|
||||
|
||||
אני שוב אנדנד ואומר ש-mp3 איננה מדיה ראויה לשמיעת מוזיקה באיכות טובה. אם אנחנו רוצים לדון במוצרים שווים, אז תקליטור צריך חהיות מושווה לפורמט שאיננו mp3, או שמראש אנחנו מודים שהעולם הדיגיטלי אילץ אותנו לעבור למוצרים נחותים יותר, ומ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
אני לא מוצאת הבדל בין תקליטור לבין mp3, אבל אולי זה כי אני רגילה לשמוע גם תקליטורים מהמחשב, לא ממערכת, ובווליום חלש. בין זה לבין תקליטים - הבדל עצום. |
|
||||
|
||||
את שומעת תקליטים דרך הרמקולים של המחשב? עם רמקולים של מחשב, אוזניות של נגן כזה או אחר או מערכת ממוצעת של מכונית, אין הבדל ניתן לזיהוי בין תקליט, תקליטור או mp3 (קסטות אפשר לזהות לפי ההיססססססססס). צריך מערכת עם רמקולים איכותיים (או אוזניות מקצועיות) כדי להרגיש בהבדל. |
|
||||
|
||||
* mp3 הוא טכנולוגיה ישנה מהבחינה הזו. היצירה שלו הזניקה את המחקר בתחום קדימה ובהמשך נוצרו גם פורמטים עם דחיסה מאבדת מידע ששומרים על האיכות באמינות רבה יותר * mp3 יכול לדגום את המידע באיכות גבוהה יותר מזו שנשמרת בתקליטור. אני לא בטוח שאתה רוצה להשוות דווקא לתקליטור. התקליטור הוא תקן שנוצר חמש או עשר שנים אפילו לפני mp3. * יש היום גם פורמטים איכותיים יותר עם דחיסה ללא איבוד איכות. שטחי האחסון (ובמידת מה: רוחב הפס) התרחבו מספיק ולכן אולי איכשהו סביר יותר להשתמש בהם. ה-mp3 ענה על צורך מיידי: אחסון כמויות גדולות בהרבה של מוזיקה בנפח קטן, או לחילופין הורדה יעילה שלהן. יש לי הרגשה שללא המוזיקה הדיגיטלית לא היית בכלל שומע על חלק גדול מהמוזיקה שלה אתה מקשיב כיום. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה שהתקליטור נוצר לפני ה-mp3? ה-mp3 דוחס, והתקליטור לא (או לפחות הרבה פחות). אין לי שום טענות לגבי הצורך שה-מפ3 עונה עליו, גם מסעדות מזון מהיר עונות על צרכים חשובים, רק בל נקרא לתוצרת שלהן גורמה או נשווה אותה לשכזו. ההרגשה שלך מוטעית, אבל לא בטוח שמהסיבות הרלוונטיות. אני שמעתי הרבה יותר מוזיקה בעשורים ישנים יותר, אבל זה קשור יותר כנראה לזמני הפנוי ופחות לענייני מדיה. (בהנחה שב-"מוזיקה דיגיטלית" אתה לא כולל תקליטורים). בקיצור, לא מפחידים דינוזאור בטייפ קסטות (או משהו כזה). ואם זה לא ברור, כמובן שאין לי שום טענה שצריך לחזור לאמצעי אחסון ישנים בהכרח, ואני מודע ליתרונות של המדיה הדיגיטלית ואף נהנה מהם. אך גם מודע לחסרונות. |
|
||||
|
||||
התקליטור הוא מטכנולוגיה ישנה. לא רק שאין בה דחיסה (אפשר לדחוס גם ללא איבוד נתונים), יש בה גם יתירות של הנתונים, שבאה גם היא על חשבון זמן מוזיקה נוסף. הוא גם קצת פחות צפוף מה-DVD ומה-Blue Ray. התקליטור נוצר לפני שהרעיון שאפשר לדחוס קובצי צליל בצורה יעילה הפך להיות נפוץ. שוב: אתה מבלבל כאן שלושה מושגים שלא בהכרח קשורים: א. מוזיקה דיגיטלית, כלומר (בהקשר שלנו1) קול שמועבר או נשמר בפורמט דיגיטלי (ספרתי) כלשהו. אפשר לטעון כאן שעצם ההגבלה לדגימה ברמת דיוק מסוימת ובקצב מסוים מגבילה מראש את הדיוק. ב. דחיסה [מאבדת נתונים] (lossy) ג. MP3 לא ברור לי האם הבעיה שלך היא עם עצם הדיגיטציה אם עם אובדן המידע הלא מוצלח של MP3 לאחר הדיגיטציה. 1 בהקשר אחר זו תהיה מוזיקה שמנגנים על פסנתר. |
|
||||
|
||||
אני לא מבלבל, אבל כנראה לא מתקשר זאת היטב. ברור שאין קשר הכרחי בין דיגיטלי לדחיסה. אבל לכל הידוע לי mp3 הוא דוחס בהכרח. ואכן זה דיון קצת שולי, שנובע מכך שכיום פורמט המוזיקה הדיגיטלית הפופולרי הוא mp3, שהוא פורמט דוחס ולכן מנחית איכות. זאת איננה מגבלה עקרונית, ונובעת בעיקר מרוחבי פס בנקודה נתונה בזמן (ונפחי אכסון). עדיין אני מופתע מכך שהצליחו להרגיל אותנו לשמוע מוזיקה מאיכות נחותה, ועוד להאמין ברובנו שזה הסטנדרט וככה מוזיקה צריכה להישמע. הערה קטנה - בתיאוריה אפשר לדחוס ללא איבוד נתונים, אבל אז יחס הדחיסה הוא נמוך למדי1. 1 בממוצע, כנראה שאת יצירת הפסנתר המפורסמת של ג'ון קייג' "33'4 ניתן לדחוס במאוד מאוד. |
|
||||
|
||||
זה קשור גם לאיפה שומעים את המוזיקה ומאילו מכשירים. בכל מקרה, מה שאותי מרגיז הוא שאנחנו תקועים כבר 20 שנים עם פורמט מוזיקה ישן, נחות ועם בעיות פטנטים. נראה לי שזה זמן טוב להזכיר שוב חלופה חדשה - אופוס, אשר תהליך התכנון שלה הסתיים סוף סוף והיא מוכנה לשימוש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |