 |
|
 |
||
|
||||
 |
קטע מתוך הכתבה ב"הארץ" שנראה לי קצת תמוה: "מעבר להשפעת הביולוגיה, ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות והיסטוריה. במאה ה–19 ילדים וילדות כאחד לבשו שמלות לעתים קרובות ושיערם נותר ארוך עד גיל שבע. גם הזיהוי המגדרי של צבעים משתנה בין התקופות. היו זמנים שבהם ורוד נחשב צבע חזק, ולכן גברי, בעוד שכחול נתפש כצבע עדין. בגדיהם של ילדים משני המינים כללו תחרה, פרחים וחתלתולים. השינוי החל בראשית המאה ה–20, כך כותב ג’ו פאולטי, מרצה ללימודים אמריקאיים באוניברסיטת מרילנד והמחבר של “Pink and Blue: Telling the Boys From the Girls in America” (“ורוד וכחול: ההבדלים בין ילדים לילדות באמריקה”). באותה תקופה טענו פסיכולוגים כי בנים שמזדהים יותר מדי עם אמותיהם יגדלו להיות הומוסקסואלים. במקביל, הסופרג’יסטיות נאבקו למען זכויות הנשים. בתגובה לשינויים חברתיים מאיימים אלה, הבגדים השתנו כדי להבדיל את הבנים מאמותיהם ומבנות בכלל. עד שנות ה–40, הקישוטים הועלמו מבגדיהם של הבנים. גם קשת הצבעים צומצמה." א. גיל גרינגרוס התייחס לעניין היפוך תפקידי הצבעים. כצפוי הוא טוען שתפקידי הצבעים הם אבולוציוניים, אולם יש במאמר שלו גם סתירה אמפירית יותר לטענה. ב. ילדים וילדות כאחד לבשו שמלות? להבדיל מבוגרים? ולא להבדיל ולא מבוגרות? איפה בדיוק? שיער ארוך: כנ"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. דוגמה לשמלה לבנים צעירים: http://crd-legacy.lbl.gov/~jcduell/sociology/princet... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אותו איינשטיין בגיל שלוש: שיער קצר, חליפה כהה(?) (לא וורודה אך גם לא לבנה). זה לא נראה כמו שמלה. ר' גם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שמלות ושיער ארוך לרוב: ולגבי הוורוד, היתה כתבה מקיפה ב"כלכליסט" ששילבה דיסציפלינות שונות (ולא רק את תיאוריות "הנבוט השמח" של גרינגרוז): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נראה שהתשובה לגבי הבגד חיובית, לגבי השיער: נראה לי שהאופנה אצל המבוגרים השתנתה גם היא, כך שהתשובה לא לגמרי ברורה. גרינגרוז במאמרו טען שהבסיס לחלק ממה שכתוב בכתבה ("התחיל לפני 40 שנה") שגוי. כמוכן, "הורמונלי" הוא בערך תת־הסבר של "אבולוציוני": משהו צריך לגרום למנגנון ההורמונלי להתפתח (עם ההסתייגויות המתבקשות לגבי המילה "להתפתח"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרינגרוז טוען הרבה דברים, כמו שחוקרת מגדר X טוענת הרבה דברים, ולדעתי בשני הקצוות יש הרבה תבן לברור מהטענות. על מינון ההורמונים בגוף משפיעות בחוזקה גם הסביבה והתזונה, ואלה כידוע שונות מאוד בעידן שלנו מאשר לפני כמה אלפי שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה בדיוק ההורמון מושפע מהצבע הזה ולא מצהוב ומחום? ולמה בכלל שתהיה השפעה מצבע? למה שיהיה מנגנון כזה? לשאלה "למה" יש (בערך) משמעות בהקשר של ההסבר האבולוציוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לה משמעות גם בהקשר של ההסבר הדתי. או התרבותי-אופנתי. או הכלכלי. בימים עברו, צבעים שהיה קשה ויקר יותר להפיק, כמו כחול וירוק עזים, היו צבעים של עשירים. הנה דוגמה לגורם שיכול להסביר התרגשות שאוחזת בבן אותה תקופה המביט בגלימה שכולה זוהרת בכחול. אינטואיטיבית, אני חושבת שהגורמים ה"סביבתיים" הללו משתנים בעידן שלנו הרבה יותר מהר, ואולי משום כך יש נטיית לב לנסות להסביר המון דברים במונחים אבולוציוניים - איזה יופי, זה תמיד (היה) שם! זה קצת מפחית את כאב הראש שמתעורר אל מול המגוון האנושי המטורף ומופעיו הסהרוריים. לגבי ההורמונים - שאלות יפות. למה תרנגולות מטילות יותר בתאורה אדומה? האם ההסבר לכך אבולוציוני דווקא? האם כל תופעה ברמת התאים והגנים מוסברת במונחי אבולוציה והישרדותיות *של האורגניזם שאליו הם משתייכים?* |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך שירי אמא אווזה: Johnny shall have a new bonnet, הסתכל איזו ילדה יפה מצויירת שם.And Johnny shall go to the fair, And Johnny shall have a new ribbon To tie up his bonny brown hair. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |