בתשובה לשוקי שמאל, 15/10/12 16:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ג. כיום אין בישראל מחסור ברופאים, אנחנו נמצאים קרוב לממוצע ה OECD. מדברים על מחסור עתידי ברופאים, כיוון שיום יבוא וכל אותם רופאים שהוכשרו בברה"מ יצאו לפנסיה, ונשאר רק עם הרופאים שהכשרנו בעצמנו (ועוד לא מעט ישראלים שלומדים בחו"ל וישובו לישראל). מלבד זאת, יש לזכור שרופא אינו זאב בודד: גם אם מספר הרופאים כיום סביר - המחסור באחיות, במזכירות רפואיות, בטכנאים וכד' גורם לבעיות בתפעול מערכת הבריאות. במקומות אחרים בעולם יש דברים שרופא לא צריך להתעסק בהם, ובארץ כן. לגבי אותה רשימת משכורות שצירפתי - מדובר במתי-מעט. רוב רובם של הרופאים הבכירים (קל וחומר הצעירים) לא נכללים בה. מסקנה חשובה שכן אפשר לגזור מרשימה אנקדוטלית זו היא גודל הפיצוי שרופאים מסויימים מצפים לו על-מנת שיעברו לפריפריה ולא יעסקו (או יפחיתו מהותית) את היקף הרפואה הפרטית שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מתי המעט שברשימה, מה שמשך את תשומת לבי הוא בעיקר הסכומים. יתכן שאני טועה, אבל נראה לי שיהיה קשה מאד להצדיק משכורות כאלו. מן הרשימה עולה שמבחינת שכר המונח רופאים-כוכבים מתיחס לאו דוקא להצטיינות בתחום הרפואי אלא יותר בתחום המנהלי. אשמח אם מישהו ינסה להתיחס ל-3 השאלות הבאות: א. האם ה"תפוקה" (ההצלחה) של הבכירים הללו כמנהלים עולה בקנה אחד עם גובה משכורותיהם? אם מדובר בהתמחות מקצועית כל כך יחודית המחייבת תגמול כל כך ייחודי, מדוע אין יותר מנהלים הבאים מתחום הניהול ושאינם רופאים? ב. האם מנהלים ברפואה הפרטית מגיעים למשכורות בסד"ג הזה? ג. איך מתיישבות משכורות בסד"ג כזה עם העובדה שאת מערכת הבריאות הציבורית, מנהלים אפילו לא פקידי משרד הבריאות, אלא פקידי האוצר בכלל ולא הבכירים שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כ"כ יודע למה הכוונה שלך ב"להצדיק". זה המצב, מדובר בחוזה אישי שנתחם עם הרופא במקום עבודה ש- 99% מהעובדים שלו מועסקים בחוזה קיבוצי, אז אני מניח שיש סיבה לכך מעבר ל"קשרים". אני לא מכיר את הרמה המקצועית של הרופאים הספציפיים האלו, אבל אם נסתכל על שניים מהם: * גבריאל סנדרו, מנהל יחידת ניתוחי כלי-דם, מרוויח 90,000 ש"ח בחודש - 1,080,000 ש"ח או 280,000$ בשנה. זהו בערך השכר החציוני למנתחי כל"ד בארה"ב. * מספר 68, מנהל מחלקת הרדמה - מרוויח 63,000 ש"ח בחודש - 756,000 ש"ח או 200,000$ בשנה. זהו השכר אותו מרוויחים שלושה רבעים+ ממנהלי ההרדמה בארה"ב. אנחנו רואים שיש מקומות בעולם בהם השכר הזה הגיוני ונפוץ. הם (כנראה) מצטיינים בתחום הרפואי והניהולי. אנחנו מצפים ממנהלי יחידות ומחלקות שיהיו מאוד מקצועיים בעבודתם. לכן אי אפשר להצניח "בוגרי ניהול" לתפקיד; גם בחברות הייטק אנחנו מצפים שהמנהלים יהיו בעלי אוריינטציה טכנית. ב. ברפואה פרטית אין מחלקות ממש. רופא בקליבר המדובר מבלה את זמנו במסגרת הרפואה הפרטית בביצוע פרוצדורות. ג. אני מניח שאין ברירה. אם לא תשלם לפרופ' גדעון סהר 100,000 ש"ח לנהל את מחלקת ניתוחי החזה בסורוקה, מי יתקע לידנו שיהיה לו מחליף זול יותר וטוב לא-פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לגבי "להצדיק" כוונתי היא האם מערכת הבריאות חייבת לשלם להם את הסכומים הגבוהים הללו והאם העבודה שלהם באמת כל כך קשה ו/או דורשת מומחיות יקרת המציאות כל כך. ב. אני לא אוהב את ההשוואה לארה"ב. ראשית משום שגם רמת ועלות החיים שם גבוהה יותר ושנית משום שהאפשרות של הבכירים הישראלים לזכות במשרות המקבילות בארה"ב לדעתי קלושה. אם מנהלים מקבילים ברפואה הפרטית בישראל או רופאים סתם בארה"ב מקבלים משכורות כאלו, אז זו "הצדקה" הרבה יותר משמעותית לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מניח שלמצוא מנהל יחידה / מחלקה לסורוקה זו לא עבודה קלה: צריך לשכנע אותו לוותר על הקליניקה הפרטית שלו בגוש-דן, ירושלים או חיפה. המדד היחידי שיש לי לגבי התגמול ההוגן הוא השוואה עם רופאים במקומות אחרים בעולם. מההשוואה ניכר שבישראל נותנים להם פחות. לי זה נשמע מדד סביר - אם יש לך מדד אחר, אשמח לשמוע עליו. ב. מדוע לדעתך היא "קלושה"? לא שמעת על "בריחת המוחות" באקדמיה? הצגתי שני רופאים והתפלגות המשכורות בארה"ב. אף אחד מהם לא מרוויח כמו העשירון העליון, אלא יותר לכיוון העשירון השלישי. נשמע כמו הישג אפשרי לרופאים טובים. הערה: ברפואה פרטית בארץ כמעט ואין מנהלים כמו שיש מנהלים בבתי-חולים. רוב הרפואה הפרטית היא אלקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שסורוקה לא מצמיחה מספיק מועמדים שיכולים להיות מנהלי מחלקות. למיטב ידיעתי ד''ר סנדרו גר בעומר שנים לפני שהפך למנהל מחלקה. כנ''ל ד''ר שרף שגר בדרום לפני שניהל את סורוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היחידה שאני רואה בהודעה שלי היא שבאזור הדרום יש פחות פרקטיקה פרטית מבאזור המרכז (או ירושלים, או חיפה). בלי קשר, אני חושב שסורוקה מצמיחה רופאים נהדרים, והרבה מהם (לא כולם) עושים מה שהרבה רופאים (לא כולם) עושים: עוברים למקום בו אפשר להרוויח יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'רופאות נשים, בדגש על רופאות - משתכרות בכ-1,500 שקלים לשעת עבודה ו-12,000 שקלים ליום עבודה אחד בלבד: זאת לאור הביקוש לרופאות, בעיקר בקרב ריכוזי אוכלוסיות של חרדים. רופאת נשים שתעבוד במשרה מלאה בקופת חולים תוכל להרוויח שכר של כ-240 אלף שקלים בחודש.' ---- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אם כי סביר למדי שממשלות ישראל לדורותיהן סובלות מאותה קצרות ראייה בתחום הבריאות כפי שסובלות בתחום התחבורה והנדל"ן: חוסר יכולת בתכנון וחשיבה ארוכת טווח. מתסכל לראות ש-10 שנים חלפו מההודעה הקודמת, ונראה שלא הרבה השתנה. בכל מקרה - הכשרה של רופא לוקחת הרבה זמן, וגם היא מעוותת כיוון שרוב מוחלט של ההכשרה (קרי: התמחות)1 מתבצע בבתי-חולים במסגרות דחופות ודחופות-למחצה; 'צוואר הבקבוק' שנגזר מהצורך של בתי-החולים משפיע בעקיפין על כמות הרופאים שיגיעו בסוף לקהילה. מכאן קצרה הדרך למחסור של רופאות נשים, שמוביל לאנומליות כמעין אלו - גם ללא צורך בחוזה אישי מיוחד כמו אותם רופאים-כוכבים שתוארו אז. מהיכרות עם המספרים אני מעריך שבפועל מדובר במספר ספור של רופאות, שעובדות בסכום כזה; כמו כן, להערכתי גם הן לא עובדות במשרה מלאה בסכומים אלו, ואיני יודע האם באמת מי שמרוויחה 1500 לשעה אכן מרוויחה 240K לחודש. 1 למעט רופאי משפחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם המחסור ברופאות נשים, נובע לא רק מהדרישה הקשיחה לרופאות מהמגזר החרדי/הערבי/שמרני אלא גם מהמגזר הכללי/חילוני ? נדמה לי שגם המודעות בנושא ההטרדות המיניות של רופאים גברים תרמו להגדלת ביקוש הרופאות. 2. זה לא סוד הרי שיש בישראל מגזרים 1 שמבקשים טיפול של רופאות ומכאן שוב הכשל בתכנון לטווח הארוך. ישנה אפשרות לתעדף קבלת סטודנטיות על סטונדטים בלימודי רפואת נשים? ------- 1 בסדרת הטלויזיה - רמזור (ע3פ1), דמותו של מילר מגלה שרופא הנשים של אשתו 'ד'ר שדמה', הוא חברו החנון שקיבל ממנו מכות בבית הספר. מעבר לתובנות 'נקמת החנונים', הפחד הקמאי מהרופא - הזכר - מופגן באי נוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, אבל הדרישה לרופאה בקרב הציבור החילוני היא הרבה יותר גמישה, ויש אפילו המעדיפות רופא גבר. 2. כדי לדייק את השאלה שלך, אני אתאר בקצרה את מסלול ההכשרה של רופא - 4/6 שנים בי"ס לרפואה כסטודנט, עוד שנה סטאז'ר (שזה 'כמו רופא רק בפיקוח'), ואז מקבלים תואר דוקטור לרפואה (MD). לאחר מכן, ממשיכים להתמחות 4-6 שנים ועובדים כרופא מתמחה. מכאן, אין כזה דבר "סטודנט בלימודי רפואת נשים" שכן סטודנט הוא תמיד סטודנט ללימודי רפואה כלליים; בהמשך ללימודים, עם קבלת התואר 'רופא' (או 'רופאה'), הופך מתמחה ומתחיל התמחות ברפואת נשים במחלקה בבית חולים שבסיומה מגיע התואר "רופא מומחה". לכן, אני אנסח מחדש את ההצעה שלך כהצעה לקבלת עוד מתמחות להתמחות ברפואת נשים. מעבר לחריגה מעקרון השוויון שלא בטוח שתעמוד במבחן משפטי, יש פה בעיה יותר עמוקה לטעמי - ההכשרה מתבצעת בבית חולים, במסגרת דחופה/סמי-דחופה. הדרישה למצבת כח אדם מסויימת, התנאים של המתמחים, הקושי, התקנים, העומס, התורנויות - כולם נגזרים מהצרכים והתנאים בבתי החולים. למרות שכיום התמחות ברפואת נשים הופכת להיות יותר נגישה וקוסמת גם לנשים שמעוניינות לשלב קריירה ומשפחה, עדיין מדובר במקצוע תובעני, כירורגי, ועתיר בתורנויות תובעניות ומתישות, ומסיבה זו נמשכות אליו פחות נשים מאשר מקצועות כגון רפואת עור או רפואת משפחה. דהיינו, כדי שיצאו יותר נשים מומחיות לקהילה, צריך שיותר נשים תרצנה להתמחות במקצוע הזה מלכתחילה. התמחות ברפואת נשים לוקחת 6 שנים, וכדי להשפיע על כמות המומחיות צריך תכנון מראש, חשיבה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח שנדיר למצוא במחוזותינו - שלא לדבר על הפחד הקמאי משינוי אצל קברניטי המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'מעבר לחריגה מעקרון השוויון שלא בטוח שתעמוד במבחן משפטי' - העדפה/אפלייה מתקנת לטובת הנשים יכולה לבוא בחשבון בנסיבות העניין. אם כי כפי שציינת, זה אמור לבוא מבפנים ואולי זאת מטרת הכתבה. 'עדיין מדובר במקצוע תובעני, כירורגי, ועתיר בתורנויות תובעניות ומתישות'- מהביקורים 'שלי' אצל רופאי הנשים במרפאות - לא בתי חולים - לא התרשמתי שהם עובדים קשה או שאני מתאר 'עובדים קשה' בצורה אחרת. ואני באמת לא מבין למה במדינה נורמלית וסבירה אין 'תכנון מראש, חשיבה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח', בנושאים שאינן שנויים במחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ואני באמת לא מבין למה במדינה נורמלית וסבירה אין 'תכנון מראש, חשיבה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח', בנושאים שאינן שנויים במחלוקת. דנמרק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"העדפה/אפלייה מתקנת לטובת הנשים יכולה לבוא בחשבון בנסיבות העניין" א. כן, אבל זה יהיה קשה, בגלל המרחק בין קבלת הנשים להתמחות ועד שיש לנו יותר מומחיות בקהילה. מי יתקע שאותן נשים בכלל תרצנה לעבוד באותה קהילה 6 שנים מאוחר יותר? ואולי תעדפנה לעבוד בתחום ממילדות (כמו גינקולוגיה או פוריות)? ואולי תעדפנה לעבוד במקום אחר? המבחן המשפטי אולי מאפשר אפליה מתקנת כדי לתקן משהו כעת, לא משהו שאולי ישפיע שנים רבות בעתיד ואולי לא. זה כמו להגיד שיש מספיק נשים בפקולטה במדעי המחשב, אבל אין מספיק פרופסוריות למדעי המחשב, ולכן נקבל עוד נשים לפקולטה היום בתקווה שתהיינה פרופסוריות בעתיד. ב. 'מהביקורים 'שלי' אצל רופאי הנשים במרפאות - לא בתי חולים' כן, זו הפואנטה שלי. בגלל שקשה להיות מתמחה לרפואת נשים, פחות נשים הולכות לתחום הזה. הקושי בהתמחות הוא הקושי בבית-החולים, ואם תבקר במיון נשים/מיילדותי תבין במה מדובר. זה חבל, שכן בגלל "שיקולי בתי-חולים" מי שמושפע היא הקהילה. ג. 'ואני באמת לא מבין למה במדינה נורמלית וסבירה אין 'תכנון מראש, חשיבה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח', בנושאים שאינן שנויים במחלוקת.' תמיד כשרוצים לשנות, זה מזיז למישהו את הגבינה... לא כולם אוהבים שינויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. כן,תארתי לעצמי שיש הבדל בין מרפאות ממוזגות ונעימות לבין הטירוף בבתי החולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחזית: המחסור הבא יהיה בכירורגים לשינוי מין, בגלל שגניקולוגים רבים ירצו להיות מיליונרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שלא חייבת להתבצע פעילות כירורגית כדי שרופא נשים יהפוך לרופאת נשים. זה הליך יותר פורמלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה ומגיבים אחרים כאן קצת טועים בתפקידם של מנהלי מחלקות בבית חולים. מדובר, למיטב הבנתי, בתפקיד הרבה פחות ניהולי ("אתה, אתה ואתה - ואתה לא"1) והרבה יותר "רופאי". ואולי יותר מדויק, בתפקיד של מנהיג מקצועי. מנהל המחלקה מנחה מתמחים וסטאז'רים, מייעץ בביקורי חולים ובדיונים רפואיים, ולפעמים (בפרט, בכירורגיה) גם מבצע בידיו את הפרוצדורות (לצד זוטרים יותר). ומדוע לשלם להם סכומים גבוהים? זכור לי שבכתבה שהיתה ב"הארץ" או "מרקר" בעקבות הרשימה הזו, או רשימה משנה מוקדמת יותר, פנו למנהלי בתי החולים המעסיקים את הכוכבים לתגובה. חלקם התחמקו, אבל מנהלת בי"ח כרמל הגיבה על השכר של פרופ' ערבות, מקום רביעי בין הרופאים ברשימה, בלי שום התנצלות. היא אמרה שהיא גאה בהעסקתו ושזה תשלום שכדאי לשלם אותו. בזכות יוקרתו (אני חוזר על דבריה מזיכרון עמום בתוספת ניחושים) הופכת המחלקה למבוקשת על-ידי מתמחים, הרבה יותר מהמקובל בבית חולים פריפריאלי וקטן, וגם התרומות מגיעות יותר, ויש בכך תרומה של ממש לרמת המחלקה, ואולי, בהקרנה, על בית החולים כולו. 1 "וככה בעיקרון זה הדרג הניהולי." (עלמה זק, עוזי וייל, "שמונה דקות ביום". מי זוכר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדגש על ''וגם התרומות מגיעות יותר''. זהו חלק מ''ייעול'' מערכת הבריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הדגש שלך, לא שלי ובטח לא של המנהלת. עכשיו טרחתי לחפש, ומתברר שהתגובה שזכרתי זמינה בקלות באינטרנט, הנה (כמה פסקאות לקראת סוף הכתבה). היא בכלל לא מזכירה תרומות, זו היתה המצאה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי להמצאה שלך כציטוט. בכל אופן, גם בלי ההזכרה שלה, מערכת בתי החולים הציבוריים כמו האוניברסיטאות הפכו לתלויות בתרומות. איום של הפסקת תרומות מכופף אוניברסיטאות ובתי חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תשובה מצויינת למה שאנו דנים כאן, אבל היא גם פותחת פתח לכמה שאלות פחות אופטימיות. אני מניח שהחלק השני של התשובה צריך להתיחס לסכומים הבלתי סבירים. חשוב ותורם ככל שיהיה, קשה להבין מדוע רופא בכיר צריך להרויח יותר מראש הממשלה. התשובה היא כנראה שמדובר בסוג כלשהו של סכום ברוטו, כאשר בשורה התחתונה של הנטו מדובר בהרבה פחות. תשובתך מסבירה יפה מאד, מדוע צריך לשלם ביד רחבה לרופאים בכירים/מומחים, אבל היא מעלה שאלה אחרת, מדוע צריך לקרוא להם "מנהל מחלקה" או מנהל בי"ח" ומי באמת מנהל את המוסדות המורכבים הללו? עובדי מנהל זוטרים המשתכרים לצרור נקוב? אכן בעיני משקיף הדיוט, במקומות הספורים שראיתי הם אכן נראים כמנוהלים בכוח האינרציה. מין אוירת "הפקר" רוחשת בשטח. אבל זו כבר בעיה אחרת לגמרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |