|
||||
|
||||
לגבי הפסקה השנייה: במערכת הכלכלית שלנו, או במערכת כלכלית שבה בשטרות מגובים בזהב? |
|
||||
|
||||
א. מישהו מוצא הרבה זהב: ערכו של הזהב יורד, ולכן ערכו של כל שטר זהב1 יורד. תוכל אולי לטעון שאין הרבה זהב בעולם. אבל זה גם בין השאר מכיוון שאין לו ערך כחלק מהמערכת המוניטרית. ב. מר דנקנר מנהל בנק כנ"ל. שודדים למר דנקנר חלק מהזהב. עכשיו מר דנקנר לא יכול להבטיח לכל בעלי השטרות שיש להם כיסוי. זה כמובן לא אסון נוראי כל עוד הם לא ינסו לדרוש את הזהב. 1 שטר נייר שמייצג בעלות על זהב במרתפי הבנק, או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
1. כפי שכבר אמרתי, כוח הקניה משתנה, כמות הזהב המתקבלת נשארת אותה כמות. 2. יש דרכים להתמודד עם הבעיה הזאת, למשל, ביטוח. כאמור, אין קסמים בעולם והעולם ימשיך להיות לא מושלם גם אם נתבסס על סטנדרט הזהב. השאלה היא האם זה עדיף על המערכת הקיימת. |
|
||||
|
||||
1. מה שיש אצל האזרח הפשוט הוא שטר חוב ולא מטיל זהב (למעט מי ששומרים חסכונות בשיניים. מה שיוצר עמלת משיכה גבוהה). הערך של השטרות שיש להם ביד ירד. 2. ביטוח? מאיפה בדיוק המבטח יספק את ה"כסף"? בבנק של דנקנר היו 100 מטילים שמכסים את שטרות החוב שהוא הנפיק. שודד לקח לעצמו מטיל אחד. עכשיו לקוחותיו של דנקנר שואלים את עצמם "איפה הכסף?" ומנסים למשוך חזרה את כל זהבם. אבל חסר מטיל זהב. לכן שטרות החוב של הבנק אבדו אחוז מערכם. ביטוח? זה סתם מעביר את הבעיה שלב אחד הלאה. כמות הזהב מוגבלת. |
|
||||
|
||||
1. דומני שמוסכם על שנינו שכמות הזהב תמורת השטר לא משתנה ושכוח הקניה כן עשוי להשתנות. לא ברור לי מה בדיוק הנקודה שאתה רוצה להעביר. 2. ראשית, ערך השטרות לא יורד מאחר וכמות הזהב לא השתנתה, השודד עדיין מחזיק את המטיל בידיו. שנית, כל מה שקרה הוא שלבנק אין יכולת למלא את המחוייבות שלו להמרה לזהב באופן הרגיל, מתוך המחסן, והוא יהיה חייב לתת את הזהב מתוך כיסו. |
|
||||
|
||||
אפרופו ''משיכה'' בתגובתך, נחמד ש''משיכת מזומן'' התחיל כמטאפורה ופתאום נהיה תיאור מילולי (אני מתכוון לכספומטים, לא לשיני זהב). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |