בתשובה להפונז, 01/08/12 14:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהודו הכדורגל הוא ספורט מאד פופולרי, שני אולי רק לקריקט. בסין הוא הספורט הפופולרי ביותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, כפי שחששתי הסתעפות הקש בקשר לעניין הפופולריות היתה לי לרועץ. אפשר לחזור לטיעון העיקרי והוא רמת הכדורגל בארצנו הקטנטונת, וחוסר הצדק בהשקעה הכספית והציבורית בה. שבדיה, אבבא, וולבו וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא משקיע בכדורגל בישראל (או בהודו) על מנת להתחרות בכדורגל הברזילאי, בדיוק כמו שאתה לא משקיע בפיצה הישראלית על מנת להתחרות בפיצה האיטלקית או במוזיקה הישראלית על מנת להתחרות במוזיקה האמריקאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שהמטרה לשמה הוקמה נבחרת ישראל בכדורגל היא על מנת להתחרות בזירה הבינלאומית. אני אוהב להשקיע בדברים שמניבים איכות. ולדעתי איכות כזו, על אפם וחמתם של פוסטמודרניסטים, ניתנת ל"מדידה" כלשהיא, גם אם לא מדויקת אבסולוטית. במקרה של ספורט כמובן שהתמודדות ישירה היא מדידה לא רעה. אם זה מקובל עלינו, אזי לגבי שלושת התחומים שהזכרת: פיצה - אני חושב שניתן למצוא בארץ פיצות שלא מביישות את איטליה או כמעט כל מדינה אחרת. ובהכללה לתרבות האוכל כולה - יש כאן מסעדות שעומדות בכבוד מול הטובות בערי תבל, גם אם לא מנצחות את כולן כמובן. מוזיקה - הארץ הצמיחה מוזיקה (אני לא מדבר על קלאסית, בה אין לי הבנה מספקת, אלא על רוק פופ ונגזרותיהן) ומוזיקאים שלטעמי עומדים בכבוד מול בני דורם באמריקה. נכון שאנחנו ארץ קטנה, כך שבכמות אין יכולת להתחרות, אבל באיכות לטעמי קמו בארץ לא מעט מוזיקאים מוכשרים ברמה בינלאומית נאה, וודאי ביחס לגודלה של המדינה. כדורגל - יוק. אולי בפערים חברתיים אנחנו יותר גרועים מאשר בכדורגל, אבל גם זה בספק. אפילו בנרמול לגודל המדינה אחנו מפגרים כנראה בכמאה שנה אחורה. כן, במקסיקו 68 שפיגלר כבש שער וכמעט עלינו לבית הגמר או משהו. מאז לא בטוח שהתקדמנו. במשכורות העוסקים בדבר לעומת זאת אני משוכנע שעלינו עשרות מונים. הידד לתגמול תלוי הביצועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמא באמת התכוונת לאולימפיאדה של 68? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת נאיבי. המטרות של נבחרת הכדורגל הן להעניק בידור לצופים ובמה בינלאומית לכדורגלנים. מה עוזרת לך מדידה של כדורגל? במה זה מקדם אותך? ואם נמדוד ונגלה שישראל היא אלופת העולם במטקות, זה ישמח אותך? אתה ממש נאיבי בקשר לתרבות הקולונרית בישראל. אבל לצורך העניין בו נסכים שאתה צודק, שהפיצה באיטליה, או החומוס ביפאן, או ההמבורגר בהודו הרבה פחות טוב מזה שבישראל, אז מה? צריך לסגור את כל הפיצריות באיטליה, החומוסיות ביפאן או ההמבורגריות בהודו? ומה על היפנים שאוהבים חומוס, רק בגלל שהם לא יכולים לסוע לעכו הם צריכים לוותא על חומוס בכלל? דווקא בכדורגל ישראל לא כל כך רעה, מקום 82 בעולם (לפי הדירוג של פיפ"א) הרבה מעל הודו (163) צפון אירלנד (102), אתיופיה (119) או פקיסטאן (178). שחקנים ישראלים שיחקו ומשחקים בליגות הטובות בעולם כבר כמה עשורים (תזכיר לי כמה ישראלים הגיעו ל-NBA), וקבוצות ישראליות הגיעו להשגים לא רעים יחסית למדינה בגודל של ישראל (וגם הנבחרת, אגב, זכתה בגביע אסיה בכדורגל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד להעניק במה לאנשים שטובים במה שהם עושים1. כן, אני יודע שזה נאיבי. 1בייחוד כשאני והמוני העם ממנים אותם, כפי שכבר נאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם טובים (הרבה יותר טובים ממני וממך וקצת פחות פחות טובים ממרדונה ופלה). כל מי שהוא לא הטוב ביותר לא מספיק טוב בשבילך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למוזיקה, שמעתי את רבקה מיכאלי מראיינת את נחום היימן (אני לא יודע מתי הוקלטה התוכנית) והוא סיפר שהשיר שלו פוגה קטנה (בצרפתית דווקא יש מלים) הגיע נבחר בצרפת לשיר החמישי בין 50 השנסונים הכי צרפתיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |