|
||||
|
||||
האקדמיה בה למדתי פתרה את זה בשיטה נפלאה: אין מעונות, אין צורך להחליט מי יקבל מקום. |
|
||||
|
||||
אם נקח את זה קצת הלאה: אפשר לפתור עוד בעיה בשיטה נפלאה: לסגור את האקדמיה שלך ולהפנות את הסטודנטים לעבודות טיפול בקשישים. כך נפתור בצורה נפלאה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים. |
|
||||
|
||||
אפשר לסגור את כל האוניברסיטאות ולהפנות את הסטודנטים לחקלאות ולבניין. כך נפתור בצורה עוד יותר טובה חלק גדול מבעיית העובדים הזרים. בטח יותר מהפניית הסטודנטים לעיצוב וארכיטרטורה לעבודות סיעוד. הרי מלכתחילה מביאים פיליפיניות כי רוב המשפחות לא יכולות לממן משכורת של מטפל/ת 24/7. |
|
||||
|
||||
אל תקחי ברצינות מה שלא כתבתי ברצינות. |
|
||||
|
||||
הממ. אם ככה, אספר על איך פתרו באותה הצורה את בעיית התאבדויות הסטודנטים. פעם, בשנות ה-80 העליזות, כשבצלאל ישב במרכז העיר, היו מעונות. ההנהלה היתה שוכרת מבנים, והם שימשו מעונות לסטודנטים. כשעברו להר הצופים, האוניברסיטה להלכה היתה צריכה לחלוק את הקצאת המעונות עם הבצלאלים, ולא ששה לעשות כן. באותו הזמן התאבד סטודנט במעונות האוניברסיטה1. נשיא האקדמיה קפץ על המציאה, הכריז שאין שום צורך במעונות, חסך לעצמו כאב ראש ואחריות וגרם כאב ראש לסטודנטים. 1 סטודנט קונבנציונל של האוניברסיטה, כן? לא בצלאלי עם בעיות נפשיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |