|
בגטקה יש סתירה לא נעימה בין הערכים של יוצרי הסרט והסיפור שהם רוצים לספר, ובין הגדרות הבסיס של הסרט. היוצרים מאמינים בשוויון הבסיסי בין בני אדם. הם מאמינים שלכל אדם יש אפשרות להצליח בעזרת התמדה ועבודה קשה, וזה בדיוק מה שהם רוצים להראות בסרט. לכן כל הסרט עוסק באפליה והדרה כוחנית של הלא משודרגים, כאילו שבאמת אין ערך אמיתי לשידרוג הגנטי ואדם לא משודרג, אם יצליח להסתנן, יוכל להצטיין אפילו יותר מהמשודרגים. כל העלילה מתרחשת על רקע מצוד בלתי פוסק של מתחזים. כלומר המשודרגים מגינים על הפריווילגיות שלהם בכוח מפני שכנראה ערכו האמיתי של השידרוג טריוויאלי. אם זה המצב, בשביל מה לעסוק במד"ב, גנטיקה ובכל העסק המגעיל של השערות והציפורניים? מעמדות וכוחנות היו לכל אורך כל ההיסטוריה האנושית. אם רצו לעסוק במד"ב של שידרוגים גנטיים אז היו צריכים ללכת עם זה עד הסוף ולתאר את הקונפליקטים בחברה שיש בה באמת אלים ואלות לעומת בני תמותה (היוונים הקדמונים כבר עסקו בכך).
|
|