בתשובה לג'וד, 12/07/12 11:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי "דעה מתוכנתת", נתקלתי במקרים נוספים שבהם הפקליטות הגישה תביעות שלא היה להן מקום והצדקה. כך, למשל, מתועד שימוע שהיה אצל דורית בייניש כאשר עבדה כפרקליטת המדינה ובו הכריעה להגיש תביעה כי "עוד לא פיטרו פרקליט בגלל שהגיש כתב אישום". האיש יצא זכאי אבל הקריירה שלו נחרבה. באשר לנורמות, גם בעבר היו מקורבים, וקשרים וקליקות. הרי שיטת הפתקים היתה מאז הקמת המדינה. דוקא אני חושב שהנורמות הוקשחו ודברים שפעם היו עוברים בשלום היום לא עוברים. אתה מזכיר את רבין, אבל לוי אשכול (לפניו) הגיב כאשר סיפרו לו על בכיר מושחת ב"לא תחסום שור בדישו". מצד שני, משה שרת העיר פעם כאשר היו סקנדלים במפלגתו שהוא מעולם לא יצא זכאי בשום משפט. אחרון חביב, נזכרתי לאחר הפוסט שלי- אלי הורוביץ יצא זכאי בבית המשפט העליון. הוא ציין פעם שהזיכוי עלה לו מליון דולר. אני מניח שאולמרט שילם (קצת) פחות. אבל מה הסיכוי שלך ושלי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כאן שתי בעיות יסודיות שלא קשרות בהכרח לפרקליטות. 1. לנהל משפט זה עסק יקר. 2. אפילו אם אדם יוצא מהמשפט זכאי לגמרי, הוא נפגע בדרכים אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "נתקלת במקרים שבהם הפרקליטות הגישה תביעות ללא הצדקה", אל תסתמך דווקא על הדוגמה שהכי מפריכה את הטענה שלך. אם אתה מסתמך על דוגמה שהכי מפריכה את הטענה שלך, אולי לא כל כך נתקלת במקרים כאלה. הבעיה היא לא בפרקליטות, הבעיה היא בחוק ובעיקר בפסיקה בעבירות צווארון לבן - רף הוכחות שאי אפשר לעמוד בו, התפלפלות על קוצו יוד של כתב התביעה האם כן או לא הוכח תוך כדי החמצת העבירה כולה, ורגשנות משונה: "לנאשם לא היה מניע לפעול בשיטת מרמה כדי להשיג כספים לנסיעות פרטיות". "מדובר בילדים שהיו כבר בגירים והיו יכולים לדאוג לנסיעותיהם בעצמם, כפי שאכן כשמימנו מכספם (פרט לאחד מהם) חלק ניכר מנסיעותיהם." לא הייתי מאמינה שאקרא טיעונים אינפנטיליים כאלה מפי שופטים בישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |