בתשובה לאם, 12/07/12 8:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר הייתי בסרט הזה מכיוון שתעשיית המוזיקה ותעשיית הסרטים מנסות לעשות את אותו הדבר כבר עשר שנים. אם הדרך היחידה לקרוא את הספרים היא ע"י מודול חומרה מסוים, אי-שרידותם מובטחת. אך אל-דאגה, ימצא כבר מי שיפענח את הקידוד שלהם (אם סכמת ההצפנה לא תישבר: מישהו בסופו של דבר ידליף את הפרטים). שים לב שהשבב יכול לפענח את הספר. מכאן שהוא יודע מהו מפתח הפענוח. הוא לא צריך גישה לשרת לשם כך, ולכן מפתח הפענוח מובנה בסכמת ההצפנה. מרגע שהוא יודלף, השיטה תפוצח. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה טעויות בטיעונים שלך אבל איני רוצה להמשיך להתווכח. אומר רק מספר דברים ובכך אסיים. (לא אגיב יותר.) ראשית, אתה כורך יחד טכניקות של הגנת זכויות יוצרים על סרטים , על מוסיקה ועל ספרים (לא ציינת אבל יש עוד קטגוריות חשובות והן הגנה על תמונות פוטו ועל גרפיקה שאינה פוטו). זה לא נכון שאפשר להסתפק בשיטת הגנה *אחת* על חמש הקטגוריות הנ"ל. הנכון הוא שלכל קטגוריה אמורה להיות שיטת הגנה אחרת שמותאמת בצורה אופטימלית לקטגוריה. למרות שזה לא בדיוק אותו תחום אביא את הדוגמא של דחיסת נתונים: דחיסת נתונים אופטימלית של טקסט שונה מדחיסת נתונים של תמונות פוטו, שונה מדחיסת נתונים של גרפיקה שאינה פוטו, דחיסות אילו שונות מדחיסת נתונים של מוזיקה, ודחיסת נתונים של וידאו. כשם שהדחיסה משתנית מקטגוריה לקטגוריה, כך גם שיטת ההגנה משתנית מקטגוריה לקטגטריה. לגבי סרטים ומוסיקה. ההגנות על ידי חומרה לרוב היו בקטע של פיענוח (לא מכיר מקרוב את קינדל ואת מוצרי אפל אבל יתכן ששם יש הגנות נוספות). הגנות על _פיענוח בלבד_ הן הגנות חלשות למדי כאשר הנתונים המפוענחים מוזרמים למערכת הפעלה, זאת אם ניתן לירט את זרם הנתונים המוזרם למערכת. בסרטים ומוסיקה קשה ליצר מודול אוטונומי שמעבד את הנתונים בעצמו (במקום להזרים אותם למערכת הפעלה משוכללת) כי עיבוד הנתונים של מוסיקה וסרטים הוא עיבוד נתונים מסובך מדי כדי ליצור מודול כזה שיהיה גם זול. לגבי ספרים (למשל) כולל תמונות וגרפיקה פשוטים, עיבוד הנתונים הרבה יותר פשוט ואפשר יהיה ליצור מודול זול שעושה הכל בצורה אוטונומית (הוא לא יזרים נתונים למערכת הפעלה בשל היותה פרוצה לירוט). יתכן שהיום הדבר הזה אינו כדאי, בגלל מחירי מחשבים (המודולים האוטונומיים) אבל יתכן שהמחירים ירדו תוך 10 שנים ואם לא אז תוך 20 שנה. לגבי פריצת שבב, זה לא פשוט, רק מעטים מאוד יכולים לעשות זאת. רוב הפריצות (הפירטיות) היו על ידי חובבים שלא יכולים להקדיש לכך יותר מדי זמן (מאידך פירטיות ממוסחרת שמושקע בה כסף רב לא תרוויח הרבה מהפריצה, כי יש לה צורך לשווק את המוצרים בשיווק ממוסד ושם אפשר לתפוס את העבריינים). לבסוף, כרטיס ה- BIM יוצר שכבת הגנה נוספת. הוא מאפשר הגנה עם שני מפתחות, מפתח אחד יש בכרטיס ומפתח שני נמסר מהשרת של המכירה. לכרטיסי BIM שונים לרוב יהיו מפתחות שונים על ה- BIM . בלי שני המפתחות הללו אין אפשרות לפיענוח. כדי להתגבר על ההגנה הזו צריך שהפירט ייצר כרטיסי BIM תואמים למודול, זה לא עניין לפורצים חובבים. לגבי בעיית השרידות של מודולים (לדעתך מודול תקול יביא לאובדן התכנים), המצב הרבה יותר טוב ממה שנידמה לך, איני רוצה להכנס להסברים בעניין זה. אציין רק: זמן שמירת הנתונים יכול להיות ממושך מאוד, ולו רק מכיוון שהמסטרים של הספר שמורים בידי המוכר (והרי זמן החיים של המסטרים הוא לא זמן החיים המוגבל של המודול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אצלך היא שאתה מנסה לספק ממשק לכל הפעולות שיש בספר. שאלה פשוטה: איך מחפשים ביעילות בספר? איפה נשמר אינדקס החיפוש? האם יש אינדקס נפרד לכל ספר? האם הוא חלק מתוכן הספר? איך אני יכול לחפש בטקסט של כל הספריה? לחפש דילוגי אותיות? אם אתה מספק לי ממשק שנותן חיפוש טקסט (חיפוש של מילה נותן מופעים), איך אתה מונע את שחזור הטקסט המקורי בעזרת חיפוש של כל המלים במילון? אם ממשק החיפוש שלך הוא משהו פנימי: איך הוא משתלב עם ממשק החיפוש של המערכת (השלמת טקסט וכיו"ב)? זוהי רק דוגמה אחת לנתונים שמערכת ההפעלה צריכה לקבל. ה"פירצה האנלוגית" כאן אינה אנלוגית אלא דיגיטלית. פריצות פיראטיות ניתנות למיכון. אם אני יודע איך להעתיק ספרים, אני אעתיק ספרים, אפיץ אותם, והרבה אנשים יוכלו ליהנות מפרי מאמצי. מה יש לי להרוויח? אולי תהילה. אולי שירות ספרים? אוי פרסומות (שאני שותל בספרים)? לא ברור. אבל יש כאן הרבה תוכן זול ואם אתה נמצא בצוואר בקבוק של הרבה תוכן, אתה יכול להרוויח כסף. שאל את גוגל. לעניין ציוד לחובבים: כרטיסי SIM בשתי שקל (טוב, אז קצת יותר). מי שרוצה להקים לעצמו רשת GSM (או סתם להאזין לטלפונים אחרים) מוזמן. חובבנים, אתה יודע. כשהחומרה הופכת להיות שימושית, תמצא אותה במגוון מקומות. מעניין ללמוד גם מהסיפור של GSM שמפרטים סודיים מצליחים למצוא את דרכם לעולם החיצון. נקודה אחרת: ככל שהמערכת עושה יותר, כך יש סיכוי טוב יותר לבאגים בקוד שיאפשרו לחלץ מידע סודי או אפילו להריץ קוד כבקשתך על המעבד של המודול. כזכור יש שם קוד שיודע לקרוא תמונות, לפענח טקסט ולעמד אותו (כולל שפות דו-כיווניות, שבירת ערבית, אותיות סיניות, ועוד דברים מסובכים) ועוד דברים נחמדים. אז כאמור: ה-BIM הזה הוא בהחלט רעיון לסטרטאפ אם תפתור את כל הבעיות הקטנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |