בתשובה להפונז, 08/07/12 13:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התקליטור הוא מטכנולוגיה ישנה. לא רק שאין בה דחיסה (אפשר לדחוס גם ללא איבוד נתונים), יש בה גם יתירות של הנתונים, שבאה גם היא על חשבון זמן מוזיקה נוסף. הוא גם קצת פחות צפוף מה-DVD ומה-Blue Ray. התקליטור נוצר לפני שהרעיון שאפשר לדחוס קובצי צליל בצורה יעילה הפך להיות נפוץ. שוב: אתה מבלבל כאן שלושה מושגים שלא בהכרח קשורים: א. מוזיקה דיגיטלית, כלומר (בהקשר שלנו1) קול שמועבר או נשמר בפורמט דיגיטלי (ספרתי) כלשהו. אפשר לטעון כאן שעצם ההגבלה לדגימה ברמת דיוק מסוימת ובקצב מסוים מגבילה מראש את הדיוק. ב. דחיסה [מאבדת נתונים] (lossy) ג. MP3 לא ברור לי האם הבעיה שלך היא עם עצם הדיגיטציה אם עם אובדן המידע הלא מוצלח של MP3 לאחר הדיגיטציה. 1 בהקשר אחר זו תהיה מוזיקה שמנגנים על פסנתר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבלבל, אבל כנראה לא מתקשר זאת היטב. ברור שאין קשר הכרחי בין דיגיטלי לדחיסה. אבל לכל הידוע לי mp3 הוא דוחס בהכרח. ואכן זה דיון קצת שולי, שנובע מכך שכיום פורמט המוזיקה הדיגיטלית הפופולרי הוא mp3, שהוא פורמט דוחס ולכן מנחית איכות. זאת איננה מגבלה עקרונית, ונובעת בעיקר מרוחבי פס בנקודה נתונה בזמן (ונפחי אכסון). עדיין אני מופתע מכך שהצליחו להרגיל אותנו לשמוע מוזיקה מאיכות נחותה, ועוד להאמין ברובנו שזה הסטנדרט וככה מוזיקה צריכה להישמע. הערה קטנה - בתיאוריה אפשר לדחוס ללא איבוד נתונים, אבל אז יחס הדחיסה הוא נמוך למדי1. 1 בממוצע, כנראה שאת יצירת הפסנתר המפורסמת של ג'ון קייג' "33'4 ניתן לדחוס במאוד מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשור גם לאיפה שומעים את המוזיקה ומאילו מכשירים. בכל מקרה, מה שאותי מרגיז הוא שאנחנו תקועים כבר 20 שנים עם פורמט מוזיקה ישן, נחות ועם בעיות פטנטים. נראה לי שזה זמן טוב להזכיר שוב חלופה חדשה - אופוס, אשר תהליך התכנון שלה הסתיים סוף סוף והיא מוכנה לשימוש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |