|
||||
|
||||
אתה דיברת בפירוש על המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע "שלא היו יכולות להתקיים ללא מוסדות פיננסיים". חנויות הבגדים והעסקים לשכירת המכוניות, (ואני לא מזלזל בהם, נהפוך הוא, כולי כבוד ליזמים כאלו, המשק בנוי על עסקים קטנים), ואפילו יזמים "שיווקיים" מצטיינים (ע"ע רמי לוי) הם לא המנוע למהפכות הללו. איסמברד ברונל, וילבור רייט וסרגיי ברין - כן, ואף אחד מהם לא הסתמך על מימון בנקאי. גם מצד המשקיעים - אנדראס פון בכטולסהיים ודוד שריטון לא נזקקו לשום בנק בשביל לתת את 200,000 הדולרים הראשונים להקמת גוגל, נהפוך הוא - השכלתם, הכשרתם ונסיונם בתעשיה טובים יותר מאשר כל פקיד בנק. הבנקים יודעים להשקיע ב"עוד מאותו דבר" - עסקים שכבר מוכרים ורוצים להתרחב. לא בעסקים חדשים, ובטח לא במיזמים טכנולוגיים - שבסופו של דבר הם אלה שיוצרים מהפכות באיכות חיינו. |
|
||||
|
||||
גוגל לא היתה הראשונה באינטרנט. היא הגיעה לאינטרנט היה בו כבר מה לחפש. דוגמה לחברות קודמות, שהוקמו במימון של משקיעי הון סיכון: נטסקייפ ויאהו, ועזרו להקים את התשתיות. גוגל עצמה אולי קיבלה 200,00 דולר משני משקיעים פרטיים, אך קיבלה 25,0000,000 דולר מקבוצה שלמה של משקיעי הון סיכון פחות משנה לאחר מכן. המשקיעים הפרטיים שציינת לא נזקקו לשום בנק משום שהם בדיוק משקיעי הון סיכון. יש להם הרבה כסף ולכן הם ממלאים בעצמם כאן תפקיד של בנק: חלק מכספם מושקע בהשקעות עם סיכון גבוה שאמורות להניב רווח גבוה במקרה הטוב1. אתה שומע על ההצלחות של חלק מאותם משקיעים. אתה שומע הרבה פחות על ההשקעות הלא מוצלחות שלהם. 1 חוץ מזה, לפי מה שאנחנו רואים היום, גם בנק לאומי מתמחה בהשקעות בסיכון גבוה. אם כי התשואה הצפויה מעט נמוכה יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |