|
||||
|
||||
לא ניתן לחשוד בי בתמיכה באולמרט, ועדיין - המעשים שלגביהם הועמד לדין התרחשו לפני הקדנציה שלו כראש ממשלה. לא היה קורה כלום לו היו מממתינים עם האישומים הללו עד לאחר סיום כהונתו. לדעתי המינימום שצריך להיות הוא הסרת חסינות ע''י הכנסת כדי לאפשר העמדה לדין במהלך הכהונה, כחסם בפני הכח האבסולוטי של הפרקליטות (הכח טמון לא רק בהגשת כתב אישום אלא גם בהחלטות חקירתיות עצמן, כמו במקרה גלאט ברקוביץ'). נכון שחברי הכנסת, בהיותם פוליטיקאים, אינם חסינים בפני ניגוד עניינים, אבל הם לפחות מצויים תחת עינו הבוחנת של הציבור, ועלולים לשלם בכסאם על החלטה שנתפסת כלא עניינית בעיני הציבור. |
|
||||
|
||||
למרות מסע התעמולה והספינולוגיה: אולמרט לא הופל על ידי הפרקליטות. כתבי האישום היו סבירים. הוא הורשע באחד הסעיפים. יש תיקים שבחרו לא להגיש נגדו למרות שהיו צריכים. אדם בעל רמה מוסרית כמו אולמרט אינו צריך לכהן כראש ממשלה. הבעיה שדבר זה איננו פקטור בחיים הציבוריים שלנו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שאדם מושחת (למה ללכת סחור סחור?) כמו אולמרט לא צריך לכהן כראש ממשלה. ועדיין - ההחלטה אם להדיחו בעוון שחיתות צריכה להיות בידי הציבור בלבד, על ידי נציגיו הנבחרים, ולא על ידי פקידים ממונים - בפרקליטות, בצבא או בועדת וינוגרד (לזה קוראים פוטש). הזיכוי או ההרשעה של אולמרט לא משנים את העובדה. דרך אגב - במקרה הספציפי של אולמרט, הוא אולץ להתפטר (למעשה להודיע שהוא לא יתמודד בפריימריס) לא בגלל דרישות החוק אלא בגלל דרישות שותפיו הקואליציוניים (מפלגת העבודה בראשות ברק) וכן חברי כנסת מתוך מפלגתו, כלומר - כרגיל בניגוד לדעתך - זה כן פקטור בחיים הציבוריים שלנו. השווה לדוגמה את מוסד ההדחה בארה"ב (של נשיא, סגן הנשיא או שופטים פדרליים) - כח הנתון בידי הרשות המחוקקת בלבד. |
|
||||
|
||||
ועדת וינוגרד מותה ע''י ממשלת ישראל (בלחץ ציבורי, אמנם). מסקנותיה כללו מסקנות אישיות כנגד אולמרט, אך אולמרט לא התפטר. מכאן שלוועדה לא הייתה סמכות להדיחו. |
|
||||
|
||||
בכנסת שיש בה קואליציה של כ-90 ח"כים כמו שיש היום, תוצאותיה של הצבעת ח"כים על הסרת חסינות רוה"מ יהיו ידועות מראש. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. השיטה הפוליטית שלנו מבוססת (לטוב ולרע) על יכולתו של ראש הממשלה להחזיק את הקואליציה שלו, שלחלקה הלא קטן (גם אלו מהמפלגות היריבות/שותפות וגם ה"טוענים לכתר" ממפלגתו) יש אינטרס מובנה ב"הזזתו", במיוחד תוך הצטיירות כ"אבירי הצדק", שהוא לא בהכרח קטן יותר מהאינטרס בהישארותו בתפקיד ובשימור כסאם. ראי תגובות ח"כים מהקואליציה של אולמרט (78 ח"כים בשיאה) לעדותו (עוד לפני שהוחלט להגיש כתב אישום) של טלנסקי |
|
||||
|
||||
כמו שאתה בעצמך כותב בתגובה 599760 אולמרט לא הודח ע"י הפרקליטות אלא ע"י (נציגי) הציבור. יתרה מכך: כתבי האישום אכן הוגשו רק (כחצי שנה) לאחר התפטרותו של אולמרט, כלומר - לאחר סיום כהונתו. |
|
||||
|
||||
וכפי שכבר כתבתי, דעתי, לפיה אין לתת לפרקליטות (או לצבא, או ליגאל עמיר) את הכח לשנות את השלטון, אינה קשורה למקרה הספציפי של אולמרט. |
|
||||
|
||||
הסבירו לך - באופן רשמי אין לו. רק אם לא היה מתפטר - חברי הכנסת, כולל הסיעה שלו - היו מכריחים אותו להתפטר. כי הכנסת יכלה לפטר אותו. ולמה שהכנסת תעשה זאת? כי חברי הכנסת או שמאמינים למקצועיות של הפרקליטות, או שחושבים שהציבור לא יראה בעין יפה השארת איש ציבור, ועוד ראש ממשלה, בתפקידו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. אם יבוא יום ובו חברי הכנסת לא יאמינו לפרקליטות ולציבור לא יהיה אכפת, אז לא ידחו אנשי ציבור מתפקידם עקב הגשת כתב אישום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |