|
||||
|
||||
אדרבא, הם נותנים אמון בבדיקה מול חברה פרטית לעומת מתן אמון בבנק הממשלתי של המדינה. |
|
||||
|
||||
אבל הם יודעים שהחברה הפרטית תפצה אותם אם תהיה תקלה בתהליך. כשמוכר א' מקבל שטר הוא לא מתקשר לבנק ישראל בשביל לאמת את המספר הסדרתי של השטר. כשמוכר ב' מקבל כרטיס אשראי המחשב שלו מתקשר לחברת האשראי ובודק אם יש "אישור" לפעולה. אין בעייה לייצר מספר אשראי 'תקין', אבל ברוב המקומות לא יסכימו לקבל אותו כי הפעולה לא תקבל את אותו אישור. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך זה בעולם, אבל בישראל, אם בעל הכרטיס מתכחש לעסקה ואין באפשרות בעל העסק להוכיח שבעל הכרטיס הוא אכן הקונה, העסקה מבוטלת ובעל העסק מפסיד את הכסף. בעסקאות טלפוניות או באינטרנט הוכחה כזאת עשויה להיות מסובכת. לדוגמה, אני בצעתי מספר לא קטן של קניות בכמה מאות דולרים בזמן ששהיתי במלון בארה״ב ומסרתי את כתובת המלון למשלוח המוצרים. לו מישהו מאורחי המלון היה משיג את פרטי הכרטיס שלי (לפקידי הקבלה במלון, למשל, היו פרטי הכרטיס והם יכלו להעבירם לכל אחד) הוא היה יכול לחגוג על חשבון בעלי העסקים באזור. |
|
||||
|
||||
המוכרים אולי מאמינים שהכרטיס שלך. מצד שני - הם לא מאמינים שהכרטיס עובד, או שיש לבעלים שלו כסף בחשבון - את העובדה הזו הם מאמתים מול חברת האשראי. אגב, יש מקומות בעולם (כמו שבדיה) שבהם צריך להקיש את ה PIN בכל רכישה באשראי (כולל כרטיס אוטובוס). |
|
||||
|
||||
בשורה התחתונה, הם מאמינים שהם יראו את הכסף (שהם מאמינים שיש לו באמת ערך). |
|
||||
|
||||
החישובים בנויים על סיכומי השורה התחתונה. גם בסופרים גונבים והבעלים מנסים בכל מיני דרכים להלחם בתופעה. כל זמן שבסה''כ השיטות (כרטיסי אשראי ושיטת המכירה בסופר)מאפשרות להרוויח -הגנבות הן תקורות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |