|
||||
|
||||
בסלולר אתה משלם על השירות - הדיבור בסלולרי. ספר אתה קונה. אלא אם המודל הוא שאתה משלם מדי חודש וקורא כמה שבא לך. חנות ספרי נייר לא נותנת לך הבטחה שהספר לא ישרף, יאכל ע"י הכלב או יאבד. זה כבר באחריותך, מרגע שהספר הפך לקניינך. ____________________ איך הצלחת להשחית ספרי נייר פעמיים ושלוש כך שנאלצת לקנות אותם שוב ושוב? |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הנקודה שלי, אתה משלם על שירות (דיבור בסלולרי) וזה לא חוקי להפסיק את השירות ולהמשיך לגבות ממך כסף בלי קשר למה שכתוב או לא כתוב בחוזה. __ מתברר שספרי נייר זה דבר די רגיש: הם לא אוהבים אש וגם לא גשם, לא כדאי להאכיל אותם, לתת אותם לילדים קטנים או להשאיר אותם ליד חיות בית בעלי נטיה להרס או חוסר שליטה בשלפוחית השתן. |
|
||||
|
||||
כן. אבל אם אתה קונה ספר בקינדל ודומיו - לא את הזכות לקרוא X ספרים מדי חודש, זה יותר דומה לקניית ספר בחנות מלדיבור בסלולרי. רק שאין לך עותק ממשי ביד, והוא יכול להעלם אם יום אחד יפסיקו לספק לך שירות. __________ אתה משליך את הספר לים לראות אם הוא יודע לשחות או שם אותו באש הגז לראות אם הוא עמיד באש? |
|
||||
|
||||
יש לך עותק ממשי ביד (הם אמנם יכולים תיאורתית למחוק אותו או לשנות אותו, אבל זה רק כל זמן שאת מחוברת לרשת), מה שאנחנו מדברים עליו זה שהם יכולים תיאורתית להפסיק לתת לך את שירות הגיבוי (כך שאם בעתיד ישרף לך הקינדל תוכל לקנות חדש ולהוריד שוב את כל הספרים שרכשת). השירות הזה דומה לשירות שמספקת לך הספק הסלולרי. ____ לא צריך להשליך אותו לים. מספיק לאפסן אותו לשבוע בקיטבג שכשולחים אותך בצבא לאיזה חור ולגלות שהגאונים איפסנו את כל הקיטבגים במחסן דולף באמצע החורף, וששלך היה בתחתית הערימה. |
|
||||
|
||||
אין מניעה לעשות גיבוי לקינדל במחשב אחר. |
|
||||
|
||||
בוודאי, אבל לפונז אין כח וזמן. |
|
||||
|
||||
לפונז אין קינדל, (גם לא אייפון ודומיו) וגם הגישה שלו למחשב בבית לא שוטפת. למעשה, הוא עסוק בחיתולים ומוצצים הרבה יותר מבג'ל ומעיל עור. |
|
||||
|
||||
ניטפוקון: אמנם בדרך כלל אפשר, אבל רק עד שישה מכשירים. כותרים מסוימים עשויים להיות מוגבלים למספר מכשירים קטן מזה. |
|
||||
|
||||
הם כבר עשו את זה, הזכיר צפריר. אמנם אחר כך התנצלו והבטיחו להיטיב את דרכיהם. תגובה 597345 |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהם יעשו את זה גם בעתיד, למשל אם ממשלת סין תבקש מהם בנימוס לשנות איזה ספר על מאו תמורת חוזה בלעדי, או אפילו אם ממשלת הוד מעלתה תחליט לצנזר איזה ספר... אבל אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון הנוכחי (גם בגלל שממשלת סין יכולה לעשות דבר דומה לתוכן שמופץ על ניירות מתים, גם בגלל שהרבה יותר קל להערים על הממשלה עם חומר דיגיטלי ובעיקר בגלל שאנחנו חיים בדמוקרטיה שלרוב לא נוטה לצנזר יותר מידי ספרות, ואם הממשלה שלנו תתחיל לצנזר ספרות אז ההבדל בין מדיה דיגיטלית לעצים מתים יהפוך להיות לא מעניין). |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי את הקשר לצנזורה מצד הממשלה. מההתנצלות של אמזון עולה שאף אחד לא הכריח אותם למחוק את הספרים. |
|
||||
|
||||
מההתנצלות של אמזון אנחנו גם למדים שהיא: "לא תעשה את זה שנית". אבל אנחנו יודעים שאמזון לא באה לעולם לעשות לי נעים בגב, והיא רוצה להרוויח כסף. אני לא מבין איך היא תרוויח כסף אם היא סתם תחליט לחסום לי את הגישה לכתבי גרוסמן (ועובדה שאת הפאשלה עם אורוול היא תיקנה עם זנב בין הרגליים), לכן אני מניח שהיא לא תעשה את זה על דעת עצמה, היא צריכה שמישהו בעל כח כלכלי גדול יותר מקוראי גרוסמן ואינטרס לחסום את קריאת גרוסמן יתערב. אפשר לחשוב על כל מיני תסריטים, אבל למיטב הבנתי הגורם שהכי סביר שיעשה את זה (ושאכן עשה את זה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה) הוא הממשלה. |
|
||||
|
||||
האנציקלופדיה הסובייטית שלחה עמודים של היסטוריה משופצת למנוייה, אבל אפילו שם הממשלה לא הצליחה להשמיד את כל העותקים המצונזרים. כאשר כל קריאה בספר מחייבת פנייה אל שרת מרכזי, העסק הופך להרבה יותר פשוט. עם מדיה דיגיטלית חופשית קל להערים על ממשלה עוינת. ניתן להסתיר מפניה גם ספרים אסורים (עע האומן ומרגריטה). אבל drm נותן לה אמצעי שליטה מעניינים. תעשו לי טובה, על תחוקקו חוקים עקומים כדי להעשיר את אמזון - יש לחוקים האלה תוצרי לוואי חמורים עוד יותר מהניג'וס למשתמש. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, על איזה חוקים עקומים אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
חוקים שאוסרים עליי להסיר הגבלות מטופשות מן העותק שלי (למשל להסיר 3 דקות של פרסומות מעצבנות בכל פעם שמכניסים את הdvd שקניתי לנגן שקניתי). וחוקים שמתירים ליצרנים ליצור קרטל שמקשה עליי לצפות בdvd שלי באמצעות הנגן שלי (כי אחד מהם נקנה באירופה והשני בסין). |
|
||||
|
||||
מה בתגובה 599362 גרם לך לחשוב שמישהו רוצה לחוקק חוקים כאלה? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק בתגובה הזו, אבל באופן כללי: 1. הלך הרוח בדיון הזה שדואג לרווחיה של אמזון ודומיה מתוך ההנחה הסמויה שרק כך אפשר לקיים יצירה. 1.א. דאגה לאמזונות אבל חוסר איזון הדאגה הזו בהתחשבות בקוראים. 2. הצעות דומות לחוקים כבר היו בעבר (ובפרט חוקי זכויות היוצרים בארה"ב מאפשרים ליוצר, או כל מי מטעמו, להשתמש במנגנונים מוזרים לאכיפת מגבלות, ואוסרים על הצרכן לעקוף אותם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |