם מתבטא כמעט כולו בניסיון לפגוע באזרחים. (זה שצורת מאבקם זו נושאת פרי זה, לדעתי, במידה רבה בגלל אופי ההתנהגות שלנו, וההשלמה למעשה שלנו עם כך, אבל זה נושא אחר.) מי שתומך בכך מסית לרצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי בדיוק השלים עם כך? אבל יש מידה של צביעות בדבר. הפלסטינים נמצאים בנחיתות משמעותית מול צה"ל, אז הם נלחמים איפה שהם יכולים. אני חושב שכל רעיון ההתנגדות האלימה הוא שגוי, אבל אם אתה מקבל את עצם עקרון ההתנגדות האלימה, אז זה לא יפתיע שהם יתקפו בדרכים הפתוחות בפניהם. מה גם שכשהם פועלים כנגד חיילים התגובה היא בדרך כלל הרבה יותר מאסיבית מצד ישראל. אני לא רואה שהציבור הישראלי מקבל בהבנה הרג של חיילים לעומת אזרחים. להפך - אם כבר הציבור הישראלי (ובמידה רבה צה"ל עצמו) חושב שחיי החיילים קודמים לחיי האזרחים, ומסרב לסכן חיילים כדי להגן על אזרחים. שזה, אני בטוח שתסכים איתי, פסיכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נצייד אותם בטנקים ומטוסים שיהיו שווים ואז תוכל להתנגד לקריאת תמיכה במחבלים טובחי ילדים. למה"התנגדות"? אמור "מוקעומה" אם כבר אתה מאמץ לחלוטין את השיח הפלסטיני. אין גבול לאכזריות שלכם? מאיפה נובעת תאוות הדמים הזה? מה זה מקבל את "עקרון ההתנגדות"? אתה מאו"ם? ה"התנגדות"=טבח. וזה בהחלט פסיכי,ויותר מזה,העדפה של חיי אזרחי אויב ע"פ חיי חיילים היא מופרעות נפשית ממש קשה ונדירה שאני חושב יחודית ל"אנשי השלום" הישראלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה ששמך מייצג אותך נאמנה. אני מחזיר אותך למילה ''אם'' בדברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מקבל התנגדות אלימה או לא? לכאורה דה משתמע בדיעבד טל"ח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני חושב שכל רעיון ההתנגדות האלימה הוא שגוי'' לא מרגיש לי משתמע לשתי פנים. אני מוכן לנקוט בלשון יותר חריפה, אם אתה זקוק לסופרלטיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שגוי" רוצה לומר-לא יעיל או "שגוי"-פשע מוסרי מתועב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגוי רוצה לומר לא נכון. לא יעיל מבחינה פרקטית (אפילו ההפך מיעיל), ופשע מוסרי כאשר הוא מכוון כנגד אזרחים חפים מפשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה צריך לעשות לפושעים המנוולים בזמן התכנון,הביצוע ,ואחרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנסות למנוע מהם, למנוע מהם, ולהביא אותם לדין. לתשומת לבך: החלק הראשון הוא הכי חשוב, ועדיף לא לעשות אותו באמצעים צבאיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 מחבלים נוסעים ברכב לאתר שיגור קאסם-מה עושים? 3 מחבלים-יורים קאסמים כרגע,מה עושים? 3 מחבלים נוסעים ברכב לאחר שיגור קאסם מה עושים? איך אתה מנסה למנוע (עדיף לא צבאית)? איך את מונע (עדיף לא צבאית)? ואיך אתה מביא אותם לדין (עדיף לא צבאית)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים אני מנצל תגובות שלי כדי לשלב בהם עוד רעיונות שעולים בדעתי תוך כדי כתיבה, שאינם בדיוק הנושא העיקרי, ואחר כך מסתב לי שעשיתי טעות חמורה, והמתווכח עמי הפך את הנושא השולי לעיקר. בתגובתי האחרונה אפילו כתבתי בסוף פסקה בסוגריים שהיו נושא שולי בתוך נושא שולי "אבל זה נושא אחר", ובכל זאת בחרת להתחיל דווקא בכך. כדי לתקן את הטעות, הרשה לי למחוק מהפרוטוקול את התגובה הזאת ולשים במקומה רק חלק ממנה (יש לי מה לומר גם על החלק המחוק, אבל הבה נעזוב זאת כרגע). להלן התגובה המצונזרת: גם אני בעד חופש הדיבור ועל כך אין ויכוח בינינו. הויכוח הוא, בעצם, נקודתי: האם יש בדבריו של טיבי שבהם הוא משבח את אלה שאנו מכנים אותם מחבלים (ואני חוזר ואומר שאנו לא מכנים מחבלים את הרוגי כפר קאסם שאותם הביא טיבי כדוגמה בניסיון שלו לבלבל את היוצרות), משום הסתה לרצח. אני חושב שאי אפשר שלא לראות זאת אתה טוען שאינך רואה. חופש הדיבור אינו כולל הסתה לרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הויכוח ביננו הוא ויכוח על פרשנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. והקוראים מוזמנים לשפוט בינינו. שכל אחד מה''שופטים'' יחשוב למי אנו קוראים ''מחבלים'' או ''מחבלים מתאבדים'', ושיביע את דעתו עם עידודם של אלה והענקת דברי שבח להם, הוא כן או לא הסתה לרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך בנוגע לפרשנות. דרך אגב, טיבי הדגיש "בתוך הקו הירוק". מוזר שלא תירץ שהתכוון להרוגי אוקטובר 2000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שכתבתי ''אם'' ב ע'. אין כאן כוונה נסתרת. פשוט נפלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד שאני רוחש לדובי, המשפט הבא צורם לי מאד: "הפלסטינים נמצאים בנחיתות משמעותית מול צה"ל, אז הם נלחמים איפה שהם יכולים". קשה לי לחשוב על טיעון פחות מוסרי מהטיעון הזה1. אני אנסה להדגים: "אנשי המאפיה נמצאים בנחיתות כלכלית מול מנהלי הבנקים, אז הם משיגים כסף איפה שהם יכולים, למשל פורצים אליהם וגונבים כסף." "גרגמל המכוער נמצא בנחיתות משמעותית מול בראד פיט במירוץ להשגת בנות זוג. אז הוא עושה מה שהוא יכול, ואונס צעירות בלילה בתל אביב." "י.ע. ומשנתו נמצאים בנחיתות פוליטית משמעותית מול המפלגה השלטת ומדיניותה. אז הוא נלחם איפה שהוא יכול, ודופק לראש הממשלה שלושה כדורים בגב". רצח ילדים חפים מפשע בכוונת מכוון איננו מעשה מוסרי, והטיעונים הקלוקלים הנ"ל אינם מלבינים אותו כשלג, למרות שאחרי שאומרים אותו מאה פעמים נראה לנו שהם מאפירים אותו קמעה. ורע שכך. 1 כמובן שאני מוציא כרגע מהדיון טיעון כמו: "אני מרטש את האישה הזאת כי אני רוצח פסיכופט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני חושב שזה נכון, צודק, בסדר או ראוי. אמרתי שזה מה שהם עושים כי זה מה שהם יכולים לעשות, ואנחנו דוחפים אותם לשם בכך שאנחנו מדכאים כל התקוממות בלתי אלימה ובאופן כללי מתעלמים מהם כל עוד הם לא הורגים בנו. אם הייתי צעיר פלסטיני, אם לעשות פראפרזה, הייתי מצטרף להתנגדות הבלתי אלימה נגד הכיבוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו התקוממות בלתי אלימה דיכאנו? ומי הוביל אותה? אתה בעצם טוען שזה כח טבע לא נשלט,יש עננים-יורד גשם.פלסטינים מדוכאים-דופקים כדור צלף בראש של תינוקת . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חשבתי על גבר שאינו יכול להתמודד עם אשתו במלים בגלל מוגבלותו, ולכן הוא מכה אותה. זה מה שהוא כן יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, דוגמה טובה, אני בטוח שיש עוד שלל כאלה, לא פחות טובות משלי. בכל מקרה אני שמח שהעיקרון הובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשה שאינה יכולה להתמודד עם בעלה בקרב אגרופים, ולכן בועטת לו בביצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שאתה מסכים לאנלוגיה שלי, כלומר, לדעתך לאשה אין זכות לבעוט לבעלה בביצים אחרי שהוא תוקף אותה באגרופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, לא. יש לה זכות לפנות למשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתה אצלי הסכמה כזאת. פשוט חשבתי שכל העניין גלש ויצא מתחום הרצינות, וכתבתי סתם משהו מבלי להתעמק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, נראה לי שאני לא מסכים לאנלוגיה שלך. שמעתי פעם סיפור ברדיו מפי אישה מוכה שספרה שעברה פעם בצבא או היכן שהוא קורס בהגנה עצמית. כאשר הפכה לאישה מוכה היא לא העזה לממש את הכישורים שרחשה בקורס מפאת פחד, אבל יום בהיר אחד תפסה אומץ והחליטה לבדוק אם התיאוריה מתאימה לחיי המעשה. התוצאה הייתה שבעלה המכה יצא מהעימות כמעט מת, ובעיית האלימות נפתרה בו במקום (עד כמה שזכור לי הם גם נפרדו זמן קצר אחר כך). מה שהסיפור הזה גרם לי כששמעתי אותו, הוא עליה במצב הרוח, ותחושה שהנה יש לנו מקרה בחיים שבו נעשה צדק. מאד הייתי בעד האישה, ולכן מה שחשבת שחשבתי הוא כפי הנראה לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה לא מסכים לאנלוגיה שלי, וטוען שלאשה בהחלט יש זכות לבעוט בביצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לזכות זאת קוראים הגנה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תנסו להפסיק להגן על תרבות מוות אכזרית?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא כמובן, שהבעיטה חזרה היא מעשה מוסרי וראוי למי שבא להרביץ לך. אם לעומת זאת האישה היתה מרעילה את הבעל המכה אחר כך - זו היתה דוגמא מקבילה. או בדוגמת הפלסטינאים, אם הם היו זורקים אבנים על חיילי צה''ל שבאים לפנותם מבתיהם - ניחא, אם הם אחרי זה הולכים להתפוצץ בתל אביב - פיחא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כך: בועטת בילדו של האב מנישואיו הראשונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |