|
||||
|
||||
"בשביל לחתום על הסכם שכולל שתי מדינות אמיתיות ולממש אותו אתה צריך, למשל, לפנות כמה התנחלויות" - מדוע הכרחי לפנות אפילו התנחלות אחת, כדי לעשות שלום עם הפלשתינאים? מדוע בלתי אפשרי לדרוש ולקבל, שהמדינה הפלשתינאית שתוקם בשטחי יו"ש (מזעזע אותי אפילו רק לכתוב זאת) תכלול את אחינו המתנחלים כאזרחים שווי זכויות לאלה של הפלשתינאים, כשם שמדינת ישראל תכלול (וכוללת גם כיום) פלשתינאים כאזרחים שווי זכויות? ========== השאלות הללו רלוונטיות לאלה מבינינו המאמינים בתמימותם, שפני הפלשתינאים לשלום איתנו. אני לא מאמין בכך ועלינו לכלכל את צעדינו בהתאם לכך, קרי: לדרוש שתי מדינות לשני העמים, האחת - הפלשתינאית - מצידו המזרחי של הירדן. |
|
||||
|
||||
אני (ואני מדבר בשם עצמי) מעדיף אח חי על אח מת. |
|
||||
|
||||
גם אני, ואפילו אם לא ירצחו את כולם יונקים וילדים נשים וגברים, אכות החיים שלהם תהיה בלתי נסבלת. אבל למה? יש לבנים בדרום אפריקה ולא רוצחים אותם, ואפילו בזימבבואה לא רוצחים את כל הלבנים, יש פרוטסטנטים באירלנד, פקיסטנים בהודו והם חיים שם, למה לכולנו ברור שלא יכולים להיות יהודים ביהודה. לא חיים על כל פנים. |
|
||||
|
||||
נעזוב לרגע את נושא האבטחה. איך את רואה את הקיום הכלכלי של המושבות האלו? עסקעים המבוססים על העבודה הזולה, או אולי תמיכה כלכלית ממדינת האם, או מאירגונים יהודים? |
|
||||
|
||||
רוצחים הרבה מאד לבנים בדרום אפריקה. יכולים להיות יהודים ביהודה, גם חיים, אבל לא כשהם באים מסטטוס של בעלי הבית שרק אתמול היו מעל לחוק, והיום עדיין נהנים מעשרות שנים של גזל מתמשך, בלי שום רצון להשלים עם השלטון הפלשתינאי ועם כוונה מוצהרת למרוד בשלטון שזה עתה הוקם. הלבנים בדרום אפריקה (שכאמור עדיין נרצחים) עברו תהליך ארוך של הפנמה שמצבם לא יכול להמשיך ולהתקיים, ובחרו (הלבנים בחרו, השחורים לא השתתפו בבחירות) בפירוק האפרטהייד. עתיד שבו רוב המתנחלים בוחרים לוותר על הפריבילגיות שלהם (מול הפלשתינאים) נראה לי סביר כמו עתיד בו ציפורים ילמדו לדבר, אבל בעתיד כזה הכל אפשרי. |
|
||||
|
||||
בגלל זה אתה רוצה להוציא את הצבא מיהודה ושומרון שיהפכו לסוריה 2, 10 מטר מנתב"ג ירושלים כ"ס ראש העין ופ"ת? מעבר לדעות,אחת הודעויות הכמעט בטוחות הן שאם צה"ל לא ישלוט י"ש יהפכו לביצת טרור. יש 2 אפשרויות: 1.שאתה לא רואה את ההורגים העתידיים כאחיך 2.מדובר במס שפתיים מי שהיה עד לפשע אוסלו,עם מאות הרוגים ללא כל הסבר או סיבה. ורוצה לחזור לרעיון המסירת שטחים באמת שאני לא יכול להבין את חוסר האכפתיות שלו לחיי אדם. |
|
||||
|
||||
אתה מודע לשזה שכשאתה כותב בגוף שני יחיד, מישהו עוד עלול לחשוב שאתה מתייחס איכשהו למה שכתוב בתגובה לה הגבת? |
|
||||
|
||||
לא שמעתי,מה אמרת? |
|
||||
|
||||
תגובה 604238 כמו אחרים גם אני פסימי למדי לגבי היכולת של שני הצדדים לקיים הסכם כלשהו בינהם, אני לא אדיש לאופנות. אבל אני משתדל גם לשקול את האפשרות שההערכה הזו תתברר כלא מדויקת בעתיד. התפתחויות טכנולוגיות, למשל, עשויות לטרוף מעט את הקלפים או לפרוע את הפריסה. תחזית המצב העתידי, אם כן, היא קשה אך אין הכוונה לכך שלא ניתן ליצר תחזית כלשהי, אפשר לנסות לשער אילו פעולות מבחינתנו כרגע ישתלמו טקטית ברוב המצבים האפשריים. לדוגמא - שאלת העומק הטקטי-הגיאוגרפי נראית לי רלוונטית מאוד במצב מלחמה, וראוי להתיחס אליה ואל חשיבותה ביחס לשאלות אחרות וביחס לקושי להשיג את אותו העומק הטקטי מחדש, או לשמור עליו באופן רצוף. גם מצבים שאינם דוקא מלחמה כוללת באים בחשבון וכ'ו. המטרה, כלומר המצב שיקבע אם פעולה השתלמה או לא, היא המשך קיום מדינת ישראל. עם תרבות דומה לזו של היום מבחינת קיום תת-חברות דתיות ולא דתיות לא זניחות, וכמובן, חופש אישי במידה לא קטנה מכיום. אני ממען את הדברים האלו אליך, בנוסף לתגובה המקושרת (שאולי היתה צריכה מופנית אליך מלכתחילה) כי יש לי שאלה נוספת שיותר חשוב לי לברר, למעשה שתיים: 1 השגת המטרה שציינתי היא משהו שגם אתה אתה מחשיב כהצלחה? 2 האם חשיבה טקטית מהסוג המתואר היא מה שאמור להנחות את פעולתנו לשיטתך, או שנדרשות בהכרח פעולות מסויימות ידועות מראש? * (ושאלת בונוס להבהרה - התחזית לעתיד היא אכן קשה ולא ודאית, או ידועה מראש?) אין צורך שאפציר בך לספק תשובה כנה, לזכותך ניתן לומר שתשובותיך כנות ולא מתפתלות הרבה, אני כן מפציר שתברר מעט את הנושא עם עצמך, גם אם זה נשמע מתנשא. |
|
||||
|
||||
לשאלה 1 - האופציות שבשאלתך אינן מספקות. המטרה שהשגתה תיחשב בעיני כהצלחה הינה המשך קיומה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. נקודה. לאופיה המדויק של המדינה יש בעיני חשיבות משנית (אם כי קשה להתעלם מכך, שלאופיה של המדינה יש השלכה על יכולתה להשיג את המטרה העיקרית). חשוב לי לומר דבר שירגיז רבים כאן: טוב בעיניי קיומה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי אפילו תחת משטר טוטליטרי חס ושלום מאי-קיומה בכלל, עם כל הבעייתיות הרבה הכרוכה בכך. לשאלה 2 (המעליבה) - כל חשיבה טאקטית המבוססת על שכל ישר והמציאות - ראויה ומקובלת. הבעיה הגדולה היא ראיית המציאות. חשוב מאד לראות את המציאות כהוויתה ולהיזהר מאד שלא להיכשל בראיית הרהורי הלב כמציאות. לשאלת הבונוס (המעליבה עוד יותר) - שאלה קשה מאד. תן לי בבקשה שלושה ימים ושלושה לילות לחשוב עליה. להערתך שבסוף (לא נורא, הכל חוטאים בהתנשאות מפעם לפעם) - כדאי לו לאדם לפקפק תמיד בעמדותיו. |
|
||||
|
||||
1 יפה, התשובה נגעה בדיוק במחלוקת אחת שמעניינת אותי אישית. אני חולק עליך ומתנגד לאידיאולוגיה בשתי נקודות, האחת, שפחות חשוב לי לדון בה כרגע, היא שאני סבור שהיהדות בהגדרתה התרבותית (ולא הדתית) אינה עולה בקנה אחד עם משטר טוטליטרי (חס ושלום). הנקודה השניה, האידיאולוגית, היא שאני רואה בהמנעות אקטיבית ממשטר טוטליטרי, במיוחד בתקופתנו הסופר-מודרנית, ערך חשוב יותר מכל ערכי היהדות ביחד יהיו אשר יהיו. (אם אינם כוללים את הערך הנ"ל). אני מניח שלהתרחשות שואת יהודי אירופה והסביבה (לא חושב שזה גודווין בנוגע למשטרים טוטליטריים מודרנים), יש חלק חשוב בעיצוב דעתך לגבי חשיבותו של בית לאומי יהודי, אני רואה בהתרחשות הזו קודם לכל דוגמא הממחישה את הצורך בהפרדה ככל הניתן בין יהודים ומשטרים טוטליטריים. המסקנה הזו לא נראית לך? אתה יכול לתאר מצב בו משטר-טוטלי-יהודי לא ירדוף חלק מהקבוצות היהודיות הנפוצות כיום? 2 השאלה לא נתכוונה להיות מעליבה ואני עדיין לא חושב שהיא כזו, אדם דתי מאוד ולא ציוני, לדוגמא, היה עונה (בכנות) כי מה שנדרש לצורך 'הצלחה' זה קיום פעולות ידועות מאוד מראש, וכמובן הוא יחלוק על הגדרת ההצלחה בסעיף הראשון. * שאלת ההבהרה מתיחסת לקשר בין הפעולות הידועות או לא, למטרה - שימור ופיתוח מצב קיים לעומת שאיפה לימות-משיח כלשהם. האם גישתך חפה מהנחות יסוד מסוג זה ומבוססת על "שכל ישר ומציאות", כש'מציאות' מתיחסת רק לעולם הגשמי. להערה שלך להערה שלי אתה צודק - חוטא אני! (האמת לא כלכך). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |