 |
בו נעשה סדר. אישקש מסכים איתי שימיני סותם פיות, לכן כשאני מדבר איתו אני לא מרגיש צורך להמשיך ולנמק את מה שהסכמנו עליו.
והציטוט שהובא נכתב בתוך מרכאות. הציטוט המלא הוא: "התשובה הקבועה של הח"מ היא, "לו הייתי צריך לבחור בין מדינה ללא עיתון כזה, למדינה עם עיתון כזה, הייתי בוחר באופציה השנייה, ואני גאה לחיות במדינה דמוקרטית, שבה חופש הביטוי כולל גם שקרים ועלילות"". עכשיו בו תנסה לחשוב מה ההבדל בין המשפט: "התשובה הקבוע של הח"מ היא ש"השמיים כחולים"" לבין המשפט: "השמיים כחולים"? ז"א למה צריך להוסיף את הפתיחה, ולמה צריך לשים את הקביעה במרכאות? הרי אם שני המשפטים זהים במשמעותם, ואתה לא מקבל תשלום פר מילה, אין שום טעם בכתיבת הפתיחה. ובכל זאת, ימיני בחר להוסיף את הפתיחה ואת המרכאות, ואחר כך להסביר למה מה שכתוב במרכאות לא נכון יותר.
"הוא טוען שיש שם כתבות שגובלות בהסתה, ולכן מותר - ואף חשוב - להעביר עליה ביקורת נוקבת וציבורית" רגע, אז על כתבות שלא "גובלות בהסתה" (הוא אמר, עוברות את הקו האדום, אבל למה להטריד אותך בעובדות, אתה הרי לא תתן להם לבלבל אותך) לא צריך להעביר ביקורת? ז"א אם מישהו כתב כתבה שלא עוברת את הקו האדום שימיני שרטט ובכל זאת ימיני לא מסכים אם הנאמר בה, הוא לא יבקר אותה?! אתה הרי יודע שזה לא נכון. הוא טוען במפורש שעל הכתבות שנמצאות בצד הלגיטימי של הקו צריך להעביר ביקורת נוקבת. הוא אמנם לא אומר מה לעשות עם הכתבות שנמצאות בצד הלא לגיטימי של הקו, אבל דברים שנמצאים בצד הלא לגיטימי של הקו האדום הם לא חוקיים (בהגדרה), ובדרך כלל כשמישהו עובר על החוק הוא צריך לעמוד לדין ולהענש, וכשמישהו אומר שמעשיו של אחר אינם לגיטימיים הוא קורא להעמיד אותו לדין (או לשנות את החוק כך שאפשר יהיה להעמיד אותו לדין). זה באמת עברית פשוטה, ולא ברור לי איך זה לא מובן מאליו.
לשיטתי, אין קו של לגיטימיות בין ביקורת להסתה. אמנם לא ראוי בעיני פרסום מאמר בעיתונות הקורא לרצח ראש ממשלה עקב חתירתו להחזרת שטחים אבל בהחלט לגיטימי בעיני (אם כי לא בעיני החוק). יש לי תחושה שאתה מתקשה להבדיל בין משהו לא לגיטימי ומשהו לא ראוי. זה שני דברים שונים לגמרי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש